תקציר:
בשב”כ עולים על תכנית אדריכלית בשם חַדִיקְת אֵלְחַיוַאנַאת – ‘גן חיות’, שעלתה לפתע במחשבו של אדריכל ידוע, מכונן חיצוני שהחדיר למחשבו לאחר שאת קוד המבצע סיפק המודיע ‘מנקין’.
חזקי מקבל לידיו בתימהון סט בגדים נקיים וחדשים במקום המזוודה שאבדה לו.
בישיבה מתקבלת ההוראה להתפלל על יחזקאל בן עמליה הנמצא במצב קשה. האיפול בתקשורת נשמר, למעט בדל ידיעה שדלף לעיתון דיגיטלי חרדי המופץ במייל.
פרק 45
עיניים נפוחות ניבטו אליו כשפתח את דלת חדר השינה. עמליה עמדה בסמוך לחלון ופיה ממלמל תפילה שקטה.
“עמליה…”
אפס תגובה. אף תזוזה נרשמה מכיוונה. יששכר לא יתייאש. “עמליה. אולי נשתה משהו חם? שאני ארתיח מים?”
העיניים התפוחות הביטו בו. שקים של יגון הקיפו אותם מכל עבר. המבט פורש אצלו כהתקדמות והוא אמר שוב, מנסה להביא את זוגתו לכלל עשייה. “שארתיח מים, נשתה משהו חם?”
הוא טעה בפירושו. רגע אחד עוד שרר השקט בחדר, כמו הים הדומם והמתכנס, טרם הצונמי הענק ששוטף את הכל בעוצמה אדירה. הלחש שלה הצמית אותו בעוצמתו. “שתיה חמה אתה רוצה לשתות? שתיה? שתיה? לא שתינו מספיק את כוס התרעלה אצל שימי? עכשיו גם חזקי? יששכר?!”
הלחישות הרמות הקפיצו את הבנות מהסלון. הספל בפרוזדור התמלא והתרוקן שוב ושוב, והן פרצו לחדר בזו אחר זו. “אמא….? אמא…!”
יששכר פכר ידיים אל מול הדבוקה הרוטטת מבכי, קורס על אחת המיטות, חוזר ומבקש מבורא העולם כוח. הרבה כוח לעבור את התקופה הכואבת.
מחשבותיו נדדו פתאום אל התקשורת שבוודאי תדרוש ממנו התייחסות ותגובות. הוא סלד מתקשורת ואת סף דלתו לא חצה עיתון כלשהו – מכל הזרמים והקהילות. אך הוא הכיר את מנחם צ’אצ’קס, העיתונאי שגר ברחוב הסמוך ותמיד במכולת או אחרי התפילה מביא איתו פריטי חדשות נחוצים או סיפורים פיקנטיים מאחורי הקלעים. אולי הוא יעזור לו בנושא.
נתי הופיע בפתח. פניו מרוחות בשאלה ‘מה אני עושה פה ומה קורה כאן בכלל?’. הוא התיישב בסמוך לאביו, מניח שתי ידיים על ראשו. חוסר שינה אצל נתי, כמעט תמיד גרר מיגרנה חריפה. עכשיו הוא חש שזה בא שוב. בכוח גרר את עצמו לארון המגבות, נודד עם המגבת אל ארון התרופות. ומשם אל השיש והמקרר, מרטיב את המגבת במים קרים ומסתגר בחדר חשוך ושקט. כולם ידעו, נתי יהיה עכשיו מנוטרל לחלוטין למשך כמה שעות.
עמליה התאוששה ראשונה. אהובי הפסיכולוגית עשתה אתמול חריש עמוק בנפשה, מותירה בכל מקום שתילים רכים של תקווה ואמונה. גם השינה הארוכה היטיבה עימה, ממלאה את נפשה בכוחות פנימיים.
בשנים האחרונות, יששכר לא יצא מהבית לתפילת שחרית בלא משקה חם. עמליה הקפידה על כך מאוד. כעת, השתמש יששכר בעובדה זו כדי לגרום לעמליה לצאת מחדר השינה אל עולם העשייה.
הוא קם ממקומו. “אני הולך להתפלל. אחר כך נראה מה לעשות הלאה”. פוסע באיטיות אל חדר השירות לשטיפת פנים, בודק בזווית העין את תגובותיה של אשתו.
המים הקרים שטפחו על פניו רעננו אותו, הוא סידר …
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...




