בס”ד
השיכר ושכרו
בית המזיגה של ר’ רפאל דובז’ינסקי היה שוקק תדיר. יום ולילה, קיץ וחורף לא ישבותו. הדלת שנעה על צירה ללא הרף, קיבלה ללא הרף גויים ערלים עם מבט כבוי בעיניים ורגלים משתרכות אחרי יום עבודה או לפניו, אחרי מפח נפש או אפילו בלעדיו. תמיד היה בית המזיגה של ר’ רפאל מקום מפלט; מעבודה קשה, ממשפחה מתייסרת, מעוני ומחסור, מכעס, מחימה או אפילו משעמום. למעשה, הייתה כוסית היי”ש מקום מפלט לאדם מעצמו, מקום מפלט מהחיים כמות שהן. הדלת הייתה מקבלת את כולם מבלי לדקדק בציציותיו של איש, ופולטת אותם אחרי שעה ארוכה מתנודדים על רגליהם, גרונם ניחר, עיניהם דולקות ותודעתם מעורפלת.
ללא ספק – ר’ רפאל היה מעדיף עשרת מונים לשבת בבית המדרש ולהגות בתורתו, מאשר לשהות בחברתם של ערלים שיכורים גסים, אולם להתלונן – זאת לא עלתה בדעתו ולו לרגע בודד. הקב”ה מזמן לו פרנסה בשפע, שעה שהיו הגויים מרוקנים את כיסיהם ומריקים אל גרונם כוסית אחר כוס, והוא – ודאי שלא יתלונן על כך. אדרבה – כך היה הקב”ה משפיע לו טוב וחסד.
יהודי ירא שמים היה ר’ רפאל, מקפיד על קלה כבחמורה, מלא וגדוש בתורה ובעבודה, וכאמור – פרנסתו מצויה בהרחבה. ועם זאת – דבר אחד העיב על שמי חייו של ר’ רפאל, דבר אחד אמנם, בודד, אבל כזה שהיה עבורו עולם ומלואו, ובלעדיו חשו ר’ רפאל ורעייתו כי חייהם אינם חיים.
ר’ רפאל וזוגתו לא זכו לפרי בטן.
שנה רדפה שנה, והישועה אינה ממהרת לבוא. ויעתר ר’ רפאל לנוכח אשתו קמי שמיא שיפקדום בפקודת ישועה ורחמים, אולם היא מתבוששת ואינה באה. הוא דרש ברופאים אלו, ניסה גם אחרים, וכיתת רגליו כשהוא אינו חס על כוחותיו. הוא ניסה לנקוט כל דרך אפשרית, ולא הזניח אף כל שיטה ודרך, סגולה ועצה שעשוייה הייתה להועיל. והיו השניים מצדיקים עליהם את הדין באהבה ובד בבד אינם מתייאשים מן הרחמים, ומצפים לישועתם שבוא תבוא.
ויהי לתקופות הימים, וכומר שונא ישראל מובהק הגיע להתגורר בכפר.
חזקה על שונאיהם של ישראל, שאינם מסתפקים במועט, אלא מחפשים ותרים אחר יהודים בהם יוכלו לקיים בהידור רב דבר הלכה עתיקה זו שעשיו שונא ליעקב. ואכן, משאך התיישב הכומר על כסא מלכותו אשר בכפר דובינצ’ה, מייד החל להתעניין היכן ישנם יהודים בסביבה. הוא לא היה צריך להתאמץ הרבה, כי שמעו של ר’ רפאל הגיע לאוזניו מכל כיוון אפשרי, ולמגינת ליבו – דרשוהו הכול לטובה. “יהודי טוב הוא”, היו השמועות מתדפקות על אוזניו, ואלו שלא יכלו להפנות עורף לחינוך רוי השנאה שקיבלו כלפי היהודים, אף הוסיפו – “הוא לא כמו כולם, הוא יהודי בסדר…”. לשמע דברי השבח והאהדה כלפי ר’ רפאל המוזג נעשה בשרו של הכומר חידודין חידודין, וכי יעלה על הדעת? יהודי יהיה כה נערץ בשכנותו והוא יגיב על כך בשתיקה? הייתה השנאה מפעפעת בו, וכמעט מעבירה אותו על דעתו.
טיכס הכומר עצות בנפשו היאך להצר את צעדי היהודי ואיך לפגוע בו, אלא שקשה הייתה המלאכה לנוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד התושבים ש…
