סופו של התליין
בשבוע שבו מציינים את הקמתה של המשטרה החשאית הסובייטית, לפני 94 שנים, מציינים גם את הוצאתו להורג של מי שעמד בראש הארגון החשאי, ולנטין בריה, אחד מגדולי המרצחים בהיסטוריה, השבוע לפני 61 שנים. על הארגון שהטיל אימה על מאות מיליוני בני אדם ועל האיש שעמד בראשו והיה שלוחו של הרודן סטאלין והמוציא לפועל של מזימותיו. בריה היה אחראי למותם של עשרות מיליונים, ולרדיפת היהדות בברית המועצות. על דאטפך אטפוך.
הבולשביקים, יוזמי המהפכה הרוסית, שתכליתה הייתה להפיל את שלטון הצאר הרוסי והשלטת הקומוניזם, ידעו שכדי לכפות את שלטונם על אוכלוסיה עוינת, הם זקוקים למכשיר להטלת אימה. ואכן זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הרוסית, הורה לנין, מנהיגה הראשון של המדינה הקומוניסטית, על הקמת ארגון בטחון חדש. הארגון זכה לכינוי צ’קה, אך לימים יהיו לו כינויים רבים נוספים, כמו הנ.ק.וו.ד ומאוחר יותר, הק.ג.ב, המוכר לנו יותר.
לנין הגיע למסקנה שהמהפכה הקומוניסטית מוקפת אויבים, ושיש להקים ארגון חשאי שילחם בהם. הוא הורה על הקמת הצ’קה, ראשי תיבות ברוסית של “הוועדה החריגה הכלל-רוסית ללחימה בחבלה ובמהפכת הנגד”.
בימי מלחמת העולם הראשונה נאלצו הקומוניסטים להתמודד הן עם מלחמה מול הגרמנים, והן עם קרבות מול הצבא הלבן, שהיה נאמן לצאר. בכל מקום אליו הגיע הצבא האדום, צעדו אחריו אנשי הצ’קה – והביאו עמם את הפחד והאימה. לצ’קה הייתה תפקיד מרכזי במלחמה הנוראה ביותר שהשתוללה אז – “המלחמה הירוקה”, אותה התקוממות איכרים, בה השתתפו מיליוני איכרים רוסים שקצה נפשם בעריצות הבולשביקית מחד ובשוד ממלכת הצאר מאידך. הצ’קה דיכאה את המרידות הללו באלימות שטרם נראתה כמוה ברוסיה – המדינה שהמציאה את המשטרה החשאית, עוד כ-500 שנה קודם.
זרועות התמנון מתפשטות
מוועדה קטנה יחסית, עם פרסום הצו של לנין, הפכה הצ’קה לארגון מסודר, ביורוקרטי ורב זרועות. היא הוגדרה כ”מגן והחרב” של המפלגה הקומוניסטית, ופעלה בכפוף לוועדה המרכזת של המפלגה. בכל רפובליקה סובייטית, מאוזבקיסטן ועד פולין ואוקראינה, הוקם משרד צ’קה, בצמוד למשרד המפלגה המקומי; סניפי צ’קה היו בכל מחוז, בכל עיר, בכל מפעל גדול.
בשנת תרפ”ב (1922) שונה שמה של הצ’קה לג.פ.או., ראשי תיבות של “הדירקטוריון הפוליטי של המדינה”. כאמור, הארגון ישנה שמות בעתיד: הוא יכונה נ.ק.וו.ד., מ.ג.ב., ולבסוף ק.ג.ב., שם בו יחזיק הארגון במשך רוב שנותיו, עד לנפילת השלטון הקומוניסטי, בשנת תשנ”א (1991). אך למרות שינוי השם, אנשי הארגון ממשיכים להתייחס לעצמם, גם כיום כ”צ’קיסטים”, וכך נודעו בברית המועצות. גם נשיא רוסיה הנוכחי, ולדימיר פוטין, מתייחס אל עצמו בפומבי כ”צ’קיסט ותיק”.
הארגון מחדש של הצ’קה הפך אותה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של תושבי ברית המועצות, ולחלק בלתי נפרד מן המפלגה. כאשר החל סטאלין בהשתלטותו האיטית על המפלגה הקומוניסטית, עם מותו של לנין, הקפיד למנות את נאמניו לתפקידי…
