נידונים על המים
מידי שנה בבוא החורף אנו נושאים עינינו למרום ומבקשים מבורא עולם ”ותן טל ומטר על פני האדמה”. * ובמשך כל החורף מדינה שלמה בוחנת בדאגה את מפלס מי הכינרת לראות האם ירדה או עלתה. היש בה מים או אין. * לא לחינם נחשב מפלס מי הכנרת למפלס המצב רוח הלאומי. * אך האם זה המצב בכל העולם? האם גם בניו זילנד לדוגמה דואגים האנשים למצב המים? וכמה מסייעת ההתפלה לצרכי המים בישראל
איציק פרנקל
למעשה עלינו לדעת שכשני שלישים מכדור הארץ הם מים! אצל האסטרונומים נראה כדור הארץ ”כוכב הלכת הכחול” וזאת משום שבמבט מבחוץ רוב שטחו של כדור הארץ מכוסה במים שצבעם כידוע כחול.
גם הכתמים הלבנים המופעים על כדור הארץ הם מים. הם קפואים אמנם. אבל הם מכסים את כל שטחם של הקוטב הצפוני והדרומי
בנוסף למי הים ולקרחונים יש בכדור הארץ מים גם בנהרות ובאגמים. מים נמצאים גם באטמוספרה (באוויר) במצב של אדים, – ואז אנחנו קוראים להם עננים, בתוך הסלעים כ”מי תהום”, וגם בתוך הגוף שלנו ושל כל בעלי החיים.
אך רוב המים על פני כדור הארץ אינם ראויים לשימוש האדם. מי האוקיינוסים, שהם 97.2% מכלל המים בעולם מלוחים מידי ואינם ראויים לשימוש האדם. הקרחונים המהווים 2.15% קפואים, את אדי המים שבאטמוספרה אי אפשר להפוך למים, וכמובן שאי אפשר להוציא מים מגוף של אנשים או חיות. ובפועל המים היחידים הראויים לשימוש האדם לשתייה והשקיה הם מי אגמים, נהרות ומי תהום, שהם רבע אחוז בלבד מכלל המים שעל פני כדור הארץ.
חלוקת המים בעולם
מקורות המים מחולקים על פני כל כדור הארץ. בכל היבשות יש די מים לשתייה אך בתוך היבשות אין הם מחולקים באופן שווה. ישנם אזורים בהם יש המון מים, לעומת אזורים בהם אין כמעט מים. יבשת אפריקה היא דוגמה קיצונית לחוסר השוויון שבחלוקת המים: בג’ונגלים במרכז היבשת כמות המים רבה מאוד. ויש בה את יערות הגשם הידועים שבהם כמות המשקעים היא בלתי נתפסת אך לעומת זאת בצפון היבשת ובדרומה מצויים המדבריות היבשים ביותר בעולם – מדבר סהרה בצפון, ומדבר הקלהרי בדרום. לשם השוואה במדבר סהרה יורדים בשוליו הצפוניים כ–100 מ”מ של גשם בשנה ובמרכזו יש יובש מוחלט לעומת כ-3000 מ”מ גשם שיורדים בממוצע ביערות הגשם שבמרכז היבשת. בנוסף יש ארצות בעולם בהם כמות המים משאבי המים הראויים לשתייה מאגמים, נהרות ומי תהום גדולה מאוד אך אוכלוסיית האנשים קטנה כמו במדינות הסקנדינביות למשל לעומת ארצות בהם יש אוכלוסייה גדולה אך כמות המים קטנה כמו בארץ ישראל לדוג’.
יותר אנשים, פחות מים
במשך השנים ככל שאוכלוסיית האנשים על פני כדור הארץ עולה כך הולך וגובר המחסור במים במקומות שונים בעולם. הצורך במים עולה על כמות המים המתחדשת במאגרים ונוצר מחסור. למרות המחסור אנו ממשיכים לשאוב מים מן המאגרים המתרוקנים וכך נוצר מצב הנקרא אצל אנשי המקצוע ”שאיבת יתר” מצב זה יוצר שגם המים שנשארים באגם אינם ראויים לשתייה, עקב הפרת האיזון האקולוגי. נוכל …
