כיבוש הנגב
כפי שהספקתם להבין בשבוע שעבר, ההתיישבות הבדואית בנגב הופכת לאתגר משמעותי עבור מדינת ישראל: האוכלוסייה גדלה בקצב מסחרר ומתפשטת על פני אזורים נרחבים בנגב, הבניה הבלתי חוקית חוגגת והפשיעה גואה ופוגעת ביישובים היהודיים באזור * כיצד מתמודדת מדינת ישראל עם התופעה המתעצמת? אלו תוכניות להסדרת ההתיישבות הבדואית עלו וירדו? והיכן בכל זאת הצליחה תוכנית הסדרה של יישוב בדואי? פרק ב’ בסידרה
בעקבות ההכרה במציאות הבדואית בנגב, ניסתה ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים לפתור את הבעיה באמצעות הסדרת ההתיישבות הבדואית בדרכי שלום, כולל ‘פיצויים’ נדיבים שיתר אזרחי ישראל יכולים רק לחלום עליהם.
בשנת תשס”ח (2008) הוגש לממשלה דו”ח גולדברג, שהמליץ להכיר בדיעבד בחלק גדול מהבנייה העבריינית ולפצות כספית את היושבים בחלק האחר. שלוש שנים אחר כך מאשרת הממשלה את תוכנית פראוור ליישום דו”ח גולדברג. בראשות צוות היישום עמד אהוד פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה.
התוכנית ביקשה לפנות 40 אלף תושבים בדורים מכפרים לא מוכרים בשטחי הנגב, ולהעביר את תושביהם ליישובי קבע שיוקמו או ליישובים בדואים קיימים שיורחבו. בתכנית הוצהר כי מרבית התושבים המתגוררים בכפרים לא מוכרים יוכלו להתגורר שם גם בעתיד עם הסדרת היישובים.
על פי אותה תוכנית אמורים לקום יישובים חדשים בהתאם לאופי האוכלוסייה (חקלאי/כפרי/פרברי/עירוני,( וכל התובעים יפוצו ב 50%- מערך הקרקע. חוק בגין שאושר בשנה שעברה מגדיל את החבילה: פיצוי של 63%-50% בקרקע חלופית, והיתר פיצוי כספי. על התובע לא מוטל להוכיח דבר או להראות מסמכים. די שדווח על כך שמשפחתו חיה באותו מקום מזה דורות.
נכון לעכשיו, העיירות המוסדרות הקיימות אינן משלימות את הפוטנציאל. פרויקט ענק ברהט, שמומן על ידי המדינה, עומד ריק. קשה להסביר מדוע. תוכנית המתאר של לקיה כוללת 35 אלף תושבים. בפועל מתגוררים בה 10,000-כ איש בלבד.
דוגמה מדהימה להצלחה של העתקת אוכלוסייה בדואית הוא היישוב תראבין א-צאנע. השבט ישב ליד עומר באופן לא חוקי, והפריע לתוכניות ההרחבה של היישוב. המדינה איתרה שטח שלא היו עליו תביעות בעלות, תיכננה יישוב מהמסד ועד הטפחות, העניקה פיצוי כספי למי שהתפנה מסביבת עומר – והשבט עבר כולו. בתראבין הישנה כבר עומדת השכונה החדשה של עומר. אבל גם בתראבין החדשה צמחו להם בתים לא מוכרים: אלו שרוצים להשתמש בשירותי היישוב אבל לא לשלם ארנונה.
גן עדן לא חוקי
מאיר דויטש, רכז השטח בדרום של “רגבים – התנועה לשמירת אדמות הנגב”, האצבע בסכר. הוא ירושלמי, שהתוודע לנגב בעת שירותו הצבאי. “בניווטים ראיתי את הכפרים הבדואיים וחשבתי שיש שתי אופציות: או שמדינת ישראל מפלה ומקפחת אותם, כי אין להם כביש ותשתיות, או שזה לא חוקי – ומדינת ישראל תכף דואגת לפנות.” כקצין מבצעים בדרום שמע לראשונה שהמשטרה הכחולה לא נכנסת לכפרים בפזורה, והבין ששם “אין מדינת ישראל”. …
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



