פער ניכר בין הכתב הקטן והעדין ובין העץ. הלה ממלא את הדף, הגזע עומד זקוף והצמרת מתולתלת בהרחבה. עץ חסון ומרשים- לכאורה.
בזו הפעם אני חורגת מהרגלי. אני פונה אלייך רחל לוי (שם בדוי) באופן ישיר. את שרויה במצוקה אמתית! טוב שפנית, את נתפסת בציפורניים, בכוחות האחרונים. החומר ששלחת אינו מספיק על מנת לאבחן מה עברת. אולם ברור כי המצב השביר הנוכחי לא קרה לך סתם. עלייך לקבל עזרה- ויפה שעה אחת קודם!
מאחר שהכתב נכתב בזמן בעייתי, הוא גם אינו כשיר לאבחון אמתי. הוא מייצג את מצבך הנוכחי, וחסרים בו מרכיבים עיקריים באישיותך, שיתגלו רק באבחון מלא. מכל מקום הוא מספר על אישיות סובלת, שלמרות הכל מתפקדת באופן רציונאלי, מחושב ומבוקר. נוטלת אחריות יומיומית ודואגת למשפחה. אינה מוכנה להודות שהכוחות אזלו, שהסוללה מרוקנת ושסדק מתחיל להיפער בתדמית המוכרת. את עדינה, שתקנית, לא רגילה לדרוש, להשמיע דעות. מלל אינו הצד החזק שלך- אולם לא כאן המקום לאחוז בפלך השתיקה!
לא קשה להאמין כשאת מספרת, כי בהלת הקניות שאוחזת בך לאחרונה איננה מוכרת לך. את טיפוס מחונך מאד, מחושב וחסכן, אם לא כמעט קמצן בצרכיו. הרכשנות המוגזמת ידועה בספרות המקצועית ככפייתיות, המתפתחת בשל חוסר פנימי מציק. הנפש כמו “מנדנדת” לאדם בריקנות/יגון עמוק/תחושות בלתי נסבלות פוסט טראומתיות. האדם מנסה לברוח ממנה ונס החוצה- אל הדוכנים והחנויות, לשלל הצבעים, בליל הקולות, הריחות ובריותיו של העולם. היריד הצבעוני והסואן הזה מקנה תחושת שליטה במצב, סיפוק ויכולת- שבריריות וברות חלוף, וכגודל ההתרוממות, כך עמוקה הנסיקה המגיעה עד התפוגגות מקסם השווא. ואז- התסריט שב וחוזר חלילה עד כדי התמכרות. תופעה זו מיוחסת לעידן המודרני, החומרני והצרכני. השתלטות אפקטים חיצוניים על כל שדרות החיים, מביאה את האנושות להתעסקות אובססיבית בחיצוניות, מיתוג, צרכנות כרונית וטרנדית, כאשר מרקמה הפנימי של האישיות נזנחת יותר ויותר. זהו אב טיפוס ראשוני להתהוות דכדוך/משבר/נוירוזות.
את החוסר המעיד שרטטת באלם – דיו בעץ הכאילו חסון וגדול. האישיות היומיומית המוכרת שמנהלת יפה את חייה, עומדת לצאת מגבולות הדף. עומדת על סף התנדפות והבקעות. אני פונה לחוש האחריות המפותח שלך ומקווה מאד, שתדאגי לעצמך ולמשפחתך הלאה.
מושגרפולגי
חתימת כתי”ק של הצדיק, המקובל והקדוש החיד”א,ר’ יוסף חיים דוד אזולאי זצ”ל.
באבחון חתימות של גדולים וצדיקים אין כל התיימרות לאבחן. מי אנו ומה השגתנו בגדולי עולם. ניתנת פה מעין הצצה גרידא, וניתוח גרפולוגי צורני.
החיד”א(1724-1806), מרבני ירושלים. משנת 1755 שימש כשד”ר של העיר חברון המעתירה דאז באירופה, כשהוא משתקע בליוורנו שבאיטליה. נהג בדרכי הקבלה ובענוותנות רבה לצד היותו עוסק בצורכי ציבור רבים רוחניים וגשמיים. כתב ספרים רבים וחשובים.
בחתימתו מעין שני שקים. בשק העליון תחת המילה “הצעיר” מופיע שמו . סגנון הכתיבה מושפע מהז’אנר המזרחי. הכיתוב צפוף…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



