על אלה אני בוכיה
האברך הרה”ח ר’ שמעון הרשלר ז”ל
מתוך ים של דמע ובכי תמרורים הנוקב כל חדרי לב נפרדו במוצאי השבת לסדר טהרה אלפי תושבי ביתר ובמרכזם מאות אברכי חסידי באיאן מהאברך החשוב, איש האשכולות אציל הרוח ועדין הנפש מפארי בני החבורה ה”ה הרה”ח ר’ שמעון הרשלר ז”ל אשר נפטר והלך לעולמו לאחר שנתיים של ייסורי איוב שקיבלם באהבה ובגבורת נפש עילאית כאשר בדרכו האחרונה מלווים אותו עשרות אלפי פרקי התהילים מצוות וקבלות טובות שאמרו לזכותו ולרפואתו אלפי שלומי אמוני ישראל בתקווה לרפואתו השלמה, אך לדאבון לב בליל שבת נגזרה הגזירה והוא השיב את נשמתו ליוצרה בטהרה כשהיא מזוככת בייסורים.
בן העלייה
האברך החשוב ר’ שמעון נולד בי”ט באייר התשמ”ו, לפני כמעט שלושים וחמש שנים, לאביו יבלח”ט הרב קלמן הרשלר שליט”א מחשובי אנ”ש חסידי באיאן המתגורר בשכונת סנהדריה בירושלים, ולאמו מרת ברכה ע”ה, ושמו נקרא בישראל ‘שמעון’ ע”ש התנא האלוקי רשב”י אשר הוא נולד במוצאי ההילולא שלו.
את שנות נעוריו העביר במוסדות החינוך של חסידי באיאן, ושם הלך והתעלה ושמו יצא לפניו כמתמיד ויודע ספר, אשר למרות שדעתו מעורבת בין הבריות והיה תוסס ושש ושמח בטבעו ניצל את מרצו וכח נעוריו להשקעה בתורה וביראת שמים, ולא פסק פומיה מגרסה והתעלות בתורה. כך גם הלך וגדל בחסידות כאשר מסתופף הוא כחסיד ותיק בצל מורו ורבו כ”ק מרן עט”ר האדמו”ר מבאיאן שליט”א משחר נעוריו ועד יומו האחרון בהתלהבות נעורים ובדבקות עילאית כאשר הוא לא מחסיר כל טיש ומעמד ועומד היה בראש השורה בהתלהבות חסידית.
עמל בתורה
בהגיעו לפרקו, נישא ר’ שמעון ליבלח”ט רעיתו האלמנה החשובה שתחי’, בתו של הרה”ח ר’ שמואל וינגרטן שליט”א מחשובי חסידי ראחמיסטריווקא ויחד הקימו הם בית של תורה וחסידות, בית שהיה לשם ולדוגמה ולסמל ל”חסידישע באיאנער שטוב” כאשר מבית זה קרנה תמיד ובכל המצבים רוח השמחה והאמונה בה’ יתברך, ואת ילדיהם גידלו מתוך שלוות נפש והחדרת ערכי החסידות, דור ישרים מבורך לשם ולתהילה.
לאחר נישואיו עבר ר’ שמעון עם רעייתו לעיר ביתר עילית, ואת משכנו קבע בשכונת התמר בסמיכות לקלויז ‘נחלת יעקב’ ברח’ החוזה מלובלין בעיר, ובמקביל החל ר’ שמעון ללמוד בכוללי האברכים של החסידות כאשר הוא ישר תופס את מקומו בכותל המזרח בהצטיינותו בשקידה ובלימוד בשלוות הנפש ובמתיקות סדרים מלאים, בוקר צהריים וערב.
גם לאחר סיימו את חוק לימודיו לא נח ולא שקט, אלא שוב רץ היה לתוככי ה’קלויז’ בקובעו חברותא עם יבלח”ט אחיו שיחי’ ויחד עברו הם על מסכתות הש”ס בלימוד הדף היומי עד כמה שהספיקו שנותיו הקצרות.
בתקופת נישואיו חלתה אמו מרת ברכה ע”ה ונפלה למשכב, ור’ שמעון עם אחיו לא משו ממיטתה ותמכו בה וסעדו אותה על ערש דווי, וקיימו בה מצוות כיבוד אם להפליא, אולם זמן קצר לאחר מכן נפטרה עליו אמו המנוחה, והוא כשם שכיבדה בחייו- כיבדה הוא במותה בתפילות ובמעשים טובים לעילוי נשמתה, ומצא ניחומים בבניין ביתו…
