#המחזה היה קורע לב:# במשך שעות צעדו מאות משפחות את כל הדרך מביתר לירושלים >>> בצועדים היו הורים, ילדים בתחפושת מרדכי היהודי ותינוקות בעגלות >>> הסיבה: החלטה משונה של הממשלה לא לאפשר לתחבורה ציבורית לנסוע לירושלים – בעוד שלבעלי רכב פרטי הותרה הנסיעה >>> #האפליה לא פסחה גם על נהגים בעלי חזות חרדית,# שרבים מהם הוחזרו לבתיהם על ידי המשטרה >>> #ולאן נעלמו הנציגים החרדים? טוב ששאלתם#
x
@יעקב מרגליות
אלה היו מחזות קורעי לב: במשך שעות, עשרות משפחות מביתר עילית צעדו רגלית, תחת כיפת השמים, בסמוך לכפרים עוינים ובשוליים הצרים של כבישים סואנים. הכל במטרה להגשים את שאיפתם ואת המסורת ארוכת השנים – ולהגיע לחגוג את שושן-פורים המשולש בירושלים, בצל הרבי או בחיק המשפחה הירושלמית שהתכוננה.
הכל החל ביום שישי, פורים דפרזים, שעות ספורות לפני כניסת השבת. בעוד עם ישראל בכל העולם חוגג את חג הפורים – ממשלת ישראל התכנסה לישיבה וירטואלית. על הפרק: הטלת הגבלות על חגיגות הפורים ביום ראשון בירושלים. הטלת עוצר או סגר לא באה בחשבון – אז מה שהוחלט הוא לעצור את התחבורה הציבורית לירושלים כליל, תוך הטלת קנס של 5,000 שקלים לנהג תחבורה ציבורית מכל סוג – אוטובוסים, טנדרים, והסעות פרטיות מכל סוג – שייתפס מפר את ההחלטה ומבצע הסעה לירושלים. ההצעה עברה ברוב קולות, אם כי במפלגת ש”ס מסרו כי היא הייתה למורת רוחו של חבר הממשלה שר הפנים ר’ אריה דרעי שאף ניסה למנוע וגער בשרת התחבורה מירי רגב אשר העלתה את ההצעה.
כך או כך, ההצעה השערורייתית התקבלה ברוב קולות. האבסורד זועק לשמים: אם אתם ‘מסודרים’ עם רכב פרטי – דרככם לירושלים פתוחה (אלא אם אתם נהגים פרטיים בעלי חזות חרדית, אז גדל הסיכוי שלכם להיתקל בשוטר שיורה לכם לעשות ‘אחורה פנה’. על כך בהמשך); אם אינכם בעלי אמצעים ואין ברשותכם רכב פרטי – אסור לכם להגיע לירושלים.
אחד מאנשי התקשורת החרדיים הגדיר את האבסורד השערורייתי במילים פשוטות: “לשלול תחבורה ציבורית ולאפשר לרכבים פרטיים לעבור – זאת התעמרות נפשעת באלו שידם אינה משגת, ופגיעה מכוונת באוכלוסיות חלשות. התוצאה: תמונות שוברות לב של משפחות אנשים נשים וטף משתרכים ועולים רגלית לירושלים. פשע של ממש”.
חוסר ההיגיון זועק לשמים, שכן אילו הממשלה הייתה מודיעה על סגר בירושלים, הטלת עוצר על מעבר בין ערים וכדומה – ניתן היה איכשהו להבין את ההיגיון החוקי מאחורי ההחלטה. אבל כשאין סגר ואין עוצר, ורק מי שאין לו רכב פרטי הופך למוגבל תנועה ומושלל הגעה לירושלים – האפליה זועקת אפוא לשמים.
#פתרון פיראטי
ההחלטה הבלתי סבירה הובילה כאמור למחזות קורעי לב במבואות ירושלים. רבים מתושבי ביתר (ואף ערים חרדיות נוספות) לא העלו בדעתם לוותר על החוויה הרוחנית בהשתתפות במשתה החג בצל הקודש של האדמו”רים – וכך נראו חסידים רבים עושים עם ילדיהם המחופשים את הדרך רגלית בואכה ירושלים.
א’, תושב העיר שעשה את דרכו ברכב הפרטי, מספר ל’שערים’: “זה היה פשוט מחריד. עברתי בצומת אל ח’דר וראיתי משפחות חרדיות שלמות – אנשים, נשים וילדים בתחפושת של מרדכי הצדיק ואהרן הכהן – צועדים רגלית. זו סכנה בטחונית חמורה – עקב הסמיכות לכפרים הפלסטיניים – וגם סכנה בטיחותית – עקב הצעידה בשולי הכביש הסואן. ממש חששתי לשלומן של המשפחות הללו, אם כי לא יכולתי לעשות מאומה, כיוון שהרכב שלי היה עמוס בנוסעים”.
לצד הפתרונות הרגליים – תופעת ההסעות הפיראטיות שגשגה. עקיבא, תושב העיר שחיפש פתרון לבעיה, מספר ל’שערים’ כי “ההסעות הפרטיות לירושלים זינקו למחירים של כמעט 1,500 שקלים לכיוון אחד”.
בעלי רכבים פרטיים שכן נסעו לירושלים – נתקלו בשערורייה נוספת: שוטרים שניצבו במחסום עברו רכב-רכב. כל נהג בעל חזות לא חרדית – יכול היה להמשיך בדרכו. בעלי חזות חרדית – תושאלו בקפידה. אם עלה חשד בלב השוטר שהנוסע בדרכו ל’טיש’ או סעודת פורים משפחתית, או שראה ברכב ילדים מחופשים וכדומה – במקרים רבים לא אפשרו לנהג להמשיך בדרכו והורו לו לחזור על עקבותיו.
#זעם ציבורי
המראות הללו עוררו כמובן זעם ציבורי ענק. מדובר באפליה בוטה – כלפי חרדים בכלל, וכלפי מי שאין ידם משגת להחזיק רכב פרטי בפרט, ללא היגיון אפידמיולוגי או בריאותי כלשהו. “הממשלה חזקה על חלשים”, הייתה האמירה שחזרה על עצמה שוב ושוב. “משטרת ישראל בתפקיד הסלקטור: חילונים – כן, חרדים – לא”.
הזעם הציבורי לא פסח על הנציגים וחברי הכנסת החרדיים, שלדעת רבים – לא עשו די כדי למנוע את האפליה והביזיון. רק למחרת נראה היה שהנציגים מתחילים לזעוק מעט, כאשר ח”כ ר’ ישראל אייכלר הודיע כי “ימליץ לגדולי הדור לא לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה”, ואילו ח”כ ר’ יעקב מרגי מש”ס אמר כי יפעל לבטל את כל הקנסות שניתנו במהלך שושן פורים, כיוון שהם אינם חוקיים.
גם בחזור לביתר עילית שרר בלגן גדול (למרות פעילות של ח”כ ר’ אורי מקלב לאפשר לפחות הסעות חזור, מה שלא ממש קרה בפועל), ורבים מתושבי העיר נותרו ללון במקומות מאולתרים בירושלים, וחזרו למחרת, יום שני, בבגדי שבת.
ללא ספק, מחזות שושן-פורים תשפ”א – של ההמונים הצועדים במסירות הנפש כדי לחגוג פורים עם אחיהם בירושלים בצל האדמו”רים בחצרות הקודש – לא יישכחו עוד שנים רבות.
