בס”ד
הרב דן סגל שליט”א
“ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך”. ‘יגיד’ זה לשון המשכה. ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. “כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו”. כל העולמות באופן כללי לכבוד ה’ יתברך. “כל הנקרא בשמי” – עולם האצילות. “בראתיו” – עולם הבריאה. “עשיתיו” – עולם העשיה. כל העולמות בכללם נבראו לכבוד ה’ יתברך. אין הכוונה רק עצם הבריאה עצם העולמות, אלא כל מה שנעשה כל מה שנעשה בבריאה ביומיום זה הכל לכבודי בראתיו ‘שהכל ברא לכבודו’.
מי כעמך ישראל, רבש”ע, גוי אחד בארץ. הגם שגם לשבח את הקב”ה להודות לו בזמן שהטוב גלוי והכל מתנהל בשמחה בהצלחה, גם זו מעלה גדולה שמייחסים את לו יתברך ולא תולים לא בכוחי ועוצם ידי ובמקרה הזמן. אבל עיקר כבוד השי”ת ה’שהכל ברא לכבודו’ זה בזמנים ומעשים שפוקדים חס ושלום את כלל ישראל מה שאנחנו קוראים למידת הדין.
אליבא דאמת “צדיק ה’ בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו”. לכאורה היה צריך להגיד כך, בכל דרכיו אולי הוא חסיד, שבאופן כללי הכל חסד. אבל “בכל מעשיו” – אולי צדיק, זה בצדק, אבל לא חסיד – חסד. וכתוב להפך, “בכל דרכיו צדיק” וכל מעשיו זה חסד. מעשים קשים חס ושלום.
אלא מאי, “בראשית ברא אלוקים”, הקב”ה את העולם במידת הדין, כך צריך להיות, אז באופן כללי אני צריך להתאים עם דין, לכן בכל דרכיו – צדיק. אבל בכל מעשיו – כל מעשה של ה’ יתברך זה כולו רחמים. אפילו שאנחנו לא מבינים ולא יודעים, אבל זה כולו רחמי השי”ת.
כלל הדברים, אומר החפץ חיים זצ”ל, מה’ לא תצא הרעות, כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, גם זו לא טובה, מה’ לא תצא הרעות. זה כלל הדברים. ולכן אומר חובות הלבבות שהבוטח בה’ יתברך הוא מקבל כל דבר ושמח בכל דבר, מפני שהוא יודע שהקב”ה מתקן ענייניו יותר טוב ממנו, ובוחר לו הטוב בכל ענין, בכל ענין הוא עושה את זה יותר טוב. כאשר תעשה האם החומלת על בנה, כמו שהאימא שמרחמת על בנה. ברחיצתו – היא רוחצת אותו והילד בוכה, צועק. בקשירתו בחתולתו – והוא צועק. ומה האמת? זה האימא הנאמנה שעושה הכל. “כשאר תעשה האם החומלת את בנה בקשירתו ברחיצתו והתרתו”. הוא צועק, ומה האמת? האימא הנאמנה שמנקה אותו ורוחצת אותו.
מביא החובות הלבבות את הפסוק של דוד המלך, “אם לא שיויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי”. אומר דוד המלך אני רגוע כמו תינוק בחיק אמו. אדוננו דוד טעם מכל הייסורים שבעולם, רדיפות מהמשפחה, מהבנים, בזיונות, הכל. ואעפ”כ הוא אומר שהוא רגוע בחיק אמו. למה?? מובא בתנ”ך שכשדוד המלך לפני שהוא נתמנה למלך בפועל אז הוא היה נרדף ע”י שאול המלך. מסופר שם שהם היו במקום שקראו לזה ציקלג והיו איתו ארבע מאות משפחות מרי נפש, הם היו מרי נפש שהם סבלו איתו את כל הרדיפות, והם חזרו פעם למחנה והם ראו שעמלק פשטו על המחנה והם לקחו את כולם. הם היו בטוחים שהרגו כבר את כולם, והפסוק אומר שהם רצו ממש לשסע את דוד המלך, ואמרו שכל הצרות זה בגללו. אומר הפסוק “ויתחזק דוד בה’ אלוקיו”. אחר כך הוא שא…
