ב”ה
#עסקה עם השטן
#סיפור מטלטל לחג הפסח
הם ערכו הסכם עם השטן בעצמו.
היה זה בערב פסח במחנה ברגן-בלזן הידוע לשמצה. בעיצומם של ימי התופת, כשהאדמו”ר מבלאז’וב רבי ישראל שפירא זצוק”ל, ניגש אל מפקד המחנה המרושע. הוא בא להציע עסקה.
עסקה? עם המפקד הנאצי?
כלפי כל אחד אחר היו אכן שאלות אלו במקומן. כיצד יכול יהודי שחייו כקליפת השום נחשבו, להרהיב עוז ולפנות למפקד נאצי יהיר שכהרף עין מסוגל לשלוף את אקדחו, אלתו, או כל כלי משחית שנמצא תחת ידו ולהעביר את היהודי לעולם שכולו טוב.
אבל בנוגע לרבי – אין כאן כל שאלה. עבודת הפרך ריסקה את הגוף אך לא השפיעה על הרוח. והיה הרבי ברוחו הגדולה מתנשא מעל למקום ולזמן, לא יכלו לה לרוח לא גדרות התיל, לא ההשפלות, לא המכות הנאמנות, גם לא שברי האדם שהתהלכו לצדו שהמוות ניבט מעיניהם, כאילו מייחלים לו.
הכול מושגח מאיתו יתברך ואין דבר שנעשה כאן למטה – שלא מכריזים עליו מלמעלה. ובכל מקום עלינו לעשות את תפקידנו כבנים לאבינו שבשמים. והיה הרבי מתהלך בינות ליהודים השבורים ויוצק חיות בעצמות היבשות, מדליק את העיניים הכבויות באש של אמונה ומעניק להם תקווה וטעם בחיים.
וכעת מגיע הרבי את המפקד מצוחצח המדים ושלוח הרסן, להציע לו ‘עסקה’. הוא ביקש את רשות הדיבור, ומשזו ניתנה הרצה את דבריו – “בעוד כמה ימים יחול חג הפסח” המפקד נדרך “אבקש את רשותך ואת עזרתך, כדי לספק לנו קמח חיטה, שממנו נאפה מאפים שנוהגים אנו לאכול בחג”.
זה היה הרבה יותר מאומץ לב, היה זה עוז רוח ואמונה עזה שפעפעה בליבו של הרבי, שהצליחה להבקיע אפילו את הקשה שבסלעים – את ליבו של המפקד חסר הלב של המחנה.
דבר אחד לא הבין המפקד: איפה כאן העיסקה? מה התמורה לאותה בקשה של הרבי?
@@@
הרבי התכונן לזה, ופרש את הצד השני של העיסקה “ראה, אני מייצג ארבעים אנשים מהבלוק שלי” אמר, “בשם כולם אני מבקש את הבקשה הזאת. אנחנו זקוקים לחיטים, שמהם נאפה מצות, ובתמורה אנו מוותרים על אספקת הלחם שלנו למשך שמונה ימים” שמונת הימים היו כמובן שמונת ימי חג הפסח.
חכך המפקד בדעתו, הן הרבי מציע כאן עיסקה ראויה – במקום לחם נספק חיטה גולמיות והיהודים בעצמם יטפלו בתהליך האפייה…
“אני צריך לקבל אישור מברלין” פסק המפקד וסב לאחוריו ביהירות.
למחרת ניתנה ההסכמה.
בעיניים אחרות הייתה נדמית הסכמתו של המפקד כפלא עצום, אולם לא בעיני הרבי. בסך הכול מצווה הוא רוצה לקיים. הוא ביקש וגם קיבל. מה יותר פשוט מזה?
חיטים הובאו להם, אולם את שאר האביזרים היו צריכים לאלתר בעצמם.
כך הכינו בחלל הביתן תנור קטן משברי לבנים, השיגו מכאן ומשם גזירי עצים ואף העמידו אבני ריחיים מאולתרות כדי לטחון את החיטים שאותם שמרו מכול משמר, לשם מצות מצווה. גם מים שלנו היו וגם שמחה של מצווה בשעה שעלתה האש בתנור, והחלה מלאכת הלישה.
על לחם הם ויתרו, אותם ארבעים יהודים, למשך שמונת ימי החג. אולם בזכותו של הרבי הקדוש –…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...


