בס”ד
עצלן, קנאי, ביקורתי: אולי אקבל את עצמי כמו שאני? מבוסס על מאמר ד”ה וספרתם לכם תשי”א
אדם פוטר מהעבודה והטביע את יגונו בטיפה המרה. הוא הפך לאלכוהוליסט שאינו מסוגל לנהל שגרת חיים. התעוררו רחמי חברו עליו והחליט לממן לו טיפולי גמילה אצל הפסיכולוג הכי יקר בעיר. אחרי חצי שנה שהחבר משלם אלפי דולרים עבורו, הוא פוגש את השיכור לשעבר ברחוב.
“נו, אתה הולך לפסיכולוג”? – “בוודאי”, עונה האיש, “לא מפספס אף פגישה”. – “אז בטח הפסקת לשתות”? – “מה פתאום, עונה השיכור, למה שאפסיק”?
– “אז מה אתה עושה אצל הפסיכולוג, למען ה'”? – “אה, אני לומד לאהוב את עצמי כמו שאני”…
כל אדם בעולם סוחב איזשהו פגם אופי. מין חולשה מולדת שמשביתה את חדוות החיים ומעכבת אותו מלהגשים את המוטל עליו. האחד הוא עצלן ואינו שש לפרוץ דרכים חדשות, השני מוצף שנאה ומתמלא אש בכל פעם שרואה את השכן בבית הכנסת, השלישי הוא כעסן ואינו מצליח לשלוט בהתפרצויות שלו. הרביעי הוא שחצן ובעל גאווה ופוגע באנשים אחרים. והחמישי הוא קנאי ומסתובב עם ייסורים איומים של “למה לו יש ולי אין”?.
אך היום כבר לא מדברים הרבה על תיקון המידות. אנשים אינם רוצים לשמוע על הצורך להשתנות. המשפט הפופולארי כיום הוא: ‘תקבל/י אותי כמו שאני’. כל וויכוח בין בני זוג נגמר בטענה המוחצת: ‘זה אני, מצטער/ת. התחתנת אתי? זה מה יש. אני לא צריך/ה אנשים שיאהבו אותי לאחר שאשתנה’.
הטענה נשמעת מעולה, אך בואו נודה כי יסודה העמוק הוא: הייאוש. כל אחד היה שמח להשתנות, אף אחד אינו שמח בחולשות שלו. אדם שסובל מהתפרצויות כעס, מבין היטב כמה זה מסוכן לחייו ולחיי הסביבה – אך הוא מאבד בהדרגה את הציפייה לשינוי. בדיוק כמו שאדם מתרגל למראה שלו ונואש מלהיות גבוה יותר, נמוך יותר, רזה יותר, חכם יותר או עשיר יותר, כך בשלב מסוים מרימים ידיים משינוי האופי הפנימי. כך נולדתי ואשאר כזה.
ובכן, מהי האמת? האם אחת החובות היא לפעול לתיקון המידות הרעות? והאם זה אפשרי בכלל?
התפיסה היהודית היא פשוטה וברורה. מצד אחד גדולי ישראל הכירו היטב בקושי לטפל באופי. הנטיות של האדם נובעות מתוכו עצמו ומדובר באתגר ענק להיפרד מהרגלים ותבניות חשיבה.
1. ספר השיחות תש”ה/34: הרבה יותר קשה ליישר מידה בנפש מאשר להבין הבנה והשגה באלוקות. [ואולם] כשמתבוננים 24 שעות בנושאים עמוקים באלוקות, מעשירים את הנשמות מעולם האצילות, אך על ידי מידה טובה ממשיכים מסוף כל הדרגות עד ראש כל הדרגות.
מצד שני, היהדות מעולם לא דגלה בחיים קלים. “אדם לעמל יולד”. ההשקפה היהודית סבורה שנולדנו לתקן את עצמנו ואת העולם, ולכן הרמב”ם פוסק דברים מדהימים: אדם חייב לשוב בתשובה אף על מידותיו הרעות. אדם אינו אמור לבחון רק מהו עשה ומהו דיבר, אלא גם מהו הרגיש.
רמב”ם תשובה ז,ג: אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב …
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



