הניצחון שלפני המלחמה – אסטרטגיה
מעשה שהיה כך היה: אותו מנהל, גיבור סדרת המאמרים הנוכחית, אותו מנהל שנזרק למים העמוקים, ואשר הותקף מכל כיוון והוביל את עצמו למלחמת מעמדות קשה, למד את האויב ע”י צפייה ומחקר, הוא הבין את הסביבה ואת משחקי הכוחות, הגדיר לעצמו את הערכים והסיבות שבעטיים ולמענם הוא נלחם והגיע חדור מוטיבציה למלחמה על תפקידו.
בראשו הוא הריץ עשרות תסריטים בהם הוא ניתח כל תגובה אפשרית לפתיחת המערכה היזומה שלו, אותה שיחה גורלית שהוא חייב לנהל עם הגורם המרכזי שיכול להרים ולהפיל אותו, המנהל הישיר שלו, מנהל שמפעיל את מירב הלחץ והדרישות ובעצם משבש בדרישותיו את סדר העבודה התקין.
הוא הגיע מוכן לקרב, משפט הפתיחה קיים ושגור על פיו, במידה והמנהל יגיד כך או אחרת – הגיבור שלנו יגיב וישמור את התנופה בצורה המתאימה, זירת הקרב נבחרה, בישיבת בוקר בה לרוב תכנית העבודה של הגיבור שלנו הופכת ללא רלוונטית כתוצאה מלחץ ודרישות חדשות, דרישות שאינן מתחשבות ביכולת ביצוע או עמידה בהתחייבות קודמת, דרישות שמנוסחות בצווי “אני רוצה עד 2:00 את הדו”ח ותעזוב הכל…”, הגיבור שלנו יעצור את הצו ויגיד… ואז סביר להניח שהמנהל יגיד… ומשם זה יתפתח ל… ובמידה ולא אקבל את… אזי לא תישאר לי ברירה אלא…
תמונת הניצחון בראש מושלמת ואפשרית, לקחת את השליטה על סדר העדיפויות במחלקה שלו, הרי הוא המנהל בפועל, האחריות נמצאת אצלו ולכן עליו להילחם על הסמכות לביצוע.
אבל הרי כבר למדנו שתוכניות לחוד וביצועים לחוד, קבלתי טלפון מהגיבור שהתלונן שהשיחה נגמרה אחרי חמש דקות, המנהל של המנהל שלנו הקשיב, חייך ואמר: “אוהו, סוף סוף אתה נלחם על שלך, עכשיו אני רגוע שאתה אכן מנהל את העבודה שלך, בהצלחה”.
תאמרו, הכי טוב שהיה יכול לקרות. לא? אבל הלוחם שלנו הרגיש מפח נפש, התלונן על השקעה יתרה, על הפיכת עכבר להר. מה אתם אומרים, האם יש כאן בזבוז זמן? הכנות יתר? או שמא זהו היחס המתאים.
מלחמה היא סכנה והזדמנות בעת ובעונה אחת. כל מלחמה בהיסטוריה, השפיעה על עתידה של המדינה, הטריטוריה או הממלכה בה היא התנהלה. מלחמה חייבים לנהל במהירות ונחישות ולסיימה מהר ככל שאפשר.
אז זהו, אנו מוכנים לקרב הטיעונים שלנו, פרושים כמו חיילים בשדה הקרב, יש מתח ודריכות באוויר ואנו מוכנים להסתער קדימה, לצאת אל הקרב. מטרת הקרב לא מעניינת אותנו כרגע. לא ממש משנה אם אנו מנסים להשיג חוב ישן אותו אנו מתקשים לגבות, שיחה לא נעימה עם עובד סורר, ריב עם השכן, המתחרה או סתם דין ודברים ברחוב – הגענו לרגע האמת, אותו הרגע שאנו מבצעים מהלך ראשון, ומשם כמו בשטח אש העניינים יוצאים משליטה, ואנו לא תמיד זוכרים מה הייתה מטרת היציאה לקרב. כדי להימנע מהיגררות אל מחוזות לא מוכרים עלינו להחליט על אסטרטגיה מתאימה שתוביל אותנו לניצחון שלנו ואליו בלבד, כלומר השגת המטרה המדידה – קבלת החוב, הסדר פשרה, התנצלות, התקדמות או כל ניצחון אחר.
כעת שימו לב, ישנן…
