אשראי וטוב לך
בחוזה שקיבלו ההורים בתחילת השנה היה כתוב: ”התשלום לגן הוא בשנים-עשר צ’קים דחויים לכל תחילת חודש עברי”.
ואכן, רוב ההורים נפרדו מרוב פנקס הצ’קים שלהם לטובת המשכורת החודשית שלי. אך יש גם כאלה שלימדו אותי פרק בהלכות חסכון. “אין לנו צ’קים, מניות, כרטיסי אשראי, כרטיסי מועדון וכל מרעין בישין למיניהם” הצהירה גברת געלטקוביץ ומנתה בפני את הלקסיקון הפיננסי שלה. “בכל ראש חודש אשלם לך את מלוא הסכום, אנחנו עובדים רק עם מזומנים”, התגאתה באג’נדה הכלכלית שלהם. איזה יופי. לדעת שיש בעירנו אנשים עם מלאי מזומנים נזיל, רק להרים את הבלטה ולספור. אשרי המאמין!
ולפני שאסחף במחשבות קנאה ובתאוות הממון, הראתה לי אימא של רותי שלא דובים ולא כספים. ומעשה שהיה כך היה:
בברכת חודש טוב, פתחתי את הדלת לרותי ואמה, מדגישה את המילה ‘חודש’, מחפשת בעיניי את השטרות המרשרשים המובטחים לפי ההסכם ביננו, אבל היא לא נרמזה. חודש מבורך רותי, הדגשתי שוב בצהריים ומסרתי אותה לאביה, מקווה שמשם תבוא הישועה. התבדיתי. אין אזכור למעות. ברוך ה’ יש יומיים ראש חודש, יש לי עוד צ’אנס.
ניסיתי שוב את מזלי, מתעקשת לקבל את המגיע לי: רותי, לבשת כחול לבן, כל הכבוד לאימא שזכרה שראש חודש היום!. ניסיתי שוב את מזלי, זה כבר היה רמז ממש עבה, אך הוא עבר שוב ללא התייחסות מיוחדת. בצהרי אותו יום הסרתי כפפות ודרשתי את שלי במפגיע: עדיין לא העברתם לי את התשלום החודשי, אמרתי בהססנות. הרגשתי נורא, כמו קבצנית משוק מחנה יהודה. רק חסרים לי גיטרה ביד וכובע הפוך על מיפתן ביתי, והנה אני שנוררית מן השורה.
וכאן החלה מסכת תירוצים שלא הייתה מביישת תלמידת סמינר מאחרת מול מחנכת רגזנית. השיפוצים שרוקנו את הכיסים והמשכורת שאחרה לבוא, הבר מצוה הקרובה והלידה דאשתקד, כל יום והתירוץ שלו. כושר השליפה התחדש בטובו בכל יום תמיד. ומכיוון שעם תירוצים לא קונים במכולת, החוב צבר ריביות של תרעומת.
“תודיעי להם שאם לא ישלמו עד יום שישי, אנחנו באים אליהם לשבת”, מצא בעלי פתרון בזק למצוקת הכיס המידלדל. “תשמרי את ילדתם כפיקדון עד התשלום”, הציעה לי אחותי המעשית עוד עצת אחיתופל. זה מה שחסר לי. לעבוד שעות נוספות, ועוד ללא תמורה!
מילא היו הם היחידים, הייתי מתמודדת, אבל היו עוד כאלה.
“הבאנו לך צ’קים בתחילת השנה”, גמגמה אמא של חגית, “אבל אל תפקידי אותם, ניתן לך בעדם מזומן בזמן, חודש בחדשו”. ביקשתי צ’קים, לא אגרות חוב. “אינני מוכן למזומן” הודיע לי בעלי נחרצות. הוא מתעסק עם הפקדת הצ’קים, ואני נשארתי להתמודד עם גבייתם המתישה.
“לא קשה לך מדי?”, ביררה אימא של שימי לוי, “אולי תיקחי עזרה לשעתיים בבוקר”?, הציעה. לא תודה, אני מסתדרת מצוין, הודיתי על הדאגה הפתאומית, ומיד הבנתי את מקורה. “המצב שלנו דחוק החודש, אוכל לשלם לך רק בסופו”.
זהו, רשמית פתחתי בנק, ואני אפילו נותנת אשראי. אשקול להוסיף דמי ניהול, עלה רעיון במוחי ובאותה שניה נעלם במ…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



