טארק מעביר לחזקי לפי הזמנתו בגדים ואת כל צרכי השבת. הנעלם הגדול בעיני חזקי הוא היחס לו הוא זוכה ורמזים שטארק מפז
בס”ד
תקציר:
טארק מעביר לחזקי לפי הזמנתו בגדים ואת כל צרכי השבת. הנעלם הגדול בעיני חזקי הוא היחס לו הוא זוכה ורמזים שטארק מפזר אודות כך.
בבית משפחת שפירא עמליה מתאוששת, והבית מתחיל לקבל שגרת חירום כלשהי.
הציבור החרדי סוער בדיון אודות פדיון השבוי יתר על כדי דמיו, ובמערכת הביטחון שוקלים אם לצאת לפעולת חילוץ מול ההשלכות.
פרק 50
עמליה סידרה את חדרו של נתי. למען האמת, הוא היה מסודר. נתי כבר חזר לביתו, לאשתו ולילדיו והיא הכירה אותו מספיק כדי לדעת שבכל 24 שעות יקפוץ מדי פעם ‘לראות מה קורה’. אבל כזו היא. אוהבת תמיד לחדש ולרענן. וגם הפעם נכנסה כדי לאבק את מוצגי הנוי על המדף, להחליף מצעים או סתם להעביר שטיפה.
עמליה פרשה את כיסוי המיטה, טפחה על כרית הנוי והניחה בצד המיטה באלכסון. הבית היה שקט הבוקר. יששכר הלך לכולל. אולי יצליח ללמוד קצת בין עשרות הטלפונים המחזקים וההתייעצויות הרבות.
“אחח”. אנחה בקעה מליבה, מתיישבת על המיטה. אילו רק הייתה יודעת מה עובר על בנה, ששלום לו, הייתה הרבה יותר רגועה. מילא הגעגוע, אולם חוסר הידיעה מאיים להטביע אותה בתהום האימה והשיברון. היא תהתה לעצמה, בפרפראזה על מאמר חז”ל, אם אין עצבות כספק שאין לו התרה.
עמליה ליטפה את הכרית, ממוללת את קצותיה. אי הוודאות כילתה אותה מבפנים.
טוב לו? מציקים לו? מה כבר אפשר לצפות בשבי של ישמעאלים אכזריים, חסרי לב ומצפון.
העינויים האפשריים שהוא חווה וחוסר המידע על חזקי, אכלו את ליבה. היא נשאה עיניים למעלה בתחינה אילמת, שהיה בה הכל.
אחרי רגע, התנערה. ידעה שעליה לעשות משהו, לפעול, אפילו סתם לצאת מהבית, כדי שלא להישבר.
*
מעיין דמעותיו השקט של חזקי פסק מנביעתו.
יום ראשון בבוקר מצא את חזקי בשקט לא אופייני. טארק נעלם מערב שבת, אחמד ועלא קמו ועזבו מוקדם והוא נשאר עם השקט, מתפלל במתינות כמו שקיבל על עצמו, אכל פת שחרית והתיישב ללמוד.
על פי הפרופיל הפסיכולוגי שבנה טארק על חזקי, הוא אמור היה להתנפל מיד על העיתונים שקנה לו. אבל חזקי נהג אחרת, באבירות שמצא בעמקי נפשו. לאורך השבת הוא לא נגע בהם למרות שנקנו במיוחד בגאולה בירושלים.
רק לאחר ארוחת בוקר ולימוד ארוך שפתח את יום ראשון, חזקי החל מתמתח ומתחיל להשתעמם. הוא ניגש לארון והוציא את העיתונים.
‘טרמפ לעזה’, זעקה כותרת בעיתון הראשון. ‘חטיפה בביתר’, התחרה עיתון נוסף. חזקי בלע בשקיקה את המילים שנכתבו אודותיו, מלווים בתמונות מנוף ילדותו שבחלקן הופיע גם שימי.
כל השבת הוא כבש את סקרנותו, ובמוצאי שבת אחרי שנזכר והתחזק מדברי ה’פלא יועץ’ – היה לו חבל לבזבז את תחושות ההתעלות על קריאת עיתונים. עכשיו, התמונות והבדידות שחררו את המעצורים והוא דמע בשקט, בבכי שהרעיד אותו מבפנים. אך מלבד רטט ארוך ומתמשך בגופו, כמעט…
