גשר צר אל הלב הרחב
טור אישי
יהודה פייג – מפקח בנייה ומגשר מוסמך
העיירה סוערת. כותרות ענק מספרים על מגפת הבונים החופשיים, כתבות מלאות סיפורים מסמרי שער מהדהדים בראש חוצות על איוולת נגע הבנייה שחדרה לעירנו השלווה והרגועה והמון העם נלחצים, זה אל זה לוחשים האם אכן תם עידן.. זה על זה מרעימים, מתי כבר נוכל לבנות בשקט כאוות נפשנו.. וזה אל זה שואלים, עד מתי לרעה החולה הזו, הלפיתום ורעמסס דמינו? הייתכן כי מרפסותינו ימלאו בלוקים וברזלים המסכנים חיי אדם?
השבוע, הסלולרי שלי הכיר שעות עבודה חדשות. דקות השיחה עלו ותכפו, תושביה של עיר התורה והחסידות ביתר עילית חייגו אליי ללא הרף, לקוחות עבר, קבלני הווה ואף בכירי ענף הבנייה לעתיד, כולם ושאלה אחת בפיהם: “בשל מה הסער הגדול הזה?” “מה קרה לענף הבנייה הביתרי?” “האם אכן הפסיקו להתחשב זה בזה?”.
השתדלתי לענות לכל אחד כפי יכולתי בלו”ז העמוס אבל אני מרגיש שתושבי העיר זקוקים להסבר מעט יותר מפורט. בשורות הבאות אשתדל לפרט את ההסברים הנצרכים אך אשמח כמובן לקבל את תגובותיכם בכתובת המייל המצורפת למטה.
ראשית אספר על עצמי. שמי יהודה פייג, מתגורר בביתר כ-20 שנה. התעסקתי רבות בתחום הבנייה ובעשור האחרון אני משמש כמפקח בנייה. במהלך עבודתי נתקלתי רבות בסכסוכי שכנים, סכסוכי קבלן – לקוח, סכסוכי קבלן – שכנים ועוד כהנה רבות. הוצרכתי לא פעם לפשר בין הניצים, וכשהבנתי שעזרה מקצועית תעזור – הלכתי ללמוד את מקצוע הגישור ואכן הוכשרתי בסייעתא דשמיא להיות מגשר מוסמך כדת וכדין.
ימי העבודה שלי מלאים בסיפורים פיקנטיים מכל צדדי המתרס, אך מבחינתי, אלו אינם סיפורי מעשיות אלא בעיקר צבירת ניסיון לאירוע הבא שבו נצליח בעז”ה להתנהל בנבונות וברגישות ולהוציא את כולם מאושרים ומרוצים. בעקבות הכתבה ב’שערים’ בשבוע האחרון התעורר השיח בעיר בנושא, ובשל כך אני כאן בכדי להבהיר מספר נקודות שיוכלו לסייע לכם ביום פקודה.
פרגון זו פריווילגיה
המשפט הראשון שתשמעו בכל סכסוך שכנים הוא: “למה ההוא לא מפרגן לו”. צרות עין היא אמנם תכונה מצויה, אבל לדעתי קצת לא נכון יהיה להאשים כל שכן מתלונן בקנאה ואי פרגון רק בגלל תלונותיו. אנחנו עם מיוחד שיודע לפרגן ולאהוב, ואכן אני רואה זאת בלי סוף כמעט בכל אתר בנייה שאני עובד בו. יעידו החתימות המרובות די בכל אתר ואתר.
עיקר אי הפרגון מתחיל כשזה מציק מטריד ופוגע. כשהשכן קם בשעה מוקדמת לקול רעשי קונגו ומגלה שהמרפסת שלו נהפכה לשדה סלעים, כבר הרבה יותר קשה לו לפרגן. והאמת, הוא לא חייב לפרגן זו פריווילגיה בשבילו, אבל מניסיוני אני יודע שהוא מאוד רוצה לפרגן והוא רק מחפש הצדקה לעשות זאת. את הפרגון של השכנים תוכלו לקבל כשתקפידו על הנקודה הבאה.
להתחשב זו חובה
מילה אחת שכוללת כל כך הרבה משמעויות. “התחשבות”. העובדה שהשכן היה נחמד עמכם ואישר לכם לבנות – לא מרשה לכם לדרוך עליו. תתחשבו בו, במשפחתו, בצרכיו. באתרי הבנייה בהם אני מפק…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



