בנצי ליברמן
ארמון דוד המלך ובית מחסנים ממלכתי נחשפו באזור שפלת יהודה, בסמוך לעיר בית שמש ובמרחק קילומטרים ספורים מהעיר ביתר. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה העשירית לפני חורבן בית שני.
שני מבני הציבור נחשפו בחורבת קיאפה – עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המופיעה בנ”ך. אחד המבנים מזוהה ע”י החוקרים כארמון דוד, והמבנה השני שימש כמחסן ממלכתי ענק. הממצאים נחשפו עם תום החפירה באתר, שנמשכה שבע שנים.
הארכיאולוגים טוענים כי “זו עדות חיה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות. עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה”ס כפי שניתן לעשות זאת עתה”.
לדברי החוקרים, חורבת קיאפה היא הדוגמא הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך. “חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלשתים סמוך לשנת 980 לפנה”ס. הארמון שנחשף עתה והעיר המבוצרת שנחשפה בשנים האחרונות הם נדבך נוסף בהבנת ראשיתה של ממלכת יהודה”, אמרו הארכיאולוגים.
ארמון במיקום אידיאלי
בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מ”ר. אורך הקיר הסוגר הוא כ-30 מטר ובו פתח מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר, מול עמק האלה. בהיקף הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים – עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים.
הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. מהארמון ניתן לצפות למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ-1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזאנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר.
בצפון העיר נחשף בית עמודים באורך כ-15 מטר וברוחב 6 מטר, ששימש כמבנה מינהלי לאחסון. במבנה זה אגרה הממלכה, ככל הנראה, מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה. באתר נמצאו מאות קנקני אגירה גדולים שידיותיהן סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה במשך מאות שנים.
חשיפתה של העיר המקראית בחורבת קיאפה, וחשיבות הממצאים שהתגלו במקום, הביאה את רשות העתיקות לפעול ביחד עם רשות הטבע והגנים ומוסדות התכנון כדי לפסול את הכוונה לבנות שכונה חדשה של רמת בית שמש בקרבת מקום, המיועדת ככל הנראה לאכלוס משפחות חרדיות, ולקדם את הכרזתם של השטחים שסביב האתר כגן לאומי. תכנית זו יוצאת מתוך ההבנה כי האתר יהפוך במהרה למקום מושך קהל שהעניין בו יהיה רב, ודרכו ניתן יהיה לעמוד על תרבותה של הארץ בימי דוד המלך.
