חדשות היסטוריות
נישט אנטלייפן!!
מסמך נדיר ומרתק המתאר את חיי ההפגנות הסוערים בישוב הישן בירושלים בימים ההם * הצורך לחפש מקום מחבוא בכדי שישמש למילוט ברגע שמיעת הסירנה * הצפרדע המפורסמת מרחוב יחזקאל שעשתה את העבודה * משיכת הזנב שהקפיצה את הסוס * ומוכר הבונדלאך שנהפך לאיש הצלה מאולתר אך מסולק מהזירה. * גיוואלד
מידיי פעם, אנו שומעים על כתבים היסטוריים כאלו ואחרים, שנמצאו בכדי חרס, בחפירות של רשות העתיקות, ושאר עבודות ארכיאולוגיות. אך נדמה כי תכריך הכתבים הבא שמתפרסם כאן השבוע, הוא אכן נדיר ומעורר עניין, במיוחד בשל היותו מהמאה ה19 הקודמת, שישנם עוד רבים מבני דורנו שעדיין זכו לחוות ולנשום מאווירת הימים ההם.
בחפירות שנערכו בשבוע האחרון, בבית הקברות שבצומת המנהרות. נמצא כד חרסינה מאיקאה, ובתוכו עטוף בשני שקיות של שפע שוק, נמצאו כתבים ישנים, או יותר נכון מחברת שורות צפופה, של בחור יהודי חרדי מאותה תקופה, שתיעד יומן מרתק ומעניין אודות ההפגנות שהתרחשו ממש מתחת לחלונו, רחוב יואל פינת מאה שערים בואכה כיכר השבת.
שמו של הבחור בעל הכתבים, הוא מאייר (מאיר מלעיל). תיעוד האירועים נעשית מנקודת מבטו הפשוטה והעסיסית, בהיותו לכאורה כבן שלש עשרה שנים. חודשים ספורים לאחר בר המצווה, אותו חגג במחיצת חבריו, בעזרת נשים של השול המפורסם במיישרים פינת סלנט.
הכתבים נכתבו בשפה שדוברה באותו אזור באותה תקופה – שפת האידיש, ואנו תרגמנו אותה לעברית מדוברת. אך היות וישנם דברים עסיסיים מדי בשביל לשנות אותם לעברית, השארנו אותם בשפה המקורית עם תוספת תרגום בסוגריים.
היומן
-יום ראשון כ”ט אדר א’ –
היום סיפרו לי חבריי שעדיין לא שיחררו את אסיר ציון ר’ זישא שלומע’ס. ולכך מתוכננת הפגנה רצינית עם מלא אקשן בכיכר השבת. לא יכולתי לפספס דבר כזה, ואחרי סדר ב’ ירדתי למקום. כבר מרחוק, התחלתי להריח את הריח המוכר של הזבל השייך לבניין של משפחת בובעס ומשפחת שלירוביץ עולה באש, הריח בהתחלה דחה אותי, אבל מהר מאוד הבנתי שבכדי להישאר צמוד לקרבות, עלי להרגיל את עיניי לכאבי העשן, ואת נחיריי לריח הנורא והמזוויע של פחי הזבל השרופים.
התקדמתי ממש קרוב לאזור. מימיני החנות צמצם, אני רואה את בעל הבית מאיץ בלקוחות לצאת כי הוא רוצה לסגור. אזני שומעת איך הוא מסנן לעוזרו איך האב נישט כוייח צו די חלערעס ( ‘אין לי כוח לבעלי חולי רע’ ת”ד) ואני תמה, אם הוא מתכוון לשוטרים או למפגינים עצמם. משמאלי חנות התמונות של הרבנים כבר סגורה על מנעול ובריח. והנה המוכר עומד על גגה, עם המצלמה המגושמת בניסיון לתפוס איזו תמונה טובה של מפגין קדוש מוכה ע”י שוטר נאלח, ואז למכור אותו בעשרה שקלים לתמונה.
הכיכר (כיכר השבת) כולה מוארת, כנראה שוב סיכמו עם שימען השרת של חיי עוילם שישאיר את הפרוז’קטורים דלוקים, בכדי שיוכלו לראות יותר ברור מי חוטף כמה ומה , והנה העסק מתחיל. תפסתי לי פינה נוח…
