תקציר:
נועם נפצע בחילופי אש עם הרודפים. הלוחמים וחזקי יוצאים אל השטח בשכונת אל עטטרה הצפופה, עליהם לצעוד בשטח בנוי כ-400 מטרים עד למקום שתוכנן מראש לצעידה אל כוחות החילוץ.
בחדר המצב נערכים לפלישה לעזה בשלשה מוקדים, ולאפשר לשיירת נגמ”שים לפרוץ ללוחמים השבויים דרך באמצעות הסחת דעתם של הרודפים.
הטיל הראשון במערכה נורה על ידי חמאס.
פרק 97
הכל היה חשוף מסביב. שדות פלחה ובוּר הקיפו את הבית הפרוץ למחצה. שמי עזה הוארו והאדמה רעדה מהנפילות. שקשוקי שרשראות נשמעו מכל עבר. דחפורי D9 ענקיים פרצו את הגדר, מועכים בדרכם מטענים אפשריים. הדחפורים שנראים כמבצרי ענק, פינו את הדרך לטנקים ולנגמ”שים.
הלוחמים החלו להתכנס אל תוך הבית החרב. תומר חשב שהשהייה בחוץ תסכן את כולם. הוא צדק. אולם עוד לפני שאחרון הלוחמים נכנס פנימה, האירו את השמיים פצצות תאורה בזה אחר זה שנורו מסטי”ל וחשפו את מקום שהייתם.
זו הייתה טעות.
אש תופת הומטרה עליהם מכל הכיוונים וקירות החורבה החלו לרעוד ולהיסדק. כל הלוחמים שכבו מתחת לקו החלונות, האש הייתה מדויקת, חזקה וצפופה, אף אחד לא העז להוציא את ראשו.
“אנחנו צריכים חיפוי אווירי”, צעק מישהו. ברעש היריות קשה היה לשמוע מי הדובר, אולי היה זה בוסי. כדורי הנותבים האירו מפעם לפעם את המרחב ונראה שלוחמי החמאס מתחילים להקיף את המבנה העזוב.
כולם התפללו לחיפוי אווירי, חזקי היה היחיד שהתכוון גבוה יותר. הפחד שהצמיד אותו לרצפה, הקפיא את שק דמעותיו. “אבינו, מלכינו. אבא שבשמים. פתח שערי שמים לתפילתנו”. הוא כיוון בדבריו לכל היהודים שהשתופפו סביבו. “אבא. אני רוצה עוד להיות בעולמך, לקיים את מצוותיך. רחם על ההורים שלי שכבר נהרג להם בן אחד. אני… אני מקבל עלי…”
בום אדיר קרע את עור התוף. האדמה רעדה. היה קשה לשמוע את קולות המסוקים מבעד לרעשי הירי המאסיבי. לרגע אחד האש שקטה מכיוון מערב, ובמשנהו התערבבו קולות הירי המתחדש עם צרחות הפצועים.
שריקה מפחידה נשמעה באוויר ובום אדיר נוסף הרעיד את אזור החממות הגדולות. דני ששכב ליד חזקי צרח לו באוזן. “יש חיפוי. יש חיפוי”.
האש הישירה אל החורבה פחתה מעט. תומר הצמיד את אוזנו לאדמה שהעבירה לו את קולות הכלים הכבדים. “כוחות קרקעיים בדרך אלינו”. האדרנלין בגופו שצף וקצף אולם הוא הרגיש בעיוורון קרב, בהיעדר היכולת להילחם. כמו נכה, הגדיר לעצמו את מצבו. נטול אמצעי לראיית לילה או תקשורת פנימית, חשוף לחלוטין לאש האוייב ללא הגנות פאסיביות כמו קסדה ושכפ”ץ. רק רובה בידו, עם יתרון אדיר לרעים. הוא חייב לעשות משהו.
תומר הביט סביב ורעיון עלה במוחו הגועש. הוא התרומם מעט, פרק את המחסנית מנשקו ונגח עם אחורי הרובה בקיר הסדוק. חלקי אבנים התעופפו ונוצר חור קטן. הוא טען את הרובה שנית והציץ החוצה.
קולות הירי, שריקות הפגזים והפיצוצים לא חדלו לרגע. “נראה שהם נסוגים להתארגנות מחודשת”. צעק תומר מחור ההצצה שיצר, “יש להם מלא פצו…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



