שמעון כהן
את הגאון רבי זוהר כהן שליט”א, ראש ישיבת ‘עטרת ראובן’, לא קל היה להשיג לריאיון. סדר יומו העמוס משלב את הנהגת ישיבת ‘עטרת ראובן’ המפוארת יחד עם ההנהגה הרוחנית של מוסדות ‘נתיבות שלום’, בד בבד עם מתן מענה להורים מכלל מוסדות החינוך בעיר הפונים לייעוץ בענייני חינוך. לבסוף, בשעת לילה מאוחרת, התכנסנו יחד עם חלק מצוות הישיבה לשיחה מרתקת.
שיחת תלמיד חכם ומחנך – שכל משפט בה הוא לימוד בפני עצמו.
הקמת הישיבה – חזון ומציאות
ראשית, מה הביא את הרב לפתוח את הישיבה? האם לא היה די בישיבות שהיו קיימות כבר בביתר?
“מלכתחילה כלל לא עלה על דעתי לפתוח ישיבה. כל ימי כיוונתי לעולם ההלכה. אולם לאור פניות רבות של הורים מכלל המוסדות בעיר, שטענו למחסור בישיבות נוספות בביתר שיעניקו מגוון של גישות ודרכי לימוד, תוך שמירה על רמה גבוהה ועל יראת שמים – נטלנו עצה ממרנן ורבנן גדולי הדור. בברכתם ובעידודם הוחלט על הקמת הישיבה.
“כאשר הכרזנו על פתיחת ישיבה המשלבת באופן מושלם את סגנון עולם הישיבות הספרדי יחד עם זה הליטאי, נדהמנו לנוכח ההתלהבות של ההורים והבחורים. התוצאה המבורכת הרי היא לנגד עינינו – ברוך השם זכתה ביתר להיות עיר של ישיבות קדושות, כולן מפארות את העיר באיכות וברמה המעוררת השתאות. זכתה ‘עטרת ראובן’ להיות אור ומגדלור, הסוללת ומתווה דרך לאחרים בבחינת ‘קנאת סופרים תרבה חכמה’.
“כאן המקום להודות ולהכיר טובה לכבוד ראש העיר, הרב מאיר רובינשטיין הי”ו, שמיד בהכירו בצורך בעוד ישיבה לקהילות הספרדים בעיר, נרתם למשימה בכל כובד משקלו. בסייעתא דשמיא מרובה הצליח לשדד מערכות ולהסדיר מבנה קבע מרווח ומפואר לישיבה כבר בשנת הקמתה הראשונה, ועל כך אנו מכירים לו טובה.”
ייחודה של הישיבה
הרב משבח בדבריו את כל הישיבות בעיר, וזה לכשעצמו מרשים. ועדיין – במה נתייחדה ישיבת ‘עטרת ראובן’? מהו הקו המוביל שהביא לעלייה המטאורית של הישיבה? תוך ארבע שנים הפכתם לישיבה מבוקשת הן בעולם הישיבות הגדולות והן ברישום מכיתות ח’. השמועה אומרת שאפילו מנהלי ומפקחי התלמודי תורה בחרו להפקיד את בניהם דווקא ב’עטרת ראובן’, אף שיכלו לבחור בכל ישיבה. איך זכיתם לאמון כה מוחלט?
“התשובה לשאלה זו נחלקת לשני חלקים: הגישה החינוכית כלפי הבחורים, והקו אותו אנו משתדלים להנחיל לחיי בחורינו היקרים – קו שילווה אותם לכל ימי חייהם.
“לגבי החלק הראשון – הגישה החינוכית – הרי כל מי שבביתו נער מתבגר יודע כמה רגישות ישנה בגיל הזה. כמה משמעותי וגורלי כל משפט שנאמר או שלא נאמר, ממש ככלי זכוכית מפואר שבקלות יכול חלילה להישבר ולהתרסק לרסיסים. משכך, אנו עומדים על כך שהיחס לבחורים יהיה יחס של רוממות. לא די שאנו, אנשי הצוות, יודעים שאנו אוהבים באמת כל בחור – אלא שכל בחור יחוש זאת באופן מובהק.
“בחור צריך לדעת שהוא מוערך מאוד גם כאשר צריך לחנך וליישר. זה נעשה מתוך מכובדות – אף פעם לא נמסגר בחור בהגדרה שלילית. תמיד הוא ידע ויבין שהוא במהותו אציל נפש ונכבד בעינינו, דימויו החיובי תמיד קיים. את ההגדרה הלא חיובית אנו נעניק למעשה – המעשה שנעשה הוא מעשה לא ראוי שיש להתנתק ממנו באופן מוחלט.
“כמו כן, לא תמיד חייבים ‘לראות’ כל מעידה. פעמים רבות יש להעלים עין על מנת לשמר את הדימוי החיובי הקיים. באופן זה בחור מתהלך שמח וטוב לב, יש לו מוטיבציה לתקן, ובעיקר – סכנת הנפילה מתרחקת באופן ניכר, כיוון שהידיעה שהוא חיובי בעינינו תמיד, בכל מצב, נותנת לו את הכוח להמשיך להשקיע ולהתאמץ, להוכיח את היותו באמת בחור טוב ומוצלח.
“ואכן”, אומר ראש הישיבה, “המציאות מוכיחה: ברוך השם, בישיבתנו המונה כשבעים בחורים, כן ירבו, על פני כל שנות קיומה – מעולם לא הוצאנו בחור מהישיבה! זוהי אמירה אדירה למי שמכיר ומבין. היו כאלו שמעצמם הרגישו שהרמה גבוהה עבורם ועברו ביוזמתם לישיבה אחרת, ואף אותם ניתן למנות על אצבעות כף יד אחת. זהו הישג לא מבוטל, ואני זוקף זאת לגישה הנפלאה של הצוות כולו, שנברר מלכתחילה לפי אמות המידה הללו.
שלושת עמודי החינוך
“לגבי החלק השני”, אומר ראש הישיבה, “כלומר, העולם הרוחני אותו אנו משתדלים בסייעתא דשמיא להנחיל לבחורינו האהובים – זה הדבר אותו זכינו לראות במרנן ורבנן גדולי חכמינו בדור האחרון, והוא בעל שלוש צלעות: עבודת ד’, גדלות בתורה, והשקפה טהורה.
“ידוע הדבר מה שקיבלנו מרבותינו ב’פורת יוסף’, ובפרט ממרנן ורבנן מורנו ראש הישיבה חכם שלום כהן זצוק”ל ומורנו מרן המשגיח הגה”צ רבי משה חיים שלנגר זצוק”ל, על כך שידיעת התורה ללא עבודת ה’ באמת – לא רק שאין בה תועלת אלא אדרבה, נזק יש בה. וכפי שלימדונו חז”ל במסכת תענית: ‘נעשית לו סם המוות’. כיוון שתורת ד’ מחכימת פתי, התורה נותנת חכמה אדירה באדם העוסק בה, ואם אין בו יראת שמים הרי הוא מנצל את החכמה לצורך מזימות ותחבולות.
“ייתכן שכלפי חוץ יראה עצמו כגדול מרבן שמו ויפגין ידע גדול ושליטה בכל חלקי הש”ס, אבל בתוכו כולו ריקבון. במוקדם או במאוחר הוא ימעד באופן שקלונו יתגלה לכל, וכפי שכותב הרמח”ל במסילת ישרים שזה כלהבה היוצאת מבין החרסים – בתחילה חושבים שהחרס מכסה על האש, אבל זה לא ניתן לשליטה. באיזשהו שלב זה מבצבץ, בוקע ומתגלה.
“לעומת זאת, מי שזוכה לשלב עבודת ד’, לחיות את ה’ ולחוש קשר עם הבורא יתברך, ובד בבד עם זה לעמול בתורה ולהשיג גדלות אמיתית בתורה – זהו האדם הגדול באמת. וכאשר מתבלים את זה בהשקפה טהורה, אין לך שלימות יותר מזה. על מסלול זה אנחנו משתדלים לצעוד, כאשר ישנו דגש מיוחד על נושא התפילה בכמה דרכים וזוויות, שזהו הלב של עבודת ה’ יתברך.
‘מבחן סיכה’ בישיבה
“הצלע השנייה”, אומר ראש הישיבה, “היא גדלות בתורה. הדרישה מכל בחור היא לדעת את המסכת הנלמדת כולה, מהחל ועד כלה על בורייה. במהלך השנה ישנם סדרים המיועדים לשם כך, ולהיבחן עליה במבחני אמת: בהשמעות שקלא וטריא בעל פה במהלך השנה, במבחנים מסכמים כל תקופה, ובמבחן אחד גדול בסוף זמן קיץ האורך כארבע שעות.
“הגדילו לעשות הבחורים ביוזמתם כאשר ביקשו ‘מבחן סיכה’, והדהימו את הצוות כולו בידיעות מפליאות כתלמידי חכמים ותיקים. והדובדבן שבקצפת – שהכל נעשה מתוך שמחה וחדווה. המהלך כולו עטוף בהרבה דרבון ועידוד, שבשיאו מענק מלגה נכבד של מאות שקלים לכל העובר את המבחן. ואגלה לך סוד – כמעט כולם זכו במלגה…
זאת בנוסף למסכתות הנלמדות מחוץ לסדרים, כפי שזכינו לראות רק לאחרונה במעמד האדיר והמרומם של סיומי עשרות מסכתות שבחורים לקחו על עצמם ללמוד מחוץ לסדרי הישיבה. כך שכל בחור יסיים את שלוש שנותיו בישיבה הקטנה עם ידיעת שלוש מסכתות על בוריין, בנוסף להיקף כללי שרכש במסכתות הנוספות שלמד, יחד עם קנייני דרכי הלימוד בעיון ובקיאות.
ההשקפה הטהורה
כאן עובר ראש הישיבה לדבר על הצלע השלישית – הנחלת ההשקפה הטהורה.
“ההשקפה”, הוא אומר, “מועברת באופן מכוון גם במהלך שיעורי העיון והבקיאות, מלבד השיחות המאלפות של מורנו המשגיח שליט”א. בכל דור צריך להנחיל השקפה טהורה, על אחת כמה וכמה בדור זה שהבלבול גדול והתהיות קיימות. תפקידנו הוא לתת מענה, לבסס ולחזק בקו ברור, בהיר וצלול את ההשקפה הטהורה בכל דבר ועניין, כך שידע הבחור את דרכו באופן ברור ומוצק ויצעד בבטחה בדרך העולה בית ק-ל.
“ואכן, רואים שהדברים עושים פירות, כאשר האצילות ובריאות המחשבה ניכרת על פניהם של בחורינו היקרים. וזו לא ‘עוד’ אמירה לשבחם – זו אמת לאמיתה. כל מי שרק יצא לו לראות ולחזות בזיו פניהם של בני “עטרת ראובן” מעיד ומגיד בהתפעלות את חכמת האדם המאירה את פניהם.
נדבך על גבי נדבך
ראש הישיבה הזכיר את דרכי הלימוד בעיון ובקיאות הנקנים בישיבה. האם יוכל להרחיב בעניין זה?
“דרכי הלימוד, כפי שקיבלנו מרבותינו, מלמדים שלימוד בעיון אינו מתמקד בריבוי מפרשים, אלא ראשית כל בהבנת הפשט בגמרא, רש”י ותוספות היטב היטב, יחד עם פירוש המהרש”א. המטרה היא להבין כל הווה אמינא וכל מסקנה – מה חשבנו בהווה אמינא ומה נשתנה במסקנה; כל קושיה וכל תירוץ – מה חשבנו בקושיה ומה נשתנה בתירוץ; מהן הקושיות הנסתרות ברש”י ותוספות וכיצד תורצו; מה הוקשה לרש”י כשאמר ‘כלומר’ וכדומה.
“רק לאחר הבנת הגמרא על בורייה, ניגשים לרא”ש, ר”ן, רמב”ם ושאר המפרשים הנוגעים לפשט. אז מתחילים לחשבן מה הבין הרשב”א, מה הבין הריטב”א והרמב”ן – כמובן במידה ובמשקל לפי יכולת כלי הקיבול של כל בחור”.
דרך לימוד הבקיאות
“בלימוד הבקיאות”, מגלה ראש הישיבה, “דרכנו היא ללמוד בהספק של שני דפים בשבוע עם רוב התוספות, בעיקר אלו הנוגעים לפשט. כמובן שגם בלימוד זה ישנה שימת דגש על הבנת הסוגיה וסיכומה: הבנת ההווה אמינות והמסקנות; הבנת הלישנא קמא והלישנא בתרא.
“ככלל, ההנחיה שאנו מכוונים לצוות הרמי”ם כאן בישיבה היא שבימי הישיבה הקטנה מטרתנו להוציא מכאן בחור בסוף שלוש שנות לימוד שיכול לפתוח גמרא בכל מקום וללמוד לבד. המטרה היא – לדעת ללמוד. בהמשך ימי חייו, בישיבה הגדולה והלאה, יוסיף ויקנה היקף באמצעות הכלים החשובים שרכש בישיבה הקטנה – היכולת ללמוד נכון בהבנה ובסברא ישרה.”
דרכי ההצלחה
מתוך דברי ראש הישיבה ניכר שהלימוד ב’עטרת ראובן’ דורש רף גבוה של יכולות והשקעה עצומה – הן בשיעורי העיון המעמיקים הסוחטים את לשד המוח, והן בשיעורי בקיאות עם יעדי הספק תובעניים. האם אין זה גדול מדי על בחורים בגיל בר מצווה ומעלה?
“למקרא הדברים זה אכן נראה כדרישות גבוהות מדי, אבל שאלו כל בחור בישיבה והוא יעיד כמה זה אפשרי וכמה כוחות מתגלים כאשר ‘קופצים למים’ ומקבלים עול תורה. כשעושים זאת נכון – ללא לחץ, בנעימות ובדרבון כראוי – זה מעניק סיפוק ועונג עצום. כל בחור מרגיש את נעימות כח התורה והלמדנות המתמזגת בנשמה ומרוממת אותה גבוה מעל גבוה.
“ראויים כאן דברי החזון איש המפורסמים: ‘איש הזוכה לידיעת התורה נדמה כבן אדם אבל באמת הוא מלאך’. והבחור עצמו הוא הראשון לחוש בכך, במנות הגדושות של האצילות והרוממות להן הוא זוכה.
“בהזדמנות זו עלי להעלות על נס את גודל מעלת צוות הישיבה המושלם, פשוטו כמשמעו. כל אחד בתפקידו, הם אלו שבאומנות מופלאה מצליחים להביא את הבחורים לתפוקה האדירה הזו מבלי שיחושו לחץ והכבדה. אדרבה, שמחת החיים והחיבור של הבחורים לישיבה הם שם דבר בביתר ומחוצה לה.
“כבר במחזור הראשון התדפקו על דלתות הישיבה גדולי הרשמים, וזכינו בסייעתא דשמיא לשבץ את השיעור כולו בישיבות היושבות ראשונה במזרח עולם הישיבות. כבר בתחילת חודש תמוז היו כולם מסודרים, כל אחד ואחד בישיבה שליבו חפץ.”
אחדות הצוות – סוד ההצלחה
כשהרב מזכיר את צוות הישיבה אי אפשר שלא לראות את העיניים הבורקות. בבירורים שערכנו שמענו על צוות מפואר, ובמיוחד על אהבה ואחווה השוררים בין ראש הישיבה והמשגיח. האם אכן זה הסוד?
“ללא ספק. יודע כל מי שעוסק בכך כמה קשה למצוא צוות מושלם כל כך, היודע להנחיל את הדרך שאנחנו מאמינים ודוגלים בה. ברוך השם זכינו לצוות מיוחד ומאוחד באופן שאין שני לו, חדורי מטרה לגדל דור של בני תורה אמיתיים. לשם כך הם מוסרים נפש באופן שאין ספור פעמים אני עומד משתאה – איך שהצוות נותן מעל ומעבר למה שמצופה ממנו: מכוחו, מזמנו, מהונו, שלא על מנת לקבל פרס.
ומעל כולם – מורנו הרב המשגיח שליט”א, שכפי שציינת, קיימת כלפיו הערכה עצומה בהיותו איש טהור לב המשקיע את כל כולו למען הבחורים בהגדרות של מסירות נפש ממש. איך אפשר שלא להעריץ אדם גדול כל כך?”
לברור את ‘סולתה ושמנה’
הישיבה מונה כיום כשבעים בחורים. האם ישנה כוונה להגדיל את כמות הבחורים או להישאר כך, כפי שמקובל לומר ‘מעט הכמות ורב האיכות’?
“שאלת חכם חצי תשובה”, אומר ראש הישיבה, ומגלה ש”התשובה כולה מונחת בשאלה: אכן קבענו לנו יעד של עד 26 בחורים בשיעור ואנו מקווים ומשתדלים לעמוד בכך. היעד המקורי היה 24 אך לא עמדנו בכך…
“הסיבה היא כפי שציינתם – לברור את סלתה ושמנה של אצילי ארץ, בני התורה מכלל התלמודי תורה בעיר, בלי מניעים חיצוניים של כמות גדולה. אף שיש בכמות גדולה גם מעלות של אווירה וכדומה, המציאות מוכיחה שהנזק בכך רב על התועלת. בפרט שאנו זכינו לתלמידים מלאי חיות וריתחא דאורייתא בלימוד, והאווירה בבית המדרש מרקיעה שחקים. וכעדות התושבים, שכני הישיבה, שהעידו בפני שזו המנגינה העריבה ביותר שהם מכירים, באומרם שהישיבה היא ‘המזוזה של השכונה’ כלשונם.”
הפרמטר בקבלת תלמידים
בכל שנה אנו שומעים על עשרות רבות של תלמידים המבקשים להתקבל לישיבה. לבסוף רבים מהם נענים בשלילה והאכזבה קשה. לפי מה קובעים את מי לקבל לישיבה ואת מי לא?
“עם הקמת הישיבה קבענו לעצמנו פרמטרים מאוד מדויקים על איזה סגנון בחורים אנחנו מעוניינים להקים את הישיבה. שימת דגש חזקה ניתנה על שלושה מרכיבים: עדינות, אצילות והנהגת בן תורה, יכולת לימודית, וכן חיבור לעבודת ד’ יחד עם שאיפה לגדלות בתורה. ישיבה הדורשת בחורים בעלי אצילות, הנהגה ודרך ארץ יחד עם יכולות גבוהות בלימוד – אלו המניבים את התוצאות המבורכות הגורמות לכל מי שבא בשערי הישיבה להתפעל כל כך.
“לשם כך אנו משקיעים מאמצים מרובים, הן בבירורים רבים הנעשים מאחורי הקלעים, והן במבחן עצמו, כאשר העין הבוחנת של צוות הישיבה נותנת דגש לשני הפרמטרים האמורים. זו הסיבה שפעמים בחור יוצא בתחושה שהמבחן היה מוצלח והוא לא מבין מדוע התשובה שלילית. במקרה כזה אנו רותמים את רבותיו של הבחור שיסבירו לו את העניין באופן ראוי ומכובד, שלא יחוש פגוע ומושפל חלילה”.
=בעת ספק והתלבטות למי פונים להכרעה?
“זכינו ליצוק מים עשרות בשנים ממורנו מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצוק”ל. התלבטויות, ספקות ושאלות רבות התלבנו על שולחנו, ובידינו כעת ברוך השם אוצר בלום של הנחיות בענייני הנהגת הישיבה – בלימוד, בחינוך ובהשקפה.
“כמו כן, פעמים רבות זכינו להיכנס אל הקודש פנימה אצל מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן זצוק”ל ואצל מורנו מרן המשגיח הרה”צ רבי משה חיים שלנגר זצוק”ל וליטול מהם עצה ותושיה.
“כאשר בכל זאת ישנה התלבטות, אנו פונים לגדולי ישראל שבדור, דוגמת מרן ראש הישיבה הגר”ד כהן שליט”א ראש ישיבת חברון, שזכינו לחביבות מיוחדת אצלו, וכן אצל מרן ראש הישיבה הגר”מ צדקה שליט”א ראש ישיבת פורת יוסף, שהם מגדולי הדור ומגדולי ראשי הישיבות שבדור”.
מסר לדורות
איזה מסר יש לרב לתת לבחורים המתעתדים לעלות לישיבות הקדושות?
“צריך לזכור תמיד מהו עיקר ומהו טפל. לזכור שהעיקר הוא השאיפה לעבוד את ה’ באמת ובתמימות, ואז רואים סייעתא דשמיא עצומה. אין ספק שכשהקב”ה רואה את טהרת הלב והרצון האמיתי, הרי הוא מעניק את כל הסייעתא דשמיא ורואים הצלחה אדירה מעל הטבע.
“וזהו המסר עבור הבחורים: חיו תמיד את ה’ יתברך. בכל התלבטות בחיים העמידו את העניין במבחן רצון ה’. שאלו את עצמכם – מה הקב”ה מצפה ממני במצב זה? יש רצונות שונים, יש התלבטויות – חשבו איזו פעולה תשמח יותר את ה’ יתברך. ואם יש ספק, התייעצו עם רבותיכם.
“כאשר תחיו כך תזכו לחיים שלווים ורגועים בידיעה שאתם עושים את המקסימום בעבודת ה’ שלכם. ממילא גם לא יהיה אכפת לכם מרעשי רקע – מה ההוא חושב עלי ומה ההם אמרו עלי או על הישיבה שלי. והמציאות מוכיחה שמי שהולך בדרך זו, ההצלחה מאירה לו פנים ובכל אשר יפנה – ישכיל ויצליח!”
