תלויים ועומדים
@יעקב מרגליות
שלושה שבועות לפני התקדש ראש השנה, ועדיין תמונת המצב באשר לתפילות החג – לוטה בערפל. קהילות הקודש בעיר נקרעות בין האופציות השונות, ומושפעות בעיקר מחוסר הוודאות כתוצאה מהמסרים הסותרים והמבולבלים שיוצאים מהרשויות המוסמכות.
בקרב קהילות החסידים הנוהגים לנסוע למרכז החסידות ולערוך את תפילות החג בצל הקודש של האדמו”ר במקהלות אלפי בני הקהילה – עדיין לא ידוע האם ובאיזו מתכונת יתאפשר לקיים השנה את תפילות החג במרכזי החסידות. הדבר משפיע כמובן גם על שוק השכרת הדירות לחג במרכזי החסידות דוגמת בני ברק (ויז’ניץ וחסידויות נוספות), וירושלים (באיאן, קרלין ועוד), כאשר מאות משפחות מביתר עילית אינן יודעות כיצד להיערך, והאם לשריין דירה בירושלים או בבני ברק או להיערך להישארות בביתר עילית, על כל המשתמע מבחינת ההתארגנות, הכנת ה’סימנים’ ועוד.
ואם ההתלבטות הזאת היא נחלתם של מאות משפחות בעיר – כאשר מדובר על הקהילות עצמן, הקושי גדול לאין ערוך. במרכזי החסידויות לא יודעים עדיין האם להיערך לקליטת המונים, ואם כן באיזה אופן, כאשר ב’שטיבלאך’ המקומיים – בתי החסידים הפזורים בביתר – לא יודעים האם להיערך לתפילות ברוב עם לראשונה בתולדותיהן. קבינט הקורונה מתכנס שוב ושוב, מתקשה לקבל החלטות והדבר משפיע לכל רוחב הגזרה.
באיאן וקרלין מצמצמים
בינתיים, בקהילות הגדולות בעיר – באיאן וקרלין – כבר הודיעו רשמית על צמצום התפילות בראש השנה ובימים הנוראים במרכזי החסידות.
בחסידות באיאן הודיעו כבר כי עזרת הנשים בבית המדרש הגדול של החסידות ברחוב מלכי ישראל בירושלים – תהיה סגורה השנה, כדי לאפשר לגברים להתפלל במקום במתכונת הקפסולות שתושג מול הממשלה. כמו כן, בחסידות הודיעו כי השנה לא יסופק אש”ל מטעם הקהילה לבאים להתפלל לירושלים – זאת, כנראה, כדי לצמצם את מספרם של המגיעים ולעודד לראשונה קיומם של מניינים מרכזיים בבתי המדרש של החסידות בביתר.
גם בחסידות קרלין הודיעו כבר כי השנה לא יתקיימו התפילות בראשות האדמו”ר סמוך למרכז החסידות בירושלים, כבכל שנה (בשנים האחרונות נוהגת החסידות לקיים את התפילות באוהל ענק ומיוחד שמוקם בירושלים, כדי לאכלס את הקהל הגדול כ”י).
האדמו”ר יגיע לביתר?
בחסידות בודקים מספר חלופות אפשריות שיאפשרו בכל זאת תפילה המונית בראשות כ”ק האדמו”ר מקרלין שליט”א – שכידוע מורה לחסידיו לעמוד על המשמר ולהקפיד על הנחיות הבריאות החיוניות בכל התוקף.
ל’שערים’ נודע, כי אחת האופציות שהועלו בימים האחרונים, היא קיומם של התפילות בראשות האדמו”ר בעירנו, ביתר עילית. האפשרות שנבדקת היא הכשרתו של מתחם החניון של חברת ‘קווים’ בדרך הרמ”ז, בין פאתי גבעה ב’-2 לגבעה א’, היכן שנערך מעמד סיום הש”ס לפני מספר חודשים. במקום ניתן להקים אוהל ענק – דוגמת זה שהוקם בסיום הש”ס ואף גדול יותר, וכך לאפשר תפילות במרווחים גדולים בין מתפלל לרעהו.
אופציה נוספת שנשקלת היא קיומם של התפילות במתחם מלונות בעיר טבריה – עיר שבה מקיימת החסידות סניף חשוב – באופן שיאפשר לחבר את המתפללים שיתפזרו על פני מספר מבנים סמוכים. בימים הקרובים אמורה להתקבל הכרעה בעניין, כאשר כאמור – אחד הסיכויים הריאליים הוא שכל בית כנסת של החסידות יקיים מניין לעצמו.
בברסלב בוערת אש
גם על חסידי ברסלב עוברים ימים לא פשוטים.
החסידים, שמרביתם מורגלים מקטנותם שלא יעבור עליהם ראש השנה אותו לא יעשו ב’קיבוץ’ הגדול באומן, בהתאם לבקשתו של הרה”ק רבי נחמן מברסלב זיע”א להתקבץ בראש השנה על יד ציונו הקדוש, ואף ציווה לעשות כרוז לאמור “הראש השנה שלי עולה על הכל, איש בל ייעדר” – מוצאים את עצמם בימים אלה תוהים ונבוכים כיצד יזכו לקיים השנה את המסורת המקודשת.
השלטונות – הן במדינת ישראל והן באוקראינה – עושות הכל כדי להערים קשיים ולבטל את ה’קיבוץ’ המסורתי, בטענה שהדבר עלול להגביר את ההידבקות, כאשר אוקראינה חוששת לטענתה מ’ייבוא קורונה’ מישראל לאוקראינה, ואילו ישראל מציגה חשש הפוך – הדבקה המונית באומן שתיובא לישראל לאחר ראש השנה.
הסאגה – עליה דווח לראשונה ב’שערים’ לפני שבועיים – הלכה והסתבכה, כאשר ממונה הקורונה פרופסור רוני גמזו – בצעד תמוה שקומם רבים – שלח מכתב אישי לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, בו הוא מתריע בפניו שאירוחם של חסידי ברסלב באומן יביא ל”הדבקה המונית” וכי בתור ממונה הקורונה בישראל הוא דורש ממנו שיסגור את שערי המדינה בפני החסידים. הצעד עורר זעם רב. “ממתי זה תפקידו של פקיד ישראל לשלוח מכתב שכזה לנשיא מדינה זרה שיחסום את הגעתם של ישראלים?”, תמהו בחסידות ברסלב, ואם לא די בכך – באה בהמשך גם התבטאותו המקוממת של גמזו לפיה “אומן זה לא קודש, זו חגיגה”, התבטאות שעליה ניסה להתנצל בהמשך.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל למשרדו משלחת מטעם חסידי ברסלב, בראשות הגה”ח הרב שלום ארוש ויו”ר מזכירות חסידי ברסלב נחמן בנשעיה, והבטיח לבדוק כיצד לעזור. אלא שיום לאחר מכן, בשיחת ועידה שערך נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי עם רבנים ושלוחי חב”ד מרחבי אוקראינה – הוא חשף את העובדה המדהימה לפיה ראש ממשלת ישראל שוחח איתו וביקש ממנו אישית שלא לאפשר לישראלים להיכנס לאוקראינה כדי לקיים את הקיבוץ באומן, מחשש להדבקה.
העובדה שנתניהו לא דיבר אמת, לכאורה, וניסה להסתיר את פנייתו האישית לנשיא אוקראינה – עוררה זעם רב. ביום חמישי האחרון התארגנה הפגנה ספונטנית של חסידי ברסלב בצפת ליד מלון ‘רות רימונים’ שבו שהה ראש הממשלה לצורך חופשה, ואילו במוצאי שבת נצפו המוני חסידים מוחים מחוץ למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים.
כתוצאה מהלחץ, כולל הודעות של חסידי ברסלב בתקשורת לפיהן “אנחנו לא נתמוך יותר בנתניהו ובמי שיתמוך בו לראשות הממשלה – הודיעה לשכת נתניהו כי “בתיאום עם שר הבריאות אדלשטיין ופרויקטור הקורונה גמזו, מינה ראש הממשלה את השר זאב אלקין לעמוד בראש צוות שרים שיבחן מתווה נסיעה לאומן, תחת הגבלות מחמירות של הרשויות באוקראינה. בצוות חברים שר החוץ אשכנזי, שר הפנים דרעי ושר המדע יזהר שי”. בחסידות ברסלב עדיין לא יודעים אם מדובר בוועדה שתפקידה לקדם פתרון מוסכם ובטיחותי, או בניסיון מריחה גרידא.
תקועים בבית הנתיבות
המצב שבו רשויות אוקראינה סוגרות את שעריהן בפני חסידי ברסלב בדרכם לאומן – כשהדבר קורה יום לפני התאריך שעליו הודיעו רשויות אוקראינה – הוליד מחזות קורעי לב בנמלי תעופה שונים באירופה, שם נחסמו חסידים ונכלאו, למעשה, מבלי אפשרות להמשיך בדרכם או לחזור לארץ. במקומות אחרים הועלו החסידים בחזרה על מטוס בארץ.
בימי חמישי ושישי פורסמו תיעודים של חסידים רבים שנשארו תקועים בנמלי התעופה. רבים מתושבי העיר שנמנים על חסידי ברסלב נאלצו לחזור על עקבותיהם, כאשר הם כבר היו על המטוס או העבירו לילה בנתב”ג. כך למשל, הרה”ג ר’ יהושע מאיר דויטש, ראש קהילת ‘כולל חצות’ בעיר, העביר את ליל שישי האחרון בהמתנה לטיסה בנתב”ג, בתקווה להספיק להיכנס לאוקראינה בטרם סגירת השערים. הטיסה בוטלה לבסוף, מה שאילץ אותו ורבים מחברי קהילתו לחזור בפחי נפש. כמו כן, טיסתו של בכיר בפוליטיקה המקומית, שהיה אמור לטוס לקייב דרך טורקיה – בוטלה ברגע האחרון והוא נאלץ להישאר בארץ.
כתב ‘שערים’ שוחח עם חסידי ברסלב בעיר, ושמע היטב את הכאב, הזעם וחוסר האונים. אחד החסידים, מתפלל קבוע ב’כולל חצות’, אמר ל’שערים’: “מאז שעמדתי על דעתי לא פספסתי שנה אחת של ראש השנה על הציון הקדוש באומן. זה מקור החמצן שלי ושל משפחתי לכל השנה, כאשר אנחנו, החסידים, יודעים שרבינו הקדוש מעביר אותנו כפרקליט מסור ונאמן בימי הדין. אני לא מסוגל לחשוב על מצב שבו אני לא אשהה באומן השנה עם ילדיי. אני מצפה מכל הנוגעים בדבר – כולל חברי הכנסת החרדים – שיעשו כל אשר לאל ידם כדי לאפשר לנו את הנסיעה בבטיחות וכמובן תוך שמירה קפדנית ומחמירה על כל הכללים”.
לצד התקווה כי יימצא פתרון – בחסידות ברסלב נערכים גם לאופציה של תפילות בבתי הכנסת של החסידות בעיר – לראשונה מזה עשרות שנים – כאשר אחת האופציות שנשקלות הוא קיומו של ‘קיבוץ’ גדול בירושלים או במירון או בעיר אחרת, כדי להתפלל לפחות בצוותא חדא, כפי שנהגו החסידים בשנים הרבות שבהן מסך הברזל לא אפשר את הנסיעה לאומן.
בשבועיים הקרובים, ‘שערים’ ימשיך כמובן לדווח בעז”ה על כל התפתחות עד לראש השנה הבעל”ט.
