תקציר:
חזקי משגר מכתב הביתה ובו בקשת סליחה מבחורי הישיבה או תשלום חובות. הוריו קוראים את המכתב בשקיקה ולא מבינים את פשרו. יששכר פורש לשינה.
טארק, שאמו שנהרגה מאש חיילי צה”ל נשבע לנקום, ומקבל את הבטחתו של אחמד לתמוך בו בכל אשר יפנה.
בכוחות הביטחון מתארגנים לפעולת חילוץ. ספינת דייגים מובילה את הכוחות לחוף עזה, שם הם עולים לרכב מקומי ומתערים ברחובות הצפופים.
פרק 70
כמה זמן ישן, הוא לא ידע. אבל לפתע קפץ בבהלה. בחלומו, חזקי ישב ולמד בראש השולחן לבוש בגדי שיראין ועטרת זהב בראשו. עכשיו, כשפקח עין ממצמצת ועוד אחת, שמש של אחר הצהרים יצרה על הקיר משחקים סוריאליסטיים של אור וצל, מתואמים כביכול עם מראות החלום.
רעיון הנץ בראשו. קצה קצהו של פתרון אפשרי לשאלה שהמכתב יצר. הרי חזקי בחור מציאותי מאוד, הוא מוגדר כנטוע בשתי רגליו על קרקע מוצקה. מה לו ולחידות או כתב סתרים. יששכר גישש בידיו את השידה מחפש את משקפיו. אולי למחוק כל מילה שנייה? כל אות שלישית? הוא הבין מציון שהמכתב עבר ניסיונות פענוח במחשביהם המשוכללים של שירותי הביטחון.
הוא קם ממיטתו, מדדה אל עבר הסלון. עמליה שהתחזקה בשיחה נוספת עם הפסיכולוגית לקראת שבת, נותרה נטועה על הכורסא, מספרת כעת לנתי בטלפון על המכתב מחזקי. “אתה מבין? פתאום נראה לי שממש לא הכרתי את חזקי. רגע אחד הוא יושב בעזרת נשים באיזה בית כנסת נידח וכותב דברי נבואה כמעט. רגע הוא כותב מכתבים ומספר שלווה כספים מחברים או פגע בהם והוא צריך שהם ימחלו לו. נתי, כמה כסף בחור ישיבה צריך? כמה הוא לווה מהם?”
“…אולי אתה צודק”, שמע יששכר את אשתו עונה. “אולי מדובר באמת בכמה שקלים בודדים מכל אחד”.
יששכר נטל את המכתב והתיישב לשולחן, מביט בו באור שונה אחרי השינה הקצרה שכה חסרה לו. רשימת השמות נראתה לו לפתע מוזרה. הוא מכיר את חבריו של בנו, האם דעתו השתבשה עליו והוא טעה בשמות? מנחם פור? לא יתכן! הוא בוודאי מתכוון למנחם פורת אחיו התאום של מוישי שכמעט נדרס למוות בפורים האחרון כששתה יותר מדי וצעד בעיניים עצומות בכביש בגין.
עמליה סיימה את השיחה בברכות הדדיות לבשורות טובות ויששכר ביקש את הטלפון.
“ר’ מיילך נמצא או שהוא כבר יצא לבית הכנסת? אפשר לדבר אתו?”
“שולם ר’ יששכר, א גוטען ערב-שאבעס. מה שלומכם. נו, יש בשורות טובות מחזקי? או ש… קרה משהו חס וחלילה?”
“ר’ מיילך, השעה דוחקת. עוד מעט נכנס שבת ויש לנו שאלה גדולה. אני אסביר מהר. חזקי שלח מכתב…”
המשגיח נרעש כולו. “אוי ר’ יששכר, מתי?”
“לפני כמה שעות הביאו לנו אותו. הוא מוקלד במחשב ואחרי שחזקי דורש בשלומינו הוא מבקש שנחזיר הלוואות שלקח מבחורים ונבקש סליחה מכמה וכמה שפגע בהם. אולי ידוע לכם משהו בנידון?”
“חזקי כותב שלווה כספים? הוא כותב בכמה כסף מדובר?”
“לא. הוא לא כותב בכמה מדובר, רק שכל אחד ידע במה מדובר”.
אנחה ליוותה את קולו של המשגיח. קול של כסא נגרר נשמע מבעד לשפופרת. …
