בס”ד
צדקה קהילתית | הצצה מרגשת למהפכת הצדקה שמתרחשת בקהילות הקודש בעיר בשנתיים האחרונות
@עניי קהילתך קודמין
משנה:
בין כסה לעשור, זמן שבו הלב פתוח ועמך ישראל מפזר לצדקה – ‘שערים’ בהצצה מיוחדת למהפכת הצדקה הקהילתית שמתרחשת בעיר, שבה כל קהילה תומכת בנזקקיה >>> הפעילות מתאפשרת הודות לשיטת ‘מצ’ינג’ ייחודית של קרן ‘טובה וברכה’, שמשלימה פי שנים על כל סכום שהקהילה מגייסת משורותיה >>> מזה ומזה אל תנח ידך
@יעקב מרגליות
המצוקה – מוכרת לכולם: אחרי תקופת הקורונה שבה נשבר מטה לחמן של כל כך הרבה משפחות, בעיר שגם כך מדורגת בתחתית הטבלה הסוציו אקונומית – רבים הם המקרים בעיר שדורשים הטיית כתף והירתמות מצד יהודים יקרים לטובת שכניהם וחברי קהילותיהם. שהרי במה ביתר עילית היא עיר חרדית לתפארת, אם לא ביכולתה להתגייס לטובת משפחה נזקקת, ולדאוג שלא תהיה אף משפחה – משיפולי גבעה A ועד מרומי גבעה C וכל מה שבתווך – שתרגיש ח”ו שמץ מחסור בימים הטובים הבאים עלינו לטובה.
ועל כך תפארתנו בימי הרחמים – שאנו זוכים להיות עיר שדואגת לענייה, ומציגה ערבות הדדית שמעוררת זכויות אינסופיות בשמים.
בשנים האחרונות, מאז שהתחיל הארגון ‘טובה וברכה’ לחלק דמי יום טוב לאברכים ולמשפחות נזקקות – ענף הצדקה בעיר הלך והשתבח. כידוע, הקרן מעניקה שני שלישים מהסכום למשפחה, כאשר במקביל היא מאתגרת את הקהילה שאליה משתייכות המשפחות – לגייס מעצמה את השליש הנוסף, במעין ‘מצ’ינג’ מבורך שמצד אחד מעניק סכומי עתק, ומצד שני, מעורר כל קהילת קודש בעיר להירתם אף היא לטובת נזקקיה.
בעקבות ההסדר, הוקמו קופות צדקה קהילתיות לגיס השליש הנותר, כך שבכל קהילה ובית כנסת מתקיימת מגבית לקראת החגים בין חברי הקהילה, במטרה לסייע ולתמוך בחברי הקהילה ולאפשר את קבלת הסיוע הגבוה מהקרן.
#עניי קהילתך
את המהפך הגדול כבר מרגישים בקהילות המגובשות, בעיקר בחסידיות דוגמת באיאן, קרלין, מתמידים, סלונים, צאנז, ערלוי. כך גם נודע לנו על קופות תמיכה בבתי הכנסת של קהילות בני התורה הליטאיות בגבעה ב’, ובעוד הרבה קהילות מגובשות.
דא עקא, ערב היום הקדוש, ניכר אתגר מסוים בסיוע הקהילתי היפהפה הזה. ייתכן שאחת הסיבות לכך נעוצה במסעות ההתרמה המבורכים מצד קופות הצדקה הגדלות בארץ, המפעילים את מירב המאמצים לגייס כספי צדקה. מדובר כמובן בצדקה חשובה שערכה גבוה, אך ככל שהדבר בא על חשבון תמיכה בעניי הקהילה והעיר, ייתכן שיש צורך לנתב את הצדקה בצורה נכונה יותר.
משיחות עם עסקני הקהילות, עולה הבקשה הברורה – שלא נשכח את מכרינו, חברינו לספסל בבית הכנסת, העמית שלנו מהקהילה. “צריך לזכור בראש ובראשונה”, אומר אחד העסקנים, “לדאוג לקרובים ביותר, אלו שיושבים ספסל לידכם. האלמנה בעזרת הנשים של בית הכנסת שבו תתפללו בחגים הקרובים; שני היתומים הקטנים שיושבים לצידכם. אין מישהו קרוב מכם אל המקרה הזה”.
העסקנים מוסיפים, ש”כאשר לכל קהיל…
