/
/
דבר המערכת

דבר המערכת

כ״א בתמוז ה׳תש״פ
15:27

דבר המערכת

ביתר פינת חלם

מה עושה מדינה ששומעת שהנגיף משתולל בעיר חרדית חסרת זכויות וקול? סוגרת אותה וחסל.

למעשה, כולנו נפלנו קורבן לניסוי ממשלתי מעניין: סוגרים את העיר, ונותנים לנגיף להתפרץ בין גבולותיה. מנסים את הרעיון של הדבקות העדר בביתר, וברגע שרואים שהניסוי המסוכן יוצא משליטה – מאשימים את תושבי העיר בזלזול בהנחיות ומכניסים אותם לסגר. זאת במקום שאלו שקיבלו את ההחלטה להתעלם מההתפרצות יתפטרו או לפחות ייקחו אחריות.

אבל במקום לקחת אחריות – מאשימים אותנו וסוגרים אותנו.

אין ספק שרובם ככולם של תושבי העיר – שומרים על ההנחיות בקפידה. רואים את זה בכל מקום, ואפילו יש מקומות בעיר בהם מחמירים יותר מאשר בערים אחרות. אבל מה לעשות – אנחנו חיים אחרת, לומדים אחרת, מתנהלים ביחידות צפופות וברוכות ילדים כ”י.

אם משרד הבריאות היה ממשיך באותה השיטה כמו בגל הראשון – קרי: ניתוב נשאים ומבודדים אל מחוץ לעיר – ולא היה סוגר אלף תושבים בבידוד מבלי לעזור להם, בוודאי שהתמונה הייתה אחרת.

גם העיכוב בשליחת אנשים לבדיקת קורונה מטעם קופות החולים – היה צעד רשלני. כך למשל, סיפר לנו א’, תושב העיר – כי הוא פנה לרופא וסיפר לו על התסמינים שיש לו. הרופא אמר לו שמדובר כנראה בסתם וירוס ולא שלח אותו לבדיקת קורונה. יתרה מכך – הרופא אף אישר לאיש לשלוח את הילדים למוסדות החינוך, וזאת מבלי שבכלל בדק את החולה, על בסיס הערכה רפואית טלפונית.

למחרת, כשהתושב הרגיש יותר גרוע – הוא עדיין לא קיבל הפנייה לבדיקה, כי כל בדיקה אמורה לקבל אישור מטעם מנהל המחוז. רק ביום השלישי – כאשר הלה התלונן על מיחושים בחזה – הרופא שלח אותו לאשפוז ב’הדסה’. שם, בתוך שלוש שעות אובחן האיש כחולה קרונה, וכך גם חלק מילדיו שהדביקו ככל הנראה את חבריהם אשר הדביקו את בני משפחותיהם, וכן הלאה.

זהו רק סימפטום, אחד מני רבים, להתנהלות של קופות החולים, משרד הבריאות והמל”ל, בימים אפופי כאוס אלה. ואחר כך מאשימים את תושבי ביתר…

@@@

רק ביום רביעי האחרון, היום בו הוטל הסגר בביתר, ושלושה ימים לאחר שמשרד הבריאות סירב לשלוח נציג מטעמו לישיבת החירום שהתכנסה בחמ”ל העירוני – הגיע לבקר שר הבטחון לשעבר נפתלי בנט. בנט הניח את האצבע והתריע על הבעיה, וראה זה פלא – בתוך שעות ספורות הוכרז על הפתרון שאמור היה להיות מוכרז כמה ימים קודם לכן, ומלון כינר נפתח עבור תושבי ביתר.

קשה להתעלם מן המחשבה לפיה אילו פעולה מתבקשת זו הייתה מבוצעת לפני שבועיים – לא היינו יושבים כעת בתוך סגר, החיים היו נמשכים במסלולם התקין, וכל כך הרבה מקרי הדבקה מיותרים היו נחסכים.

לצערנו, ההרגשה היא שהפקירו אותנו לגורלנו. מבחינת הממשלה והעומדים בראשה – קל מאד לזרוק את האחריות של התנהלות על ציבור התושבים, כאשר הם הראשונים שזלזלו ולא נתנו את דעתם לאופי המיוחד של עיר חרדית.

קשה אף להתעלם מן התחושה של אפליה מובהקת בקבלת ההחלטות – כאשר רק יישובים חרדים או שכונות חרדיות זוכים להחלטות דרקוניות של סגר, כאשר אף אחד מהממשלה או משרד הבריאות לא  טורח אפילו להציג את הקריטריונים המקצועיים שקודמים להחלטה על עצירת החיים בעיר ואם בישראל.

אין מנוס מהתחושה: מבחינת הממשלה הזו – חרדים, כנראה, שווים פחות.

מה עושה מדינה ששומעת שהנגיף משתולל בעיר חרדית חסרת זכויות וקול? סוגרת אותה וחסל.

למעשה, כולנו נפלנו קורבן לניסוי ממשלתי מעניין: סוגרים את העיר, ונותנים לנגיף להתפרץ בין גבולותיה. מנסים את הרעיון של הדבקות העדר בביתר, וברגע שרואים שהניסוי המסוכן יוצא משליטה – מאשימים את תושבי העיר בזלזול בהנחיות ומכניסים אותם לסגר. זאת במקום שאלו שקיבלו את ההחלטה להתעלם מההתפרצות יתפטרו או לפחות ייקחו אחריות.

אבל במקום לקחת אחריות – מאשימים אותנו וסוגרים אותנו.

אין ספק שרובם ככולם של תושבי העיר – שומרים על ההנחיות בקפידה. רואים את זה בכל מקום, ואפילו יש מקומות בעיר בהם מחמירים יותר מאשר בערים אחרות. אבל מה לעשות – אנחנו חיים אחרת, לומדים אחרת, מתנהלים ביחידות צפופות וברוכות ילדים כ”י.

אם משרד הבריאות היה ממשיך באותה השיטה כמו בגל הראשון – קרי: ניתוב נשאים ומבודדים אל מחוץ לעיר – ולא היה סוגר אלף תושבים בבידוד מבלי לעזור להם, בוודאי שהתמונה הייתה אחרת.

גם העיכוב בשליחת אנשים לבדיקת קורונה מטעם קופות החולים – היה צעד רשלני. כך למשל, סיפר לנו א’, תושב העיר – כי הוא פנה לרופא וסיפר לו על התסמינים שיש לו. הרופא אמר לו שמדובר כנראה בסתם וירוס ולא שלח אותו לבדיקת קורונה. יתרה מכך – הרופא אף אישר לאיש לשלוח את הילדים למוסדות החינוך, וזאת מבלי שבכלל בדק את החולה, על בסיס הערכה רפואית טלפונית.

למחרת, כשהתושב הרגיש יותר גרוע – הוא עדיין לא קיבל הפנייה לבדיקה, כי כל בדיקה אמורה לקבל אישור מטעם מנהל המחוז. רק ביום השלישי – כאשר הלה התלונן על מיחושים בחזה – הרופא שלח אותו לאשפוז ב’הדסה’. שם, בתוך שלוש שעות אובחן האיש כחולה קרונה, וכך גם חלק מילדיו שהדביקו ככל הנראה את חבריהם אשר הדביקו את בני משפחותיהם, וכן הלאה.

זהו רק סימפטום, אחד מני רבים, להתנהלות של קופות החולים, משרד הבריאות והמל”ל, בימים אפופי כאוס אלה. ואחר כך מאשימים את תושבי ביתר…

@@@

רק ביום רביעי האחרון, היום בו הוטל הסגר בביתר, ושלושה ימים לאחר שמשרד הבריאות סירב לשלוח נציג מטעמו לישיבת החירום שהתכנסה בחמ”ל העירוני – הגיע לבקר שר הבטחון לשעבר נפתלי בנט. בנט הניח את האצבע והתריע על הבעיה, וראה זה פלא – בתוך שעות ספורות הוכרז על הפתרון שאמור היה להיות מוכרז כמה ימים קודם לכן, ומלון כינר נפתח עבור תושבי ביתר.

קשה להתעלם מן המחשבה לפיה אילו פעולה מתבקשת זו הייתה מבוצעת לפני שבועיים – לא היינו יושבים כעת בתוך סגר, החיים היו נמשכים במסלולם התקין, וכל כך הרבה מקרי הדבקה מיותרים היו נחסכים.

לצערנו, ההרגשה היא שהפקירו אותנו לגורלנו. מבחינת הממשלה והעומדים בראשה – קל מאד לזרוק את האחריות של התנהלות על ציבור התושבים, כאשר הם הראשונים שזלזלו ולא נתנו את דעתם לאופי המיוחד של עיר חרדית.

קשה אף להתעלם מן התחושה של אפליה מובהקת בקבלת ההחלטות – כאשר רק יישובים חרדים או שכונות חרדיות זוכים להחלטות דרקוניות של סגר, כאשר אף אחד מהממשלה או משרד הבריאות לא  טורח אפילו להציג את הקריטריונים המקצועיים שקודמים להחלטה על עצירת החיים בעיר ואם בישראל.

אין מנוס מהתחושה: מבחינת הממשלה הזו – חרדים, כנראה, שווים פחות.

כל מה שחדש
כ״ג באייר ה׳תשע״ג
17:09
כ״ג באייר ה׳תשע״ג
17:09
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות