בס”ד
קולות אזעקה עולים ויורדים הפרו את שגרת ליל שישי בעיר ביתר עילית. העיר ההומה בדרך כלל בשעת ערב מוקדמת זו, המתאפיינת בשיא ההכנות לשבת קודש – התרוקנה באחת, וקול מתכתי שבקע ממערכות הכריזה הפרושות ברחבי העיר כולה, התריעו והזהירו – “חדירת מחבלים… חדירת מחבלים…”.
הסתגרו התושבים בבתים, הגיפו דלתות וגם חלונות ונטלו נשק בידיהם – נשק אבותם בדמות ספרי תהלים, ושפכו שיח לפני בורא העולמים לישועת הכלל והפרט. מאוחר יותר יתגלו ממדי הנס הגדול. מטען רב עוצמה הוטמן באוטובוס שנכנס לעיר, מטען שנועד לזרוע הרג ושכול רח”ל, הונח על ידי בן בליעל שתכנן היטב את צעדיו וחדר אל תוככי העיר בהצלחה מבחינתו, וביקש לפגוע בנוסעי האוטובוס, כשהוא ממלט את עצמו מבעוד מועד, מצוייד במכשיר הפעלה מרחוק.
אלא שיושב במרומים – שעינו פקוחה על צאן מרעיתו, סיכל את מחשבתם הרעה של המחבלים צמאי הדם, ובשעה שמכשיר ההפעלה מרחוק הופעל – החל עשן מיתמר מהתיק הממולכד וריח חרוך נישא באוויר. כך קיבלו הנוסעים התראה להימלט ולהציל נפשותיהם. ועד שכוחות הביטחון הודיעו כי הסכנה להימצאות המחבל בתחומי עירנו חלפה – הסתגרו התושבים בבתים, נשמעים בצורה יוצאת מן הכלל להנחיות מצילות החיים.
לשמע האירוע הדרמטי והאיום המוחשי, שאך כפסע היה בינו לבין אסון של ממש רח”ל, נחרדו הלבבות ופחד וצמרמורת אחזו בתושבי העיר, כשהם מבינים כי לא רק בחוץ תשכל החרב אלא גם מחדרים אימה.
זו אולי התגובה הטבעית והמתבקשת למול הסיטואציה אותה חווינו כולנו באותו ערב מתוח ואחריו. אולם במהלך השיחה המיוחדת שהייתה לנו עם הגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט”א חבר בית הדין ומרבני העיר ביתר עילית – נחשפנו לנקודת מבט שונה בתכלית. לדעת הגרא”ש היחס לאירוע צריך להיות אחר לגמרי. לדברי הרב, חווינו כאן מאורע עצום, ועלינו למלא פינו בשיר שבח והלל ולהודות על כך, בעת אשר ראינו בחוש את מידת האהבה הגדולה שרוחש הקב”ה לעמו ישראל.
“שערו בדעתכם מה היה אם לא היה עולה עשן מתוך אותו תיק נפץ, או שאותו מחבל לא היה מצליח להעלות את התיק לאוטובוס, או שהייתה כל סיבה אחרת שבעטיה זממו לא היה יוצא אל הפועל בשלבים מוקדמים יותר” אומר לנו הגרא”ש “אז לעולם לא היינו יודעים את גודל הנס שאירע עמנו, לא היינו חווים את אהבת ה’ לנו, שמסוככת ומגינה עלינו. הבה ונתבונן בהשתלשלות העניינים, איך שסובבו אותם מן שמיא. הנה הלכו המחבלים אחר עצתם הרעה, טרחו והכינו מטען נפץ, הצליחו לחדור יחד אתו לתחומי העיר ירושלים, לעלות על אוטובוס ולהיכנס דרכו לעיר ביתר, להפעיל את מנגנון הפצצה שהעלה עשן, ואת כל זה סובב הקב”ה מדוע? כדי שיכירו עמך ישראל בגודל הנס, שיידעו בניו אהוביו של מקום עד כמה גדולה אהבתו של אביהם שבשמים אליהם. זה הוא סוד העשן שעלה מן הפצצה, שבא לבשר לכולם את גודל נסיו, ועלינו אפוא להודות על כך, ולהבין עד כמה טובה טמונה בפרט זה שללמד על הכלל כולו יצא.
“וזה הוא למעשה גם משמעותה העמוקה ש…
