בס”ד
עת לעשות לד’
בהתלהבות של קדושה הם יצאו מהישיבה. אצים רצים לקיים את שציוו אותם. במרץ נעורים פורצים הם אל אחד מהכבישים הסואנים בכניסה לאחד מערי הארץ, וכעבור דקות ספורות הצליחו במשימה: הכביש נחסם לתנועה, ועשרות בחורים ואברכים יושבים על הכביש ומביעים את מחאתם על גזירה פלונית או על מאסר אלמוני.
אתה תכננת לנסוע אז לפגישה חשובה באחד מבנייני המשרדים הגדולים שבעיר, פגישה אליה אתה מחכה מזה שבועות וחודשים, פגישה קצובת זמן, קצרה ודייקנית, אך הנה, מוצא אתה את עצמך עומד בפקק, מביט חלופות בשעון ובמפגינים, מייחל כי אחד מהשניים יקרה: או כי מחוגי השעון יעמדו מלכת, או שהמפגינים יקומו וילכו.
ברגע של התפרצות, מוציא אתה את ראשך מחלון הרכב, פונה אל אחד מנערי ההפגנות, ושואל אותו: תגיד לי, אתה לא מתבייש, ככה לבטל תורה מעצמך, ולעצור את החיים לכל כך הרבה אנשים?
הבחור, בלי להסס אף לא לרגע, מיישר מבט ועונה: “עת לעשות לד’ הפרו תורתך”…
הם קיבלו הוראה מראש הכולל כי מחר לא יתקיימו לימודים. הסיבה: יום הבחירות מחר, וחייבים לפעול למען הרשימה המזוהה עם הכולל, המפלגה אשר נציגיה מסייעים לתקציבים והטבות עבור הכולל.
אברכים, חדורי מטרה, יוצאים לשטח. ובאותה הרצינות הנסוכה על פניהם בשעת לימודם בימים כתיקונם – הם יוצאים ומשכנעים חברים ומכרים להצביע לפלוני אלמוני, מי שבידיו היכולת להמשיך ולחזק את עולם התורה בעיר מגוריהם.
אתה עומד בתחנת האוטובוס, והוא ניגש אליך, כן, אליך. הוא, אחד מאברכי הכולל הנזכר, מתחיל לשוחח אתך על דא ועל הא, עד אשר נוגע הוא בנקודה: אם כבוד התורה יקר לך, עשה מעשה עבורה, והצבע עבור המועמד הספציפי הזה, כי הוא, ולא אחר, יסייע בעתיד עבור לומדי התורה.
אתה מתפלא, ומשמיע את התפעלותו באוזניו: האם אינך מתבייש? כאשר תחת ישיבתך כעת בכולל, הוגה בתורה הקדושה בהתלהבות, עומד אתה כאן ומטיף באוזניי עבור בחירות, ולמען בחירתי באיש זה או אחר?
בן שיחך, ה’אברך’, מכחכח בגרונו, מטיב את כובעו, ובהינף אצבע, כאילו ואוחז הוא באמצע רשב”א מוקשה או ‘קצות החושן’ מרתק, עונה לך בקול של פלפול בסוגיה: “עת לעשות לד’ הפרו תורתך”…
שעת ערב מוקדמת. אתה יושב בביתך, נח קמעה מעמל היום, מתכנן את השעות הקרובות עד לשעת השינה, שעת הלימוד הקבועה עם החברותא, תפילת מעריב וההליכה היומית שלאחריה. והפלאפון מצלצל.
אתה עונה לשיחה ב’הלו’ נמרץ, המספר אינו מוכר אך עוד קט ונדע מי המדבר ומהיכן אנו מכירים. אך לפתע שומע אתה כי הקול הדובר אינו מחכה למשמע פיך, כלל ועיקר. “גדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון מן הראשון”, “בשמחה ובחדווה אנו מזמינים אותך למעמד הגדול, ל”דינר” היוקרתי, שייערך לכבוד חנוכת הבית לבית המדרש הגדול ‘בית אלכסנדר'”, ממשיך הקול ומשמיע, “הדינר יתקיים ביום שלישי הקרוב, יום שנכפל בו כי טוב, במשכן האירועים… נשמח מאוד לראותך נוטל חלק בשמחת הקהילה כולה” מסיים הקול ומשתתק.
אתה נזכר ב…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



