עיר של דעת תורה

יעקב מרגליות 

מהרי יהודה יצאה הבשורה – ביתר היא עיר של תורה: אחרי הכרזות והמודעות, אחרי הסלוגנים והמדבקות, אחרי הג’ינגלים והחוברות, ואחרי התחזיות-מטעם על ‘קרב צמוד’, על שינוי שמתקרב בעיר ועל כניסתה של מפלגת הליכוד לעירנו – סיפוק עצום בכל שדרות הציבור בעיר לאחר שהתברר כי ביתר עילית ממשיכה להיות עיר של תורה וחסידות, אפילו יותר מאשר בעבר.

“התורה הקדושה ניצחה”, זו הכותרת הכללית שקודמת לכל פירוט על תוצאות הבחירות בעיר. לראשונה מזה כמה קדנציות – כל הרשימות שנכנסו למועצת העירייה הן רשימות ממסדיות, עם דעת תורה מאחוריהן, ללא אף רשימת אופוזיציה שקוראת תיגר על ההנהגה התורנית ועל סמכותם של גדולי התורה. 

המרא דאתרא, הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א, ציין בסיפוק בסופו של יום הבחירות, כי “מדובר בהישג עצום עבור עירנו הקדושה. קשה לתאר איזה חילול השם היה נוצר אילו היו מפלגות חילוניות מקבלות דריסת רגל בעיר התורה והחסידות”, את הדברים אמר כאשר קיבל למעונו את נציגי ‘הסיעה החסידית’ ו’דגל התורה’ ובירך אותם להצלחה בתפקידם. הרב ציין כי לאורך כל יום הבחירות שפך את ליבו באמירת תהילים, כדי שלא יהיה מצב שבביתר ישנן רשימות שאינן כפופות לשלטון התורה ואינן מקבלות על עצמן את מרותם של גדולי התורה ורבני העיר שליט”א. 

את הצלחתו של רה”ע למרות הקמפיין הממסדי המאורגן ניתן לזקוף לארבעה פרמטרים: האחד – החיבור האישי לכל קהילה וחסידות; השני – המפעל האדיר של ‘מיט א ברען’. השלישי – תמיכת הצעירים והכנסת נציג מטעמם. והפרמטר הרביעי – חוברת השנאה שפעלה כבומרנג. על כך בהמשך. 

טוב שם טוב

יחסית לשתי מערכות הבחירות הקודמות – היו אלו בחירות סוערות, שדוגמתן לא זכור בעיר מאז מערכת הבחירות של תשס”ז, אז התפלגה העיר וידעה מערכת בחירות סוערת במיוחד. מאז ידעה העיר רק בחירות רגועות, כאשר המועמדים היחידים שהתמודדו מול רה”ע המכהן היו מועמדים עצמאיים, ללא גב מפלגתי. 

הפעם, זה היה שונה. עקב חילוקי הדעות בין מפלגת ‘שס’ ל’דגל התורה’ ו’שלומי אמונים’ סביב הבחירות באלעד – החליט יו”ר שס ר’ אריה דרעי להריץ מועמדי-נגד בערים ביתר ובית שמש, כתגמול על מה שהוגדר על ידו כאי כיבוד הסכם מצד דגל התורה באלעד. העיר נפלה אפוא קרבן לסכסוך לא לה. כך יצאה לדרך מועמדותו של ר’ חננאל שם-טוב, שזכה לתמיכתה של מועצת חכמי התורה המנהיגה את ‘שס’. וכך, רובינשטיין, נציג שלומי אמונים שנחשב גם ראש עיר שעמד בקשר קרוב עם מפלגת שס ור’ אריה דרעי, נגרר בעל כורחו לקרבות הארציים.  

בהודעת מפלגת שס שבה הוכרזה ריצתו של שם-טוב נמסר כי המהלך יצא לדרך בברכת מועצת חכמי התורה, זאת לאחר שסגן ראש העיר ויו”ר ש”ס בעיר בקדנציה היוצאת, יהודה עוביידי ביקש מיו”ר התנועה אריה דרעי שלא להתמודד לראשות העיר, ולהמשיך לפעול כסגן וחבר במועצת העיר. “דרעי קיבל את בקשתו של עוביידי, בירך אותו על הוויתור ועל הפעילות הענפה שהוא עושה ויעשה למען הציבור”, נאמר בהודעת המפלגה. עוד הוסיף היו”ר דרעי, כי “ראשות העיר מגיעה לנו בדיוק כפי שהייתה עד כה אצל ‘דגל התורה’ ו’אגודת ישראל’, מאז הוכרזה ביתר כעיר”.

הקמפיין היה אינטנסיבי. שם-טוב ניהל קמפיין מאומץ ואגרסיבי, שבו הובטח לתושבי העיר כי “השינוי מגיע לביתר”. משמעות המילים הייתה מבריקה בכפילותה: מצד אחד – ‘מגיע לביתר לקבל שינוי’, ומצד שני – הנה מגיע השינוי אוטוטו. הקמפיין נתן את הרושם כאילו שום דבר עדיין לא הוכרע, וכי “מדובר במאבק צמוד מאוד”, כפי שאמר שם-טוב שוב ושוב בהודעות המוקלטות ששיגר לתושבי העיר ביום הבחירות ובימים שקדמו לו.

היו מי שהאמינו כי מועמדות שם-טוב עשויה לאתגר את רובינשטיין, מאחר שזו הפעם הראשונה זה שלוש מערכות בחירות שבה נרשמת התמודדות משמעותית מול ראש העיר הוותיק. מועמדות שם-טוב, כשמאחוריו גב מפלגתי של שס ועבר כנציג ברשימת ‘דגל התורה’ (שלא נכנס לבסוף), סימנה לדעת רבים התמודדות משמעותית. מנגד, ב’אגודת ישראל’ וב’דגל התורה’ דאגו כל העת לחדד את העובדה שהסיבה להתמודדות שס על ראשות העיר אינה נוגעת לביתר עילית או לטענות הקשורות לעיר עצמה, כי אם לסכסוך הארצי בין ש”ס ל’דגל התורה’ ולחלקים מ’אגודת ישראל’.

התחזית: ניצחון ב-1,667 קול

שם-טוב ניסה לצבור מוניטין לאורך כל הדרך. בין היתר הוא דאג לאחד מאחוריו את האופוזיציה העצמאית בעיר וקיבל את תמיכתו של הפעיל החברתי ועורך הדין יחזקאל רוזנבלום שהודיע תחילה כי יתמודד בעצמו על ראשות העיר, אך לבסוף בחר לחבור למועמד שס במטרה להדיח את רובינשטיין. מי שעוד הסיר את מועמדותו הוא חבר המועצה מנחם זיידה, אשר הודיע גם כן  על תמיכתו בשם טוב. 

מי שניסה ליישב את הספקות לגבי סיכוייו של שם-טוב הוא יו”ר שס אריה דרעי בעצמו, שבנאום שנשא בכנס בחירות בעיר הסביר: “שואלים אותי למה צריך את כל הדבר הזה. יש פה מועמד לראש עיר, עבדנו איתו כל השנים. (אומרים) יש סיכוי, אין סיכוי… מועמדות לשם מועמדות”… דרעי המשיך וטען כי לדעתו יש סיכוי למועמדות שם-טוב. “לא רואים את זה במספרים? אז יראו את זה! גם באלעד כאשר התחלנו אמרו שאין לנו סיכוי ועכשיו יש כאלה שאומרים שחבל לבזבז את הבחירות באלעד. התייעצנו, ישבנו שעות עם חברי מועצת חכמי התורה, עם ראשי הישיבות, הם ישבו והתבוננו והתלבטו ובסוף החליטו מה שהחליטו”.

כדי לחזק את התחושה לגבי סיכוייו הגבוהים של שם-טוב, הופץ פשקוויל מיוחד על ידי סיעת ‘למעננו’ שלא התמודדה הפעם, בו נקבע כי לפי החישובים שנערכו על ידי המפלגה, שם-טוב הוא המועמד המנצח, כיוון שלטובתו עומד פער ניכר. לדבריהם של עורכי החישוב, “סך הכל הפער לטובת ראש העיר הבא חננאל שם טוב 1,667 קולות”.

את התוצאה הסופית כולנו מכירים: רובינשטיין ניצח ברוב גדול וזכה ב-66.1% מקולות המצביעים, כאשר שם-טוב קיבל 33.9% בלבד מהקולות.

מדובר באכזבה משמעותית לתומכיו של שם-טוב. כדי להבין את גודל ההפסד, די אם נציין כי בבחירות הקודמות קיבל רובינשטיין את קולם של 73.69% מתושבי העיר, וזאת ללא מאבק מול מועמד מפלגתי מוכר. הצבת מועמד שס מולו הורידה לרובינשטיין כ-6% בלבד מההישג שרשם בבחירות הקודמות.

זהו מסר חשוב ביותר שעובר מביתר לכל ערי הארץ – לאמור: ביתר בוחרת בדעת תורה – כך שכל ארבע הרשימות שנכנסו קשורות לגדולי ישראל. מסר נוסף ונפרד שעבר – ביתר מואסת בהשמצות, ולכן בחרה ברוב מפתיע דווקא בראש העיר שגורמים אנונימיים ניסו להלבין את פניו בחוברת השנאה שקוממה את כלל תושבי העיר, אשר תהו הן על הרשעות, והן על הטפשות – כאשר התברר שהתוצאה הייתה הפוכה מכפי שקיוו לה מנסחי כתב הפלסתר. 

השנאה שהפכה לבומרנג 

כאן אנו מגיעים לחוברת השנאה שחזרה למפיציה כבומרנג מפואר. קשה היה להחמיץ את תחושת הסיפוק שניכרה בכל חלקי העיר על אי הצלחתה של ‘חוברת השנאה’ (ראה טור נפרד בעמודים אלו), אשר ניסתה לדחוף מבעד לדלתות הראשיות של בתי כל התושבים בביתר דברי לשון הרע והלבנת פנים מהחמורות ביותר, כביכול הותרו כל הרצועות ומותר לרמוס את הלכות הלבנת פנים במסגרת התמודדות פוליטית. 

התוצאה בבחירות היא בין היתר תגובת נגד לאותו קמפיין מכוער ומשמיץ שניהלו גורמים אנונימיים נגד רה”ע רובינשטיין. החוברת הכפישה את רה”ע בהאשמות קשות תוך ירידה לפסים אישיים מכוערים ביותר, שמקומם לא יכירם אפילו בעיר לא חרדית, על אחת כמה וכמה בעיר של שומרי תורה ומצוות. חוברת זו ‘עוררה את השטח’ ולמעשה הגדילה עוד את התמיכה ברה”ע, שצפוי היה ממילא לנצח ולקבל את אמונם של התושבים לקדנציה נוספת. 

שיעורי ההצבעה הגבוהים והתמיכה ברה”ע כמו העבירו מסר ברור לכל גורם שיחשוב להתמודד אי פעם במערכות הבחירות שיבואו בעתיד: תושבי ביתר הם אניני דעת. הם הודפים ניסיונות ללכלכך את העיר ולזהם את מוחם של הילדים בתמונות וטקסטים של הלבנות פנים שנדחפים לבתי התושבים, וכי בהכפשות לא משיגים שום דבר. 

להצדיק את האמון 

כעת נותר לתהות: האם שס לא תהיה חלק מהקואליציה העירונית? ישנם גורמים בעיר שמעריכים כי בנסיבות הנוכחיות והאווירה העכורה שנותרה ממערכת הבחירות, קשה לראות את שס חוברת לקואליציה. גם בדברים שנשא רה”ע העיר באירוע הניצחון ביום שלישי בלילה, הוא הכריז: “נצעיד את העיר קדימה עם מיודענו ממלא ראש העיר דודי זלץ, ועם מכובדנו נציג עדות המזרח בעיריית ביתר הרב אברהם אורן”… 

האם בדבריו רמז רה”ע כי אין בכוונתו לפעול למען הכנסתה של ‘שס’ לקואליציה? ואם כן – מה יעלה בגורלם של התפקידים בהם החזיקה שס? ומי יאייש את תפקיד סגן ראש העיר שיתפנה? אלו שאלות שמן הסתם ייפתרו במהלך השבועות הקרובים. אנחנו, כאן ב’שערים’, נשתדל לדווח. 

העיקר שהבחירות מאחורינו. כפי שנאמר כבר – ביתר קידשה שם שמים בכך שלא הכניסה למועצה אף רשימה שאינה נתמכת על ידי דעת תורה, דבר שהוא היסטורי בעיר וכמוהו לא היה מזה שנים רבות. 

כעת מוטל על כלל הנציגים – מכל הצדדים – להחזיר את האחדות לעירנו, לנקות את הרחובות תרתי משמע, להזמין לעיר את מלאכי השכחה והשלום, לשלב ידיים במועצת העיר ולפתוח בחמש שנות עבודה למען העיר בגשמיות וברוחניות. 

המסר הוא פשוט: קיבלתם את אמון התושבים – כעת תפקידכם להצדיק את האמון הזה! 

8 נציגים עם כל הברע’ן

הרשימה: הסיעה החסידית – כח 

מספר מנדטים: 8 

מספר קולות: 11,198

‘הסיעה החסידית’, או בשמה המלא – ‘הסיעה החסידית, כלל חסידי ואנשי ירושלים’ – רשמה הישג נאה וחסר תקדים, כאשר בסופו של יום הבחירות התבררה התוצאה: 11,198 תושבים הצביעו לרשימה, כאשר רשימתו של רה”ע הכניסה בפועל שמונה נציגים לעירייה. מדובר בצמיחה של כ-2,000 קולות ובסך הכל שני מנדטים ביחס לבחירות הקודמות, בהן זכתה הסיעה לשישה מושבים בלבד. 

הסיעה הכניסה למועצה את הנציגים הבאים: יו”ר הסיעה ר’ גדליהו אייזנשטיין (באיאן), ר’ בעריש שמעיה (קרלין-סטולין), ר’ מנחם מנדל שוורץ (צאנז), ר’ מאיר בר-לב (חב”ד), ר’ דוד שפיצר (ערלוי), ר’ יואל פרויליך (ויז’ניץ), ר’ אליעזר לוצקין (‘מתמידים’ ואנשי ירושלים), ור’ עוזיאל שלום (צעירי העיר).

להערכת ‘שערים’, הסיבות להצלחה נעוצות במספר פרמטרים: כמובן, הקמפיין המכובד והמבריק שכבש כל חלקה בעיר והצביע על הפעילות של ‘מיט א ברע’ן’ לאורך הקדנציה – פעילות שהוכיחה את עצמה כאהודה על הציבור החסידי הענק בעיר. ‘מיט א ברע’ן’ פועל לאורך השנה למען הבחורים והאברכים בעיר, ולאחרונה אף למען תלמידות הסמינרים ובתי הספר, בשלל רב של מבצעים תורניים ואירועי תרבות על טהרת הקודש, זאת לצד השירות הרצוף שמקבלים התושבים בהנחה בארנונה ובבירוקרטיה העירונית. 

ואכן, קמפיין הסיעה החסידית התנהל תחת הסלוגן המוצלח ‘ממשיכים עם כל הברע’ן’ – רמז לפעילות הענפה והמשגשגת של הסיעה שהתנהלה תחת המותג ‘מיט א ברע’ן’, דבר שכבש כנראה את ליבותיהם של המצביעים. 

שלוש משוואות לניצחון

אולם בכך לא די. אל התוצאה ההישגית של ‘הסיעה החסידית’ צריך להכניס עוד שלוש משוואות להגדלת כוחה של הסיעה, אותן הוביל רה”ע יחד עם יו”ר הסיעה החסידית הטרי ר’ גדליהו אייזנשטיין ובניצוחו של יו”ר ‘שלומי אמונים’ הארצית ר’ מאיר פרוש.

המשוואה הראשונה – החזרתה של חסידות חב”ד לחיק הסיעה החסידית, זאת לאחר שבבחירות הקודמות התמודדה חסידות חב”ד ברשימה נפרדת שנקראה ‘קהילות הקודש’. הפעם חברה חב”ד לסיעה החסידית, ונציג החסידות, ר’ מאיר בר-לב, הוצב במקום הרביעי ברשימה. קמפיין נפרד שנערך בחסידות חב”ד, תחת המותג המקביל ‘ממשיכים עם כל השטורעם’, גרף אהדה מוחלטת בחסידות, על 14 בתי כנסיותיה בעיר, אשר הצביעו כאיש אחד למען הסיעה החסידית ונתנו הזדמנות לנציג החסידות לשבת סביב שולחן ההנהגה העירונית ולהיות חלק ממערך קבלת ההחלטות וחלוקת המשאבים לטובת כלל תושבי העיר וחסידי חב”ד בתוכם.    

משוואה נוספת: עבודה קשה ומאומצת שנעשתה בקרב ציבור בני ירושלים בעיר, תחת שרביטו של הנציג הירושלמי ר’ אליעזר לוצקין, תחת הכותרת “מיט גאנצן ירושליימער ברען'” – עם כל הברע’ן הירושלמי. מדובר בציבור שבחלקו הגדול אינו מצביע בבחירות הארציות, ולרוב אף לא בבחירות המקומיות, אולם ר’ לייזר הצליח לעשות עבודה מרשימה ולהביא את האותנטיות הירושלמית אל הציבור הירושלמי, דבר שזכה לאמון מרשים. אגב, זוהי הסיבה העיקרית לכך שסימנה של הסיעה החסידית בביתר הוא ‘כח’ ולא ג’ – וזאת כדי להתמודד עם הרתיעה הטבעית של חלק מאנשי ירושלים אל המותג המפלגתי. 

והמשוואה הבולטת שכבשה כל פינה בעיר: פעילות ‘הצעירים’, אותה הוביל נציג הצעירים ברשימה עוזי שלום. מדובר במהלך מבריק, וחסר תקדים במושגי ערים חרדיות, שבו מכריזה סיעה ממסדית בגיבוי הרבנים וגדולי התורה – כי היא מעמידה נציג מיוחד שתפקידו לדאוג לציבור שמסיבות כאלה ואחרות לא חש הזדהות מספקת עם הרשימות הממסדיות. “הצעירים משפיעים מבפנים”, היה סלוגן הקמפיין, שהצליח מעל למשוער, כאשר ר’ עוזי אכן נכנס למועצה כדי לדאוג לצעירים. 

כאן יש מקום לגילוי נאות: במשך שנים שימש עוזי ככתב ‘שערים’, כאשר בעיתון זה החל את פעילותו הציבורית ומכאן המשיך לטפס במעלה הסולם הציבורי. וגילוי נאות נוסף: קמפיין ‘הצעירים משפיעים מפנים’ נעשה על ידי חברת ‘שערים אקסטרה’, בניהולו של יוסי קלפהולץ.

העתירה שנדחתה

יצויין כי לא כולם אהדו את הסלוגן ‘מיט א ברע’ן’ שליווה את קמפיין הסיעה החסידית: עו”ד יחזקאל רוזנבלום, שהריץ את רשימת ‘למען ביתר’ והכריז על תמיכתו במועמד שס לראשות העיר, עתר לבית המשפט נגד הקמפיין, בטענה כי דינו של הסלוגן להיפסל על ידי בית המשפט, מאחר שזו הייתה כותרת שליוותה את פעילות ‘מיט א ברע’ן’ שהובילה הסיעה. “מטרת השימוש הינה ליצור זהות תודעתית פסולה בין המשיבים (הסיעה החסידית) לבין העירייה כמוסד”, טען בעתירתו. 

בהקשר זה נרשמה אנקדוטה משעשעת, כאשר הנציג שנשלח לדיון בבית המשפט מטעם הסיעה, ר’ דוד שפיצר, ניסה להכניס את השופט לעולם המושגים החסידי והסביר לו: “‘מיט א ברע’ן’ אצלנו – זה כמו ‘סבבה’ אצלכם”… השופט אריה רומנוב חייך, וקיבל את הטיעון, כשהוא קובע בפסק הדין: “לגיטימי שנבחר ציבור יאמר לבוחריו: ‘אם תבחרו בי אני אמשיך עם כל פעילות ‘מיט א ברען’ אותה יזמתי בשנים האחרונות'”.

התושבים הצביעו בשמחה 

הרשימה: דגל התורה

מספר מנדטים: 4

מספר קולות: 5,703

רשימת דגל התורה, או בשמה המלא – ‘דגל, לשירות התושב’ – רשמה הישג נאה בבחירות, כאשר הצליחה לשמר את כוחה ואף לבסס את מעמדה כמפלגה השנייה בגודלה בעיר, כאשר המפלגה הייתה קרובה למנדט החמישי, שהתנדנד אך לבסוף עבר לש”ס שקיבלה בזכות זאת את המנדט הרביעי.

דגל התורה הכניסה למועצה את יו”ר הסיעה ר’ דודי זלץ, שעשה את כל הדרך מהעשייה הפרלמנטרית לצידו של ח”כ ר’ יעקב אשר להנהגתה של דגל התורה בעירנו, ולצידו הנציגים ר’ יוסף שטרית, מוותיקי אנשי הציבור בביתר, ר’ אברימי יודייקין – מבעלי העסקים האהודים והמוכרים בעיר, שהחנות ‘טמבורית’ בבעלותו היא מעצמה של חסד, והרב חיים ברגר, מרביץ תורה בישיבת הר”ן ומחשובי תלמידי החכמים המרים את קרנם של תלמידי הישיבות בעיר.

חרף נתוני הפתיחה 

עבור דגל התורה, מדובר בתוצאה מוצלחת ובלתי מובנת מאליה כלל ועיקר, בנסיבות של עיר שהולכת ונצבעת כיותר ויותר חסידית, ואף נרשמת בה הגירה שלילית מסוימת מצידם של בני תורה ליטאים שעברו בשנים האחרונות להתגורר בשכונות הקצה של ירושלים ובפרויקטים נוספים בארץ שאוכלסו על ידי הציבור הליטאי. לכן, עוד לפני הבחירות, בשיחה לא רשמית עם כתב ‘שערים’, הסביר זלץ כי מבחינתו – שמירה על כוחה של המפלגה ייחשב להישג חשוב.

‘דגל התורה’ התמודדה מול פעילות אינטנסיבית מצד ‘עץ’ (ראו מסגרת נפרדת), שפנתה אף היא לציבור הליטאי, ניהלה קמפיין מתון יחסית כלקח לבחירות הקודמות, ואף דאגה להעביר לעיר בעלי זכות בחירה שיצביעו לטובתה. אלו נתונים שלא אמורים להיטיב עם ‘דגל התורה’. 

וישנם פרמטרים נוספים שנחשבו לנתוני פתיחה בלתי משופרים מבחינת דגל התורה: בבחירות הקודמות נרשם סחף ניכר לטובת המפלגה מצד חוגים שאינם נמנים על הקהל הטבעי של דגל התורה, לרבות חסידים ובני תורה ספרדים אשר ביקורו רב הרושם של מרן הגר”ח קניבסקי זצוק”ל בעיר וברכתו המרגשת למי שיצביע לדגל התורה – הביאו אז לתוצאה המבורכת של ארבעה מנדטים. היה ברור כי בנתונים הקיימים כיום – שחזורו של ההישג יהיה בגדר חלום באספמיה. לכן, שימורו של ההישג חרף הנתונים השונים במערכת בחירות זו – היא כאמור הישג חשוב מבחינת דגל התורה. 

התנופה של דודי 

את הצלחתה של דגל התורה ניתן לזקוף לשני פרמטרים: האחד – הפעילות המוכחת של הסיעה לאורך הקדנציה, תחת המותג ‘בתנופה של תורה’, כאשר פעולות אלו צברו אהדה רבה בקרב מצביעי המפלגה. בחורי הישיבות והאברכים נהנו מפעילות רציפה בזמנים מיוחדים לטובת כלל הגילאים, והכל בתחושת נעימות והתלכדות עליה ניצח יו”ר הסיעה האהוד ר’ דודי זלץ תוך שידור תחושה של עשייה בגובה העיניים וגישת שירות בסבר פנים יפות. 

עוד נתון שתרם מן הסתם להצלחה, הוא המעמד הכביר והמרשים שערכה דגל התורה ערב הבחירות, במתנ”ס פריימן, בהשתתפותם מעוררת הכבוד של מרנן גאון ישראל הגאון הגדול רבי דב לנדו והגאון הגדול רבי משה הלל הירש, ראשי ישיבת סלבודקה, שקראו לתמוך ב’דגל התורה’, כשהם חוזרים על אמרתו הידועה של מרן ה’חזון איש’ זיע”א על כך ש”הרבה גופי תורה תלויים בבחירות”.   

ולצד זאת – הקמפיין שניהלה ‘דגל’ היה נעים לעין ושידר אופטימיות, תחת הקריאה ‘בשמחה’ – אשר הוכיח שעניין השמחה מודגש לא רק אצל החסידים… מדובר בקמפיין נקי וחיובי, ללא השמצות כלל, דבר שלצד העשייה המוכחת של זלץ ויתר חברי הסיעה – הוכיח את עצמו בקלפי באופן מעורר כבוד. מצביעי דגל הצביעו ‘בשמחה’ וזכו להכניס את הנציגות האהודה שלהם למועצת העיר. 

השינוי לא הגיע  

רשימה: שס

מספר מנדטים: 4

מספר קולות: 5,320

בצל המאמצים וריכוז כל הכוחות שהקדישה שס בקמפיין שם-טוב לראשות העיר – שס יכולה להתנחם בשימור כוחה במועצת העיר, תוצאה שהושגה חרף תשומת הלב שהוקדשה בעיקר לריצה לראשות העיר. 

האם מספר הקולות שקיבלה שס משקפת עלייה, או דווקא ירידה? התשובה היא שתלוי איך מסתכלים: מצד אחד, ביחס לבחירות הקודמות למועצה יכולה שס להתהדר בהגדלת מספר מצביעיה בכ-900 קולות נוספים: אז, בתשע”ח, קיבלה ש”ס סך של 4,426 קולות. מצד שני, בבחירות האחרונות לכנסת, זכתה שס בעיר ל-7,303 קולות, כך מדובר בירידה של כאלפיים קולות. 

כך או כך, בסופו של דבר, המפלגות הקטנות שלא עברו את אחוז החסימה נתנו לש”ס את המנדט הרביעי.

בסך הכל הכניסה שס למועצה את הנציגים ר’ חננאל שם-טוב, המועמד שלא נבחר לראשות העיר, ר’ יהודה עוביידי, יו”ר הרשימה, וכן פעילי הציבור המוכרים והאהודים ר’ אשר סויסה והרב שוקרון – נבחרת של אנשי ציבור שדואגים ועוזרים. “אין תושב אחד בעיר שלא שמע או ראה או נעזר בפעילים הרבים של סיעת ש”ס, שנמצאים תמיד בכל מקום ובכל זמן”, אמר שם-טוב בריאיון ל’שערים’ ערב הבחירות.

‘איגוד’ למען הציבור’

שס קיבלה את אמון מצביעיה לא רק הודות לקמפיין הסוער שניהלה בפרופיל גבוה – אלא גם ובעיקר הודות לפעילות ענפה לאורך הקדנציה היוצאת, תחת שרביטו של יהודה עוביידי – תחת המותג ‘האיגוד’ שפעל רבות למען הציבור. בין הפעילות ניתן למנות את ‘איגוד הקהילות’, ‘איגוד בני הישיבות’ שפעיליו ניצחו על פעילות ענפה בישיבות בעיר לצד אירועי תרבות ופעילות בין הזמנים, לצד פעילות בקרב כלל בני הנוער בעיר. על פעילות זו ניצח ברמה יו”ר שס בעיר יהודה עוביידי, שצבר אהדה בשטח השסי. 

‘הצנחתו’ של שם-טוב למקום הראשון, במקומו של עוביידי, נתפסה כהפתעה, אולם בהודעה שיצאה נאמר כי הצעד נעשה לבקשתו של עוביידי עצמו, כדי למקסם את הסיכוי לניצחון של שס בקרב על ראשות העיר, וזאת עקב הרקע המוקדם של שם-טוב כנציג ברשימת דגל התורה. קודם לכן שימש שם טוב כמנכ”ל בישיבת מאור התורה. בנוסף, מזה כחמש עשרה שנה הוא מנהל עמותה המסייעת לקשישים, למשפחות מעוטות יכולת, למשפחות חד הוריות או בודדים בתחזוקה, בשיפוץ הבית, בארוחות חמות ועוד.

האם לאחר ההפסד יפנה שם-טוב את מקומו לעוביידי? כאשר נשאל על כך על ידי ‘שערים’ לפני הבחירות, שם טוב הגיב: “כרגע אני לא מתעסק בשום דבר מלבד הניצחון שלנו, הניצחון של תושבי העיר ביתר עילית שרוצים להביא את השינוי ההכרחי הזה לעיר. ביום שאחרי הבחירות נדון”.

ולמרות התחושה החמוצה שמלווה את שס מטבע הדברים עקב האופן שבו הסתיים הקרב על ראשות העיר – רשימת שס בביתר יכולה להתפאר בהכנסתם של נציגי ציבור ראויים, שמבקשים לעבוד למען הציבור ומייצגים אותו באהבה, תוך נאמנות למועצת חכמי התורה המנהיגה את התנועה הקדושה. 

העץ הצליח לצמוח  

רשימה: בני תורה – עץ 

מספר מנדטים: 1

מספר קולות: 1,251 

סיעת ‘בני תורה – עץ’, מיסודו של ‘הפלג הירושלמי’, הפתיעה כאשר לראשונה בתולדותיה כניסה נציג למועצת העיר. הנציג הוא ר’ מאיר וינטרויב, דמות מוכרת בעיר ומנהל מוסדות ‘בני תורה’ בעיר, שזוכה להערכה גם מחוץ לחוגי הפלג הירושלמי. 

בבחירות הקודמות שנערכו לפני חמש שנים לא הצליחה ‘עץ’ לעבור וסיימה במרחק כמה עשרות קולות מאחוז החסימה. הפעם נערכה התנועה מבעוד מועד, בין היתר באמצעות חלוקת קולות נכונה בין ערי הארץ. ‘עץ’ דאגה להעביר לביתר תושבים התומכים בסיעה אשר קבעו את מגוריהם בעיר והפכו לבעלי זכות הצבעה. 

לצד זאת, רבים הופתעו כאשר ‘עץ’ ניהלה קמפיין מתון ונעים בסך הכל, ללא סממנים נגטיביים וללא מתקפה נגד אף גורם בעיר – זאת בניגוד לקמפיין בבחירות הקודמות שדיבר בשלילה נגד חוגים ותופעות בעיר. 

הפעם, כאמור, היה הכיוון חיובי. הסלוגן ‘חרדים כמו פעם’ עשה את העבודה ושכנע אנשים – גם מעבר לקהל הטבעי של ‘עץ’ שאינו מגיע ל-1,251 קולות, כי יש מקום בעיר חרדית לרשימה שחורטת על דגלה לעמוד על משמר עולם התורה בדרכה שלה. לצד זאת, דמותו של וינטרויב שכיכבה בחלק ממודעות הקמפיין, משכה תשומת לב חיובית. 

לגודל ההפתעה, ‘עץ’ חיה בשלום עם כלל הגורמים בעיר, ופניה מועדות לקואליציה העירונית, כאשר הסיעה מתואמת עם רה”ע רובינשטיין. גם מול ‘דגל התורה’ היא איננה מנהלת עימותים מיותרים, כאשר חלק מחברי הסיעה אף מיודדים ברמה האישית עם הנציג הנבחר ר’ מאיר וינטרויב.

לב שבור 

רשימה: ‘למען ביתר’

מספר מנדטים: 0

מספר קולות: 888 

רשימת ‘למען ביתר’ שסימנה ‘לב’ – לא הצליחה להיכנס למועצת העיר וסיימה עם 888 קולות בלבד – מרחק ניכר למדי מאחוז החסימה. בראשות הרשימה עמד עו”ד יחזקאל רוזנבלום ומאחוריה עמדו מספר פעילים בעיר, כאשר הפלטפורמה הטכנית למפלגה היא ‘הליכוד’ הארצית, ואילו את הגב הפוליטי המשמעותי העניק השר בן גביר מ’עוצמה יהודית’, שאף הוכרז כי יגיע לעצרת בחירות בעיר, דבר שלא יצא לבסוף אל הפועל, עקב היענות נמוכה. 

יצוין, כי זוהי הפעם הראשונה מזה שנים שבמועצת העיר ביתר לא תכהן בעיר אף רשימה עצמאית אשר אין מאחוריה תמיכה רבנית רשמית. במהלך השנים כיהנו בעירייה לסירוגין הסיעות ‘טוב’, ‘למעננו’, ו’אנשים’ (השתיים האחרונות אף כיהנו בקדנציה הקודמת במקביל וזכו יחד, כלומר, שני מנדטים בלתי מזוהים שכיהנו בעירייה).

מאחר שסיעת ‘למעננו’ הודיע כי בפועל היא איננה רצה הפעם, את מקומה הייתה אמורה רשימת ‘לב’ למלא, כאשר תקוות מריציה הייתה להכניס כשני מנדטים, אולם המשימה נכשלה, וכיום מכהנות בעירייה באופן היסטורי אך ורק רשימות שסרות באופן רשמי למרותם של גדולי ישראל שמנחות את צעדיהן. 

בריאיון לתקשורת הכללית הסביר עו”ד יחזקאל רוזנבלום את הסיבות לאי הצלחת הרשימה: “ביתר, וכך אולי ערים עניות נוספות, היא מקום קטן שבראשו עומד שריף כמעט כל יכול. אנשים פוחדים עמוקות…” לטענתו, “מסע ההשתקה שעברה המפלגה שלנו היה חסר תקדים”.

ביתר אמרה ‘לא’ לשנאה!

מאמר מערכת 

מערכת בחירות איננה אירוע של ניקיון דעת, ואיננה ‘סדר מוסר’. מטבע הדברים, בבחירות מתעוררות אמוציות ורגשות, והעמדות מתחדדות, כאשר כל צד מנסה להבליט את יתרונו על פני המתחרה. במיוחד בבחירות בהן יש יותר ממועמד אחד שטוען לכתר. 

ויחד עם זאת, גם במושגי בחירות – הפעם נחצו בעירנו קווים אדומים, ועל כך מבקשת המערכת למחות. הכוונה היא לחוברת השנאה שנדחפה לכל בית בביתר, ללא בקשת רשות מבעלי הבית – הורים שמבקשים לחנך את ילדיהם לזהירות בכבוד הזולת ועל ברכי הערך של “נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים”. 

לגודל הצער, הנזק החינוכי נעשה, ואלפי ילדים נחשפו לחוברת השמצה תחת הכותרת ‘ההכרעה בידינו’, שהציגה בעמודה הראשון את שני המועמדים – האחד בהגדלה ובחיוך מחמיא, והשני בהקטנה ובפוזה בלתי מחמיאה, תוך ניסיון להטיל רפש. 32 העמודים הבאים היו רווים בלשון הרע ורכילות, ביטויים קשים והכפשות, תמונות שנועדו להשפיל ואמירות שהנפש הנקייה אינה סובלת. 

את התשובה קיבלו מובילי החוברת בקלפי, ב’נוק אאוט’ מהדהד בכל הגזרות. נדגיש: איננו יודעים את זהותם המדויקת של מפיצי השטנה ומטעם מי פעלו (ובהקשר זה מן ההגינות לציין כי בבוקר הבחירות הוציא המועמד שם-טוב הודעה מוקלטת בה הודיע שאין לשס כל קשר לכך). אולם בכל מקרה ניתן לשער כי אף אחד ממטרותיהם הפוליטיות של מפיצי חוברת השנאה לא הושג. ביתר נותרה נקייה מהשפעתם השלילית של מפיצי פלסתר שפוגעים בנפש הנקייה של תושבי העיר אניני הדעת. 

בכך, ולו בכך, קידשו תושבי ביתר שם שמים, כאשר אמרו ‘לא’, באל”ף רבתי, להשמצות ולהכפשות. התושבים הכריזו: אנחנו עיר נקייה! אנחנו יהודים יראי שמים! לא תכניסו לעירנו ולבתינו תרבות של השמצות ורכילות! והיה ותעשו זאת – תאבדו אפילו את בסיס המצביעים שחשבתם כי הוא שלכם!

ולמרות שחוברת השנאה לא השיגה את מטרתה – עדיין מוטלת עלינו חובת המחאה, כיוון שמדובר בחציית קו אדום בוהק ומהדהד, וצעד שמצריך מחאה ציבורית אדירה, תוך הוקעה מוחלטת של אלו  האחראים לה. כל מי שעשה זאת צריך להכות על חטא ולבקש סליחה – לא רק מרה”ע שהיה מושא ההשמצות, אלא מכל תושב ותושב בעיר. כי אין כמעט תושב, מכל חוג, שיוך ועדה, שנחשף לתועבה המודפסת הזו, שנדחף בכוח לכל בית בעיר – ולא חש עצמו נפגע באופן אישי מהתוכן הרדוד, המשמיץ והזול שניסו לדחוף לו מבעד לדלת ביתו. 

לא נגזים אם נאמר, כי ראוי היה להוציא את ילדי האחראים ממוסדות החינוך ולהחרים אותם בחרם ונידוי. אנשים כאלו, וכל מי שקשור אליהם, אינם יכולים להיות חלק מהעשייה הציבורית בעיר התורה והחסידות. פעילות רעה כזו נוגדת את ה’אני מאמין’ של כל יהודי חרד לדבר השם. ההוקעה חייבת להיות ברורה, נחרצת, מהדהדת, גם למען ישמעו וייראו, וכל מי שחושב אי פעם להתמודד בעיר בעתיד – יידע כי  תושבי ביתר עילית יודעים לגבות מחיר ממי שמפיץ תועבה בכל בית ופוגם בנפשות ילדינו הטהורים.

טענות פוליטיות וציבוריות – בהחלט שראויות להישמע, בבחירות וגם בשוטף. גורם ציבורי אינו חסין מביקורת, ואם מישהו חושב כי הוא מתרשל – מותר להעלות את הביקורת ולהציף את הטענות. חשוב להציף את הדברים שטעונים שיפור, לדרוש מההנהגה לקיים את תפקידה ולמלא את חובתה הציבורית כלפי כל תושבי בעיר, ללא יוצא מן הכלל, מכל חוג ועדה. ואם תושב חש כי הוא לא מקבל את המגיע לו – מותר לו לפרסם את כאבו. 

אולם אנחנו יהודים חרדים, ויש לנו ‘שולחן ערוך’, ויש לנו ‘חפץ חיים’ ו’שמירת הלשון’, ויש לנו כללי לשון הרע ורכילות. והתמונות והחומרים והביטויים שחוברת התועבה הייתה מוצפת בהם – נוגדות ניגוד גמור ומוחלט את כל אלו. יש דרכים לנהל קמפיין בכבוד. שום שאיפה פוליטית ואף שום רצון לתקן ולשפר – לא שווה את המחיר של נפשם של ילדים בעיר שנפגעה מחומר מתועב שכזה שנכפה על תושבי העיר לקבל בדיוור ישיר לבתיהם. 

נוכח התוצאה המהדהדת של הבחירות – שהיא חסרת תקדים מזה שנים בעיר – מצופה מכל מי שיבקש בעתיד את תמיכת הציבור להפנים: קמפיין נגטיבי ומשמיץ, שמתבסס על הוצאת שם רע, רכילות וחרחור מדנים ברמה האישית והירודה – אולי עובד בערים חילוניות, אבל לא בעיר חרדית! כאן, קמפיין כזה נענה בכרטיס אדום של ‘אין כניסה’ בוהק ומהדהד. 

בעיר שכל תושביה נאמנים לחוקיה המאירים של תורתנו הקדושה – כלל התושבים סולדים מהתנהגות מחפירה דוגמת חוברת השנאה הזאת.

רוצים להוביל את העיר? התנהלו בכבוד! הציפו את העניינים שטעונים שיפור, שתפו את התושבים בחזון שלכם לעתיד, פרטו את דרכי הפעולה למימושו, אבל בכבוד! בדרך התורה!

תושבי העיר מקדשים את המאחד ולא את המפריד. והם, התושבים היקרים הללו, הצביעו ברגליים והכריזו בקול צלול וברור: לא כך עושים את זה! איננו רוצים שתנהיגו אותנו!