בס”ד
שובו אלי
את דלותו של ר’ חיים החייט קשה לתאר, ולו בשל העובדה שהעדר גדול כל כך, אולי דווקא העדר המילים ייטיב להגדיר אותו בצורה המדויקת ביותר. מלבד ילדים רבים ומשפחה גדולה לא היה לו בביתו כמעט דבר, והוא נאנק בקושי רב להביא טרף לביתו ופת במלח לילדיו שואלי הלחם.
אולי ממון לא היה לו לר’ חיים, מזון ותנאי חיים גם הם חסרו, אולם רבי היה לו, רבי גדול וקדוש, שנוהג היה להסתופף בצלו, ליהנות ממנו עצה ותושייה ולשאוב ממנו כוחות לשרוד את קשיי החיים. היה זה הרה”ק רבי יהושע העשיל מאפטא זי”ע, אליו היה ר’ חיים נוסע תדיר ואף היה משתף את רבו הגדול בקשיי העניות הגדולה בה היה מצוי, פורק את מטען הקושי והתסכול ומעמיס בתמורה טללי חיים, דברי אלוקים חיים המחיים את הנשמה ומעניקים חוסן לנפש.
ואז הגיע המהפך. אותו ר’ חיים שכבר שקל לוותר על התואר “חיים החייט” זאת על שום שלטענתו ראוי התואר ‘חייט’ רק לאדם שאכן עובד בחייטות, לא כן הדבר באדם שרק עומד בפתח חנותו ומצפה לעבוד חייטות – לפתע האירה עליו השמש. אדם נכבד ששוטט במרכבתו ההדורה ברחובות העיר עצר בפתח חנותו “אולי אתה מכיר חייט טוב כאן באזור?” שאל האיש מבעד לשפמו העבות שהסתלסל והלך בקצוות. עשירותו של האיש נדפה הימנו ור’ חיים נדרך, במחשבתו ניסה להרהר לאיזה חייט מקצועי יוכל לשלוח את האדם הנכבד שלפניו, ורק לאחר רגעים מספר הבזיקה בו המחשבה – ‘הן אתה – חיים, חייט הנך!” כמה רגעים נוספים של שקט השתררו, לאחריהם הפטיר בקול רועד – “אני – אני חייט”, די ברור כי אם לא היה האיש במצוקה ממש לא היה משתכנע לשמע הנימה העלובה למדי בה שיווק ר’ חיים את עצמו כחייט, אולם הוא אכן היה במצוקה, ור’ חיים הפשיל שרווליו ותפר עבוד האדון הנכבד בגד לתפארת. וראו זה פלא – הבגד מאוד מצא חן בעיני האדון, והבגד הראשון גרר אחריו בגדים נוספים, הוי אומר – עבודה לר’ חיים, רוצה לומר – כסף וממון שהחלו לזרום בבית מסחרו שהפך שוקק לפתע.
ר’ חיים יהודי ירא שמים היה, וכשם שהיה מתפלל ומבקש על פרנסה בזמני המחסור – כך לא פסק פיו מלהודות לה’ יתברך על המצב החדש בו רואה הוא ברכה במעשי ידיו, והפרנסה החלה מתאוששת ב”ה. גם לחצרו של הרבי מאפטא הגיע ר’ חיים, לבשר לרבו הקדוש על גלגל המזל שנתגלגל לו, ועל השפע שב”ה הוא מנת חלקו לאחרונה. שמח הרבי שמחה גדולה והתעניין כיצד התרחש השינוי ומה כאן אירע, ור’ חיים הרחיב ככל הידוע לו, על גביר גדול שרכש את הכפר הסמוך למקום מגוריו, וכאילו באקראי נזדמן לחנותו ומצאה עבודתו חן בעיניו, וכך נחלץ מבור העניות.
כמה שבועות חלפו והגביר החדש שנעשה שכן, הפך לנושא שיחה בפי הבריות, אט אט התברר, כי אותו אדם בעל ממון אינו אלא יהודי שהשתמד והמיר את דתו רח”ל, ואף שאינו מתעב את אחיו היהודים, הרי שאין לו כל קשר עם יהדותו, וחייו מנותקים לגמרי מהעבר המפואר של משפחתו ומהשורשים אליהם הוא מתייחס.
שמע ר’ חיים את הדברים ויחרד ליבו, ירא שמים היה, תפילותיו התאפיינו …
