ב”ה
גג:
תלמיד, חבר | הגאון רבי מיכאל שבתאי, תושב העיר שהיה החברותא של מרן חכם שלום הכהן זצוק”ל – מתרפק בשיחה מלאת געגועים ל’שערים’
כותרת:
הביאני המלך חדריו
משנה:
הוא מורה צדק בעיר, מכהן כראש הכולל בקבר רחל, והייתה לו זכות מיוחדת: הוא היה התלמיד המובהק והחברותא האישי של מרן הגאון הגדול חכם שלום הכהן זצוק”ל, ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ ונשיא מועצת חכמי התורה >>> ככלות ה’שבעה’ לגדול הדור – הגאון רבי מיכאל שבתאי משוחח עם ‘שערים’ על השעות הרבות בקרבת הקודש, על השיחות האישיות ועל הספר האחרון שזכה לערוך עם ראש הישיבה זצוק”ל >>> אבי אבי, רכב ישראל
@שמעון כהן
כמעט שבוע חלף מאז פשטה הבשורה המכאיבה על הסתלקותו של מרן הגאון הגדול חכם שלום הכהן זצוק”ל, הכהן הגדול מאחיו שהרביץ תורה משך עשרות שנים בישיבת ‘פורת יוסף’ והייתה מצודתו פרוסה על עולם התורה – ועדיין הלב מסרב להאמין. הראש תפוס בתחושת האבל והחלל מורגש בכל פינה.
גם ביתר עילית, עיר התורה הגדולה לאלוקים, מלאה חכמים וסופרים שחלקם קנו את רוב תורתם בעת שבתם בשֶׁבֶת תחכמוני בישיבת ‘פורת יוסף’ המעטירה בעיר העתיקה. את חלקם ראינו במהלך ימי ה’שבעה’ מהלכים ברחובות העיר, קרועי דש ולב, נאחזים בדמות הגדולה שהייתה להם למשען וממלאים את חלל האוויר בשביבי זיכרונות שיש בהם לימוד לשעה ולדודות.
כל בר-לבב שיודע להעריך את ערכם של מוסרי התורה ומעתיקי השמועה שהעמיד לנו הקב”ה בכל דור ודור – חש בימים האחרונים געגועים עזים לשנים שבהם זכינו כאשר סוככה מעלינו דמותו של ענק התורה שעמד ככהן-גדול לשרת בקודש במשך למעלה משישים שנה של מסירת שיעורים בישיבת ‘פורת יוסף’ המעטירה, ובשנים האחרונות – בנשיאת משא הציבור כמנהיגו של עולם התורה הספרדי וכמי שנשא את משא הדור על לוח ליבו הטהור. אין זו רק אבלו של עולם התורה הספרדי – אלא אבלותו של העולם התורני והיהודי כולו.
ועכשיו, עם הינטלות הנזר והסרת העטרה – תחושת יתמות פושטת בחלל ומורגשת בכל מקום. הסיפורים הנאדרים בקודש שמסופרים מפי תלמידיו הוותיקים והאנשים שזכו לקרבת הקודש – ממלאים את הלב בתחושת רוממוּת רוחנית מחד, והרגשת החמצה מאידך: איך לא עשינו יותר כדי להתקרב לקודש? מדוע לא התאמצנו יותר כדי לקבל מעט מן האור? למה לא הרהבנו תעצומות לראות פני-מלך בעודו מהלך עימנו כאן ומרעיף מהודו על שומעי-לקחו?
עתה, כל שנותר לנו הוא להתרפק על הדמות הגדולה, ללקט פירורים משולי האדרת הקדושה, ולהפיק לקח לחיינו-אנו: מה אנחנו יכולים לקחת לעצמנו, איזה שביב הנהגה יכולים אנו לאמץ לחיינו ולסגל לנפשנו, כדי להיות טובים יותר וראויים יותר – בדרכו של הכהן הגדול מאחיו אשר הוצק על ראשו שמן משחתה של תורה והִשרה מהודו על דורנו היתום.
יחד עם כל בית ישראל, אף אנו במערכת ‘שערים’ – משתדלים לא להתעצל בהספדו של חכם. פנינו אפוא לאחד המובהקים והוותיקים שבתלמידיו של מרן החכם שבכהונה, מורה הורא…
