#המרוץ לתחפושת
“איך תמצא משהו בבלגן הזה? רוחי רוצה רופאה, שימי שודד, ודודי אסטרונאוט”…
“מי צריך עזרה?” שואלת אחת המוכרות. היא רוצה מיד לענות: “אני!” אך מישהי אחרת כבר הקדימה לומר זאת, וציפי מצאה את עצמה עומדת בחוסר אונים מול המדפים הגדושים שמתרוקנים אט אט, ומול ילדיה חסרי הסבלנות.
“א-מ-א!! יש כאן תחפושת של שודד! אני רוצה את זה!” קרא לפתע שימי.
“כמה זה עולה, שימי?” שאלה ציפי תוך כדי שהיא מודה לד’. “שישים, אימא.” ענה שימי. “טוב, קח את זה ועוד מעט נמדוד”, היא אמרה, מעיפה מבט על השודד האכזרי שבתוך שקית עשויה פלסטיק. “ולפני שנמדוד, כמובן, תשאל בקופה הראשית אם אפשר להוציא את זה מהשקית או למדוד את הדוגמה או מה בדיוק.” אמרה לו.
תחפושת של רופאה צדה את עיניה, והיא הסתכלה עליה חזק, תוהה עם זה אמיתי או שזה פאטה מורגאנה. “הם אמרו שאפשר למדוד את הדוגמה!” שמעה לפתע את קולו של שימי מאחורי גבה. “יופי. אני אמדוד גם לרוח—וואו! אסטרונאוט!!” קפצה ציפי ממקומה, חטפה את הדוגמה ורצה יחד עם ילדיה המקפצים לחדר המדידה.
***
פורים.
“עוד משלוח מנות?!” קיפצה הרופאה רוחי לעבר הדלת. השודד העונה לשם שימי הלך להביא לחבר משלוח מנות, וגם האסטרונאוט טס בטיסה ישירה לחבר שלו להביא לו משלוח מנות.
“ציפי?” נשמע לפתע קולה של רינה השכנה מאחוריה. “אלו תחפושות יפות! תראי את יעקובי שלי…”אמרה והצביעה על יעקובי שהיה נראה ילד עני, מלוכלך ומוזנח. “את יודעת למה הוא התחפש בכלל? לרוטשילד!”
###*יעל ש. כיתה ד’, ביתר###
נתיב פתוח
מערך הפקחים שהוצב בכיכרות המרכזיות הצליח לווסת את התנועה ולמנוע עומסים כבדים בכניסה לעירנו >>> הנתונים הרשמיים הצביעו על ירידה דרמטית בזמני הנסיעה לעומת אשתקד, חרף עבודות התשתית המורכבות בכביש...




