תקציר
חזקי יוצר קשר באמצעות טארק עם גורמים בממשלה ובשב”כ – וכך גם עושה טארק. חזקי, שמועבר לידי עוואד, פוגש את הלוחמים. הצד היהודי של המפה בתוככי עזה, הכולל את חזקי, הלוחמים, אחמד וטארק – מתארגן לקראת חילוץ ישראלי אפשרי בקרוב.
הלוחמים וחזקי מתַקְשֵרים בהתכתבות בדקות-חלון מדויקות שיזם עבורם טארק בסופי שעות, כדי שעוואד ואנשיו לא יוכלו להאזין.
פרק 92
הלוחמים היו מתוחים עד קצה גבול היכולת. חלקם היו שרועים על מיטתם, חלקם שוחחו ביניהם. פיו של חזקי מלמל ללא הרף פרקי תהילים שזכר בעל פה.
22:55. הדלת הצדדית נפתחה. שתי דמויות נכנסו מהצללים. תומר, שלקח את הפיקוד לאחר שאייל נחלש מאוד כתוצאה מחקירה נוספת של עוואד, נעמד על רגליו. “קדימה”, שאר הלוחמים קפצו מעמדתם.
טארק סגר את הפתח והוריד את הקיטבג מעליו. כופף ברך אחת לרצפה ושלף תיק צד מהקיטבג. מהתא החיצוני של התיק, הוציא טארק שני נרתיקים שדמו לתעודות זיהוי, אחד בצבע כחול ואחד בצבע ירוק.
“אני יודע שחזקי הסביר לכם ובכל אופן חשבתי שתרצו לראות זאת. חזקי”, טארק הושיט לו את התעודות, “תן לתומר”, החווה לעברו.
תומר עיין בתעודות. הירוקה הייתה התעודה של טארק.
שם: טארק זוהיר
שם האם: דבורה דבי
התעודה הכחולה הייתה ישנה ומהוהה.
שם: דבורה שחר
לאום: יהודי
תומר לא התרגש, קל מאוד לזייף היום תעודות. במהלך הימים האחרונים הם סיכמו ביניהם ועם חזקי כי מעשיו של טארק ייבחנו על כל צעד ושעל. “מה התוכנית?” שאל תומר כשהחזיר את התעודות.
“אנחנו נכנסים עכשיו למנהרה מפותלת ומסועפת. את הדרך עד ליציאה סימנתי באמצעות סרט צהוב זוהר בכל עשרים-שלושים מטר. היציאה היא מחוץ לאזור הבנוי, ישירות לשטח הפתוח. כשבע מאות מטרים מנקודת היציאה שלנו יש מספר חורבות. שם ממתינים לנו טרקטורונים, איתם אנו אמורים להגיע למעבר הגבול…”
“מה לגבי המצלמות כאן?” שאל אייל באנחה.
“הן מתוכנתות לשדר קטעי צילום ישנים מזמנים חופפים בלילות קודמים. מי שיצפה בהם, יראה אתכם ישנים, כרגיל”.
*
הלוחמים התקבצו סביב טארק ואחמד. כולם מודעים לסכנה הגדולה שעומדת לעבור עליהם. היומיים האחרונים הוקדשו לרוחניות שחזקי ניהל ביד רמה. הוא הסביר להם שכדאי לצבור זכויות לקראת הסכנה וסיפר על רגעי הדין שבהם אדם ניצב בעת שנכנס למקום סכנה והשטן מקטרג. את השבת שמרו הלוחמים באופן כמעט מלא וביום ראשון צמו כולם, למעט אייל שהיה ברור שאסור לו לצום.
“בית המקדש היה ביתו של בורא העולם כאן בארץ הגשמיות”, ריתק חזקי את הלוחמים בעיניים דומעות במהלך תשעה באב. “וברוב חסדו נתן הבורא לגויים לשרוף את ביתו. כילה חמתו בעצים ואבנים. העיקר שעם ישראל, עם הנצח, ימשיך להתקיים”. הציניות הישראלית פינתה את מקומה להאזנה קשובה. אף שאלה קנטרנית לא הופרחה לאוויר. חזקי שחשש תחילה ממגע עם לוחמים שרובם לא התחנכו לאור היהדות, גילה פתיחות רבה, ובדיעבד הבין שמתחת למעטה הישראלי הקשוח התנהל ת…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...


