הניצחון שלפני המלחמה
פנה אלי לאחרונה מנהל פיתוח של רשת ארצית גדולה, מנהל צעיר ומוכשר שקיבל מחלקה שאיש לא באמת יודע מה לעשות אתה, מנהל שמרגיש כל הזמן כאילו הוא נלחם על חייו: הבוסים – מצד אחד מצפים לעשייה ומצד שני אינם מעניקים סמכויות; העובדים הוותיקים במחלקה – מצד אחד יודעים טוב ממנו את התפקיד ומצד שני אינם מספקים את התוצאות, הסיבה המרכזית לכך שהמנהל הקודם הוחלף.
בנוסף לכל הצרות, דרישותיו מספקי שירות פנים ארגוניים נדחקות לשולי העשייה, הפיתוחים שמחלקתו חייבת לפתח זוכים ללוח זמנים צפוף, מה שגורם לכך שכל היום הוא מתמרן בין דרישות לדחיות, הן ממנו החוצה והן מהחוץ אליו.
בעודנו עובדים יחד על המנגנון האישי שלו להתמודדות נזרקה השאלה לחלל: האם זה נורמלי? האם כך זה אמור להיות, שכל הזמן ארגיש כמו בתוך קרב, תמיד מתחת לאש צולבת?
בואו נחשוב על זה רגע, האם זה נורמלי? האם כך גם אנו פועלים? הרי בלב כל עסק, בלב כל שירות אכן קיים הקונפליקט, בכל שיחה קיים הפוטנציאל להתלקחות כמו גם לצמיחה, חכמים מאתנו כבר טבעו את המונחים מלחמת מעמדות, מלחמת האור בחושך, מלחמת השכל מול הרגש… למה אנחנו צריכים את זה? אולי נכון יותר לשאול האם אפשר בלי זה? בלי השיחות הקשות, הנזיפות, מלחמות הכוח הקטנות, האגו? לצערי התשובה פשוטה, אפשר בלי זה אבל זאת מלחמה לא פחות קשה…
אני בוחר להציג בסדרת מאמרים הבאה את הדרך לנהל מלחמה, על הגבייה, על הזכות להרוויח ביושר, על קבלת הזכויות והכבוד בכל מצב קשה בו אנו מוצאים את עצמנו אל מול בעל אינטרס משלו שבחר להיתקל בנו.
למען האימון האישי וכחלק חשוב בהצלחה שלכם לנהל את הקונפליקט שלכם אני מבקש שתבחרו אחד, אחד כזה לא בהכרח הקשה ביותר, תנו לעצמכם סיכוי לתרגל ולטעות בלי נזק אמיתי, נו, אחד כזה מעיק, שיחה קשה אותה אתם חייבים לנהל עם בוס, או עובד, לקוח או ספק, שותף או שותפה ומותר אפילו גם שכן. שחזרו ויכוח שמתקיים או מאבק שעומד לקרות ונסו להגדיר לעצמכם על מה בעצם המהומה?
בשפה המקצועית המלחמה הזאת מכונה קונפליקט. מקור המונח מרומית ‘קונפליקטוס’ (Conflictus) – הכאה זה בזה (קון – יחד, פליק – מכה). בעברית זו ‘התחבטות’, מצב בו יש שני צדדים ‘החובטים’ זה בזה. הכוונה היא שלכל מצב קשה או בלתי נעים יש שני צדדים, שני צדדים שפוגעים ונפגעים, כשצד אחד בטוח שהצדק אתו והצד השני משוכנע שהצדק דווקא אתו, או שלכל הפחות הצד השני גם טועה. לרוב במצב זה הנטייה הטבעית שלנו היא לבחון את המצב דרך חוסר הצדק המוכר לצד שלנו, ולהפוך לעיוורים לצד השני.
מסופר על מלחמת ירושה קשה ביותר שנערכה, במשך שנים, בין חמישה נסיכים בממלכה קטנה בצפון איטליה. המלך שמת לאחר מחלה ארוכה ביקש מבניו לשמור על אחדות והורה להם כי “אגרוף המשפחה” הוא זה שיוביל את הממלכה, אחרת הממלכה תתפרק לרסיסים. כל אחד מהבנים זיהה בעצמו את “האגרוף של המשפחה” תחת טיעונים מוצדקים; הבכור טען לכתר כי הגדול הוא החזק, האחר טען כ…
