בס”ד
“לשנה הבאה בני חורין”. משמעות עמוקה התלוותה למילים אלו מהגדה של פסח, שעה שנאמרו אשתקד בליל הסדר, בהיות כל איש מסב אל השולחן הוא ומשפחתו הגרעינית עמו. מעבר לתפילה לזכות להיות בני חורין בהגיע הגאולה השלימה והאמתית בביאת משיח צדקנו בב”א, פיעמה התקווה בלבבות שלא נעדרו חשש ודאגה, לחירות מדאגה ומפחד, החירות לצאת להתפלל בבתי הכנסת, לחזור לשגרת תפילות ולימודים, החירות להיפגש עם בני משפחה וידידים.
כעבור שנה, אכן מסתמן כי התפילה, לפחות ברובד הזה – נתקבלה.
עם התקרב פעמי חג חירותנו, עלינו ובאנו למעונו של הגאון רבי ישראל ברזובסקי שליט”א רב דקהל עדת חסידי סלונים, חבר בד”ץ ביתר עילית ומרבני שכונת הגפן, לשיחת חג מרוממת ומיוחדת, מנהירת עיניים ומשמחת לבבות. במהלכה למדנו על ייחודיותה של התקופה, הרווחים הגלומים בה, ועל פעמי הגאולה שהנה נשמעים. צריך רק להקשיב ולהתבונן. ולהתכונן.
כשאנו מדברים עם הגר”י על אודות חג הפסח, יש את התוכן שאנו שומעים מפיו, אולם יש את האור הגדול הנושב בינות למילים, ומספר יותר מכול על חג האמונה הממשמש ובא, בעזרתו מושגים כמו גאולה וחירות מקבלים ממדים אחרים, ומעלים את השיח כולו לגבהים של רוח. מאור פניו של הרב שעה שמדבר בנועם שיחו לתושבי העיר קוראי
“שערים” מבטא אהבת ישראל יוקדת, אותו מאור פנים ואותה אהבה, בה נתקל כל מי שבא לשאול דבר הלכה או לקבל עצה והדרכה נכונה, ומי לא בא?. שעה ארוכה מקדיש הגר”י ברזובסקי לשיחה המיוחדת, שעה של קורת רוח מלאה וגדושה בתובנות נצח. התוכן ביריעה שלפניכם, גם את הרוח ניסינו להעביר.
כשאנו מסתכלים לאחור – על השנה שחלפה, מה המבט הנכון להסתכל על תקופה זו?
השנה החולפת לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. נדרשנו להתמודד עם מצבים אליהם לא הורגלנו, אולם בראש ובראשונה הייתה זו תקופה של למידה ותקופה של חידוד מסרים, ועלינו באמת להעמיק ולהתבונן בה, במסרים שהיו לה באמתחתה, ובבשורות שהיא מביאה בכנפיה.
נאלצנו בשנה זו להתרחק מבתי הכנסת, להתנזר מתפילות בציבור, דבר שקשה עבור כל יהודי. אולם הבה ונתבונן איזה מסר עצום טמון בזה, שאנו מתנתקים מעורק חיים רוחני אליו כל אחד רגיל, וזאת על שום מה? בגלל קדושת החיים. ומדוע? כי זה הציווי של הקב”ה לעמו ישראל לשמור על נפשותיהם. ה’משנה ברורה’ בסימן קכ”ה מביא על אודות שגב קדושתה של אמירת ‘קדושה’ בציבור – “כתבו בשם ספר היכלות ז”ל ברוכים אתם לד’ שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישים ואומרים ‘קדוש, קדוש, קדוש’… כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם”. ראו נא, אין לו אין לו להקדוש ברוך הוא הנאה בעולמו כמו אותה שעה שעם ישראל אומרים קדושה. ועם זאת, הקב”ה בעצמו מורה לנו – בניו אהוביו, כי אותה הנאה שאין למעלה הימנה, וחשיבותה היא לאין ערוך, עדיין יש מה שחשוב יותר, יקר יותר, והם החיים שלנו – פיקוח נפש, קדושת החיים. הלוא דבר הוא, הקב”ה מוותר על א…
