תחקיר ‘שערים’ חושף:
רצף תביעות נזיקין מפועלים פלסטינים מאיימים למוטט את עסקי העיר
בסיוע עורכי דין ערביים בעלי ת.ז. כחולה ובמידה רבה של כפיות טובה, תובעים הפלסטינים מכפר חוסאן הסמוך את מעסיקיהם מהעיר ביתר * בין הנתבעים: מנהלי מוסדות, בעלי עסקים, קבלנים ומשקי בית שהזמינו עבודות ניקיון * התביעות מסתכמות במיליוני שקלים והתופעה מתרחבת מיום ליום * בעלי העסקים ל’שערים’: “אנו נפתח מאגר של התובעים כפויי הטובה ולא ניתן להם ולבני משפחתם לעבוד בביתר * תחקיר
יוסף שלומוביץ
מידי יום בשעה 7:00 בבוקר חוזר על עצמו כבריטואל קבוע שגרת כניסת הפועלים לעיר, דבר שהתחיל כבר בראשית ימיה של העיר ביתר. אלפי פועלים פלסטינים מהכפר הסמוך ומכפרים אחרים גודשים את מבואות חדר הבקרה בכניסה השנייה של ביתר עילית. צמוד לעמדת הש”ג ניצבים להם עובדי מחלקת הביטחון ומבצעים בידוק יסודי על כל פועל ועובד שמתעתד להעביר את היום הקרוב בעבודות שונות במגוון עסקים ברחבי העיר.
את הבדיקה הראשונית יבצעו השומרים בבדיקת אישור העסקתו של הפועל לפניהם, בשל העובדה הפשוטה שללא אישור זה לא תינתן כניסה לשום פועל, וותיק כצעיר. אישור ההעסקה מונפק במנהל האזרחי בגוש עציון ע”י בעלי העסקים המעוניינים להעסיק את הפועל. אך מסתבר כי הגולם קם על יוצרו ודווקא אישור מעסיק זה סיבך רבים מתושבי העיר בעלי עסקים ומנהלי מוסדות.
לפני כשנתיים הייתה זו התביעה הראשונה שהדהימה את כולם. פועל פלסטיני ממשפחת חמאמרה בחוסאן שעבד בעיר במשך כמה שנים החליט לתבוע את מעסיקו בתחום הבנייה בסכום של מאות אלפי שקלים. תואנת התביעה הייתה: אי תשלום על שעות נוספות, אי תשלום על פיצויי פיטורין ותנאי העסקה גרועים במיוחד. המעסיק שהכיר את נפש בהמתו וידע כי הוא לבדו אינו מסוגל לעולל דבר כזה, ירד לחקר העניין וגילה כי על הכפר התלבשו שני עורכי דין ערביים בעלי תעודת זהות כחולה ובשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית החליטו לחלוב את כספם של היהודים ולנסות לתבוע זכויות עובד מכל מעסיק שהעסיק פלסטינים, בהתחשב בעובדה שתושבי הכפר הם כוח עבודה זול ומועדף בעיר, מצאו הם כר נרחב לפעול ולהפיל ברשתם מגוון רחב של בעלי עסקים שקיבלו זימון לבית המשפט להתמודד עם התביעות.
בכתב התביעה נדהמו מנהלי המוסדות ובעלי העסקים לגלות כי אותו אישור מעסיק אומלל שהם הוציאו במנהל האזרחי בכדי לאפשר לפועלים להיכנס לעיר הפך אותם מבחינה משפטית למעסיקם הישיר של הפועל וכתוצאה מכך ניתנה לו האפשרות לתבוע את זכויותיו המגיעות לו על פי חוק. האבסורד הוא שלמען נוחות הפועלים נכתב באישור כי העסקתו של הפועל הוא משעה 7 בבוקר ועד 7 בערב למרות שלפעמים הוא עובד במספר מקומות, כמו לדוגמא פועל ניקיון שמנקה במספר מוסדות ביום ואת אישור ההעסקה הוציא בעבורו מנהל מוסד מוכר בעיר, ועתה הוא תובע את מנהל המוסד שישלם לו כאחד שעבר 12 שעות ביום כפי שנכתב באישור, ואילו המנהל טוען כי למעשה הוא עבד אצלו רק שלש שעות ביום. דוג…
