אחרי מות קדושים
רק בשבוע הקודם עסקנו כאן במדורנו ביום העצמאות של סוריה השכנה, והנה השבוע אנו מציינים 48 שנים לעלייתו לגרדום של גדול מרגלי מדינת ישראל, אלי כהן הי”ד, שהוצא להורג בסוריה לאחר שנלכד בידי המודיעין הסורי. על האיש שבמעשיו הציל חייהם של יהודים רבים, ולדעת רבים- הניצחון במלחמת ששת הימים נזקף לזכותו.
ט”ז אייר תשכ”ה, זהו התאריך בו הוצא להורג אלי כהן הי”ד בעיר דמשק. כהן זכור עד היום, בישראל ובעולם, כאחד מגדולי המרגלים של ישראל ואחד המרגלים הנועזים ביותר ביובל האחרון. ברבות הימים האיש הפך לאגדה ושמו נקשר חדשות לבקרים לסיפורי גבורה רבים שהצילו חייהם של יהודים רבים.
ראש ממשלת ישראל בעת מלחמת ששת הימים, לוי אשכול, אמר כי “מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל את חייהם של אלפי חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא מפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים”.
חייו
אלי כהן נולד באלכסנדריה שבמצרים בשנת תרפ”ד. בנם של שאול וסופיה כהן. אביו שאול בעצמו יליד העיר חאלב שבסוריה.
לאחר מלחמת תש”ח עלתה משפחתו ארצה ואלי נותר במצרים ועסק בלימודי הנדסה. בשנת תשי”ז, בעקבות מלחמת מבצע קדש, אלי גורש ממצרים, הגיע ארצה ועבר להתגורר בעיר בת ים. לימים נישא לנדיה ונולדו להם שלושה ילדים. לפרנסתו שימש כמתרגם עיתונות ערבית באגף המודיעין של צה”ל ולאחר מכן עסק בהנהלת חשבונות.
גיוסו והכשרתו כלוחם
בהיותו במצרים בגפו, פנה אליו ידידו שמואל עזאר וביקשו לסייע לו ולחבריו אשר גויסו בידי יחידה 131 של המודיעין הצבאי בצה”ל. אלי הסכים לשכור בעבורם דירה אשר שימשה אותם בפעילותם, אך נמנע מכל קשר אחר עמם.
בשנת תשי”ז, מיד עם הגעתו ארצה זומן אלי לריאיון אצל קצין הגיוס של יחידה 188 באמ”ן (אגף המודיעין של צה”ל) יחידה 188 הופקדה על גיוס לוחמים בארצות ערב, על הכשרתם והפעלתם למטרות איסוף מודיעין ומשימות מיוחדות.
בשנת תש”כ, לאחר שנמצא מתאים לגיוס החלה הכשרתו במערך ההדרכה של יחידה 188. אלי היה אז נשוי טרי ובעת ההדרכה נולדה בתו הבכורה– סופי. הוא המשיך בהכשרתו בנושאים שונים בפעילות חשאית, עם זהות שאולה בדמות ערבי, וסיים אותה בסוף אותה שנה.
בחורף תשכ”א נשלח אלי לארגנטינה כדי לבסס בה את סיפור חייו החדש כערבי ארגנטיני ממוצא סורי, בשם כמאל אמין ת’אבת, ולהשיג זהות חדשה ותעודות חדשות בהתאם. אלי למד תחילה כל מה שהיה יכול ללמוד על ארגנטינה, וכן את השפה הספרדית. הוא מצא עבודה ולאחר שקיבל את מסמכיו הארגנטיניים, החל להתערות בקהילה הערבית המקומית והיה לאחד מחבריה. בכך סיים אלי בהצלחה רבה את פרק גיוסו, הכשרתו כלוחם ובניית זהותו החדשה.
בסוף אותה שנה הוא נשלח לאירופה כדי לבנות לעצמו זהות עסקית כנציגה של חברה בלגית בשם “רפימקס” לייצוא וייבוא, אשר שולחת אותו מטעמה לסוריה.
עתה הוא היה ערוך ומוכן להישלח לסוריה כלוחם מטעם יחידה 188 באמ”ן.
פעילותו בסוריה
בחודש ט…
