בס”ד
אהבה, בחינם!
י. הכהן / תושב העיר
יום שלישי, 21:09
הודעה מתקבלת: ביתר עילית, כנסת יחזקאל 5, שריפה בדירה, חשש ללכודים.
למי יש זמן לזה, בטח עוד כמה דקות תבוא הודעת הרגעה, ללא נפגעים, החיים ימשיכו כרגיל.
21:20 דובר כב”ה מחוז יו”ש: שלושה צוותי כיבוי בסיוע מנוף הוזעקו לשריפת דירה בביתר עילית ברח הכנסת מרדכי, במקום שני לכודים כרגע במרפסת בקומה החמישית ,לוחמי האש כרגע פורצים את דלת הכניסה.
כבר מתחיל להישמע יותר רציני, אבל כנראה כמו ברוב המקרים, זה ייגמר ללא נפגעים, הדיירים יישארו עם דירה שרופה, חפצים אישיים שלעולם לא יחזרו, עגמת נפש ונזק כספי, יישכחו מהם יומיים אחרי, החיים ימשיכו כרגיל.
הכל נראה בשליטה, ההודעות מתחילות לרוץ, לעזרה ניתן לפנות לנציג זה, לחבר מועצה זה, והבלגן חוגג, הרוע מתחיל לצוף, ההשתלחויות כבר כאן, ההוא הגיע לקצור קרדיט, השני להצטלם על חשבון צרות של אחרים, כן עוזר, לא עוזר, אינטרסים אישיים, והמקלדת סובלת הכל.
בואו נעצור כאן, ונדמיין לעצמנו סוף טוב, ב”ה האירוע הסתיים, אין אבדות בנפש, נזק קל עד בינוני לרכוש, החיים ממשיכים כרגיל, ואיתן גם הרוע.
הבוקר שלמחרת, מלא בדיונים, מי הגיע לעזור, מי ניסה לגזור דיבידנד, הוא סתם בא להצטלם, רוכב על גבם של אחרים, גועל נפש, אדם שפל, והשנאה חוגגת לה והורסת כל חלקה טובה.
אבל לא, לצערנו נגזרה גזירה, התמונה מתחילה להתבהר. 22:34 זק”א: ביתר עילית, רח’ כנסת מרדכי, שריפה בדירה, במקום אותרו 2 ילדים, ככה”נ תינוק בן שנה ובן 5 ללא רוח חיים, ופונו מספר נפגעים בדרגות שונות, בטיפול צוות ביתר עילית.
לא נכון, הלב לא מאמין, הראש לא קולט, כל הגוף רועד, חייהם של שני תינוקות, שעוד לא התחילו את החיים, שלא עשו רע לאיש, חיים שנקטפו עוד בטרם התחילו לפרוח, לא! זה לא יכול להיות! ההרגשה נוראית, החיים מתחילים לקבל משמעות פתאום, חיים שהיו, ובין רגע נעצרו.
ולאט לאט הכל משתנה, דברים מקבלים פורפורציות, השיח נהיה רך יותר, מכיל יותר, זה לא הזמן עכשיו לחשבונות קטנוניים, להשתלחות רדודה, להפצת שנאה, בואו נימנע כעת ממחלוקת, בואו נרבה באהבת חינם!
אהבת חינם? חינם? שילמנו עליה מחיר, מחיר כבד מאוד, מחיר של חיים שלמים של ילדים זכים וטהורים! חיים שלא ישוו לשום מחיר שבעולם, אהבת חינם? ממש לא חינם.
בואו נעצור לרגע ונחשוב לעצמנו למה לא יכולנו לאהוב כשזה היה בחינם? כשלא שילמנו עליה מחיר כבד כל כך?
כשהכל היה ורוד, כמו החיים האפרוריים הרגילים? כשלא נחשפנו לתמונות מזעזעות, לתיאורים טראגיים? כשהשכן הרעיש, כשבן המשפחה לא העריך, כשהחבר לא היה בסדר, כשזה היה בחינם!
כשלא שילמנו עליה מחיר, למה לא יכולנו לאהוב? לבלוע, לסלוח, לפרגן, לבלום את הפה. כשזה בחינם!
גזירה נגזרה, ואין לנו רשות להרהר אחריה, אין תפקידנו ואין ביכולתנו לחשב חשבונות שמיים. אבל בואו, כולנו, כל אחד לעצמו, נקבל על עצמנו, להשתדל יותר לאהוב כשזה ע…




