בס”ד
“אני מרגיש שמוטלת עלי שליחות לעזור לכל יהודי ויהודי”:
אור של חסד
פנים רבים לביתר, אישים רבים מתהלכים בה, בהם ידועים ומפורסמים, עסקנים ופעילים בציבור * לקראת חג החנוכה, פגשנו לשיחה את אחד הידועים מהם, אם לא המיוחד שבהם: האיש שחייו מקשה אחת של חסד הם, מי שהיום והלילה שווים אצלו בעשייה למען הזולת, הפחת חיים לאסירים, שמחה לחולים, אור ליתומים, ועזרה לכל אחד באשר הוא * אחר הפצרות רבות, נאות ר’ חוּנֶה דייטש לשבת ולגולל את סיפור חייו, לספר על מוצאו, לדבר על שליחותו, לגלות את רזי עבודתו, ולהדביק את כולנו ברצון לעזור ולסייע * מהיכן הרצונות הטובים, מאיפה המימון לשלל הפעולות, מדוע אינו עובד תחת עמותה רשומה ומסודרת, ואיך נראים ימי חג החנוכה בין שלל פעילויות החסד שלו * “עמדת להם בעת צרתם”
יעקב מרגליות
“הלו, שלום חוּנֶה, אפשר לדבר אתך?”
“אני כעת בדרך לכלא אופק… נוכל לדבר מאוחר יותר?!”
זו ה’קבלת פנים’ שקיבלתי כשחפצתי לשוחח, ולו לכמה דקות, עם איש החסד האגדי חוּנֶה דייטש, ביום חמישי האחרון. התקשרתי אליו, אך הוא היה עסוק. עסוק בעוד אחד מאגדות החסד שלו, אותם הוא עושה כבר שנים רבות.
הוא היה בדרך לכלא אופק, בית הכלא היחיד בארץ המאכלס אף צעירים, מתבגרים, בין כתליו. הוא נסע לשם על מנת לערוך בתוככי הכלא מסיבת חנוכה, בשילוב עם מסיבת בר מצווה לכמה מן הנערים שבמהלך שהותם שם התחזקו והחלו לשמור מצוות. היות ועד אז לא היה מי שיחגוג להם בר מצווה, קיבלה מסיבת החנוכה גם את הכובע המיוחד הנוף שלה – חגיגת התחלתם של אותם נערים בקיום מצוות, בקבלת עול מלכות שמיים.
לא לבד נסע לשם. כפי ששמעתי ממנו אחר כך, כשכבר נפנה לדבר אתי, באו עמו צוות נגנים וקבוצת בחורים על מנת לשמח את אלה שהשמחה לא תמיד מנת חלקם. באו אתו ‘מלך הקומזיצים’ פיני איינהורן, יחד עם הזמר, בן עירנו אגב, שרוליק קלצקין, כשאליהם הצטרפו חבורת ה’קוזקים’ בניצוחו של יוני וייס.
כזה הוא שגרת חייו של חוּנֶה, שגרה אותה רציתי לטעום, לחוש מקרוב, ולהבין את הסוד. שגרת חיים שהיא לגמרי לא שגרתית. היא נעה בין בתי החולים ומרכזי הרפואה השונים בארץ, היא מסיירת בין בתי הכלא המפוזרים לאורכה ולרוחבה, והיא מבקרת במאות ואלפי בתי אלמנות ויתומים, דבר יום ביומו. זהו שגרת חייו, חיים של חסד, ועוד חסד.
בית של חסד
את מידת החסד לא רכש חוּנֶה בעצמו, הוא נולד למציאות חיים כזו, למשפחה שמכל עבריה נושמת וחייה את העזרה לאחר והסיוע לשני. מצד אביו, שייך הוא למשפחת דייטש הירושלמית, הידועה בארגוני החסד הרבים שלה, בבתי התמחוי המפוזרים בערים השונות, ובכל מה שיש לחסד להציע. ואילו אמו באה ממשפחת פרלמוטר הבני ברקית, כשסביו הוא מבעלי הקייטרינג הידועים, שתחת מסגרת עבודה זו סייעו למשפחות רבות במרוצת השנים, ולכל מי שהזדקק אי פעם.
“אני בא ממשפחה שכל חייה הם האכפתיות והעזרה לשני. זה מה שנשמתי בבית מאז שנות ילדותיי המוקדמות, וזה מה שהוביל א…
