השבוע לפני
הולדת העיר אשדוד
השבוע לפני 57 שנים ניתן האות וממשלת ישראל אישרה את הקמתה של העיר החמישית בגודלה בישראל ואחת מהערים המתועשות והמפותחות בארץ. בעיר מתגוררת האוכלוסייה החרדית השלישית בגודלה בארץ. אשדוד, סיפורה של עיר.
מאחורי כל עיר יש סיפור. ודאי כשמדובר בעיר שוקקת חיים ואחת הערים הגדולות בישראל. זה קרה בתאריך כ’ באייר תשט”ו. באותו יום חתם מר לוי אשכול, שר האוצר דאז ולימים ראש הממשלה, על אישור מיוחד לתוכנית של הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה “חברת אשדוד בע”מ” – חברת בת של “קבוצת בוני ערים בע”מ”- עליה הוטלה המלאכה לתכנן את אחת הערים הגדולות בישראל. מי שעמדו בראש החברה היו פיליפ קלוצניק ועובד בן עמי המוכשר והבלתי נלאה, שהקים גם את העיר נתניה ובאותה תקופה כיהן בה כראש העיר.
להחלטה על הקמת העיר אשדוד קדמה הקמת תחנת כוח לאספקת חשמל, הראשונה בדרום הארץ, על חופה של אשדוד, שלא הייתה אז יותר מדיונות חול עצומות שכיסו את שרידיה של אשדוד העתיקה, בה ישבו הפלשתים בימי קדם. תחנת כוח זו תוכננה לשמש כמקור פרנסה לעובדים רבים המתגוררים בישובים הסמוכים.
ימי קדם
ע”פ הידוע, ראשיתה של אשדוד כחמש מאות שנה לפני כניסת בני ישראל לארץ ישראל, כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת גויי הים וחורבן העיר, כמאתיים שנה לפני בואם של בני ישראל, מתנחלים בה הפלשתים והופכים אותה לאחת מחמשת הערים החשובות בממלכתם. היום התהפך שוב גלגל ההיסטוריה ואשדוד היא בדיוק העיר החמישית הגדולה בארץ ישראל של ימינו…
בתקופת בני ישראל, הייתה אשדוד בחלקו של שבט יהודה, אשר לא הצליח לכובשה מידי הפלשתים, ושמה מופיע לראשונה בנביא, בספר יהושע. עם בנייתה וביצורה, הייתה העיר לבירתה המפוארת של ארץ פלשת, עד שנכבשה ע”י המלך עוזיהו. בתקופה זו הוקמה מצודת תל מור לרגלי שפך נחל לכיש, ועם מסע הכיבוש של סרגון השני, מלך אשור ואביו של סנחריב, נכבשת העיר ונהרסת כליל. בתקופה הבבלית והפרסית, העיר נבנית מחדש ועם שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, מתקיים בה ישוב יהודי בשטח ממלכת יהודה.
כארבע מאות שנה לפני חורבן בית שני נכנעת העיר למסעי הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ומעתה נקראת העיר “אזוטוס”. כעבור שנים, עוברת אשדוד משלטון יוון לממלכת החשמונאים עד לכיבוש הרומאי, שהורס כליל את העיר.
למרבית הפלא, מתקופה זו ועד לכיבוש הארץ ע”י התורכים וכינון האימפריה העותומאנית, לא ידוע דבר על אשדוד. הטורקים יסדו את “איסדוד”, כפר ערבי גדול ואת “אל סוכריר”, ישוב ששימש כתחנה למעבר סחורות.
בתקופה הבריטית הופכת “איסדוד” לעיר חשובה על דרך הים ולידה נבנית תחנת הרכבת המשרתת את קו לוד-עזה-מצרים.
בתקופת מלחמת תש”ח, טרם הקמת המדינה, נהדף הצבא המצרי מגבולה הדרומי של אשדוד ע”י פיצוץ גשר עד-הלום והישוב הערבי “איסדוד” נינטש ונהרס לחלוטין.
עיר בהקמה
לאחר הקמת המדינה, ערב מלחמת “מבצע קדש”, שלח ראש הממשלה דא…
קו 986 לשירותכם
הקו יתחיל לפעול ביום שישי כ"ח באייר, לאחר שנים של פניות תושבים ופעילות עירונית מתמשכת רה"ע העלה את הצורך בסיור שקיימה שרת התחבורה בעירנו, והיא נענתה לבקשה רה"ע שיבח את...



