ברוך הוא | מקורב היה עם רבים מאדמור”י וגדולי דורינו, זכה להכנס לקודש ולתעד אותם ברגעי שמחה ומצווה, לא תיעד לוויות ובתי אבלים.
ר’ ברוך אוביץ ז”ל
לאחר תקופת יסורים שבו חלה ל”ע במחלה הנוראה , הלך לעולמו הרה”ח רבי ברוך משה יעקב בן ר’ זאב שיבלח”ט אוביץ ז”ל, מחשובי תושבי העיר, מלמד דרדקי, וותיק צלמי חצרות הקודש, בן שישים ושלוש היה במותו, אחיו ר’ עקיבא אחיו שיחי’ יבדלח”ט מספר על ר’ ברוך אחיו של הכרנו.
????????
ר’ ברוך היה מחשובי העיר ביתר, ובשנתיים האחרונות התמודד באמונה עם מחלתו הקשה וקיבל ייסורים באהבה, גם כאשר עבר טיפולים קשים ומייסרים, מקרוביו מספרים לשערים, ר’ ברוך היה איש צדיק תמים היה,
ר’ ברוך ז”ל נולד בירושלים בשנת תשט”ו לאביו ר’ זאב אוביץ שיבלחט”א, בילדותו התחנך בתלמוד תורה ‘עץ חיים’, ובגיל עשר העבירו אביו ללמוד בתלמוד תורה גור.
בבחרותו עבר לבני ברק ושם נקשר ל’אמרי חיים’ מויז’ניץ ולבנו בעל ‘הישועות משה’ זצ”ל. לאחמ”כ התקשר לאדמו”ר רבי דוד משה מקרעטשניף זצ”ל והפך לחסידו. לאחר נישואיו התגורר בטבריה, ולאחמ”כ בירושלים שם שימש כמלמד דרדקי. ומאוחר יותר עבר לגור בעיר ביתר עילית, והמשיך ללמד תורה לצעירי הצאן.
מלמד דרדקי
לצד עבודתו שנים רבות כמלמד דרדקי, התפרנס מצילום, תחביב בו עסק מאז היה ילד. הוא היה הראשון שתיעד את האדמו”רים וחצרות הקודש. היה חביבם של כל האדמו”רים והרבנים מכלל החוגים. שתמיד האירו לו פנים, כיבדו והעריכו אותו בצורה יוצאת דופן. זאת בעקבות הכללים שהציב לעצמו בעבודתו כצלם: הוא לא צילם נשים, לא הלוויות ולא ניחומי אבלים. מערכות עיתונים שעבדו אתו מציינות כי לא השתמש בכלי הטכנולוגיה והאינטרנט עבור התמונות ומעולם לא הכניס מחשב לביתו, כדי לשגר את התמונות אל מערכות העיתונים היה הולך לחנויות או משרדים של אנשים כדי להעביר משם את החומר.
אחיו, ר עקיבא אוביץ שיבלחט”א, משתף את שערים:
“כשאחי ז”ל היה עדין מתגורר בטבריה, היו מגיעים רבנים וצדיקים לנפוש בעיר. ר’ ברוך ז”ל היה לוקח את תלמידיו לבקר אצלם כדי שיאצילו עליהם ברכות, והילדים יזכו לראות את דמותו של הצדיק. הוא היה מבקש מהם גם לבא ולבקר בחיידר.
אמונת חכמים
כשרבי דוד אבוחצירא שליט”א הגיע למנוחה בטבריה, עלה ר’ ברוך עם התלמידים לבקרו, ובקש לצלם את הרב יחד עם התלמידים, שאל הרב את ר’ ברוך ז”ל מה מטרת הצילום? ענה לו ר’ ברוך שהוא מפתח את התמונות ומחלק לילדים כפרס על זה שלא ידברו בתפילה או בקריאת התורה, הרב התרגש ונתן את אישורו לצלמו.
גם כשהגיע לגור בביתר לפני חמש עשרה שנה, הוא היה מחלק את התמונות לילדים בבתי הכנסת שבהם התפלל, ראוי לציין שר’ ברוך נהג להתפלל רק בבית כנסת שמקפידים שלא לדבר בשעת התפילה.
איש חסד היה אחי, זכור לי סיפור מלפני עשרים וחמש שנה, שהגיע באחת הפעמים לבקר את בניו שלמדו בישיבת קרעטשניף וראה מחסור בצלחות וסכו”ם, ללא אומר ודברים הלך לחנות ורכש עבו…
