על מצות ראשית הגז
תפקידם של הכהנים לשרת בבית המקדש וללמד תורה לישראל. לכן לא ניתנה לכהנים וללויים נחלה בארץ ישראל, אלא הם פוזרו בין כל שבטי ישראל. וכדי לפטור אותם מעול הפרנסה, קבעה התורה כמה מצוות שעל ידן יחזיקו בני ישראל את הכהנים. כדי שיהיה להם פירות לאכילה, ציוותה התורה להפריש תרומות ומעשרות. כדי שיהיה להם בשר לאכילה, ציוותה התורה להפריש את הזרוע והלחיים וליתנם לכהנים, וכדי שיהיה להם צמר לטוויית מלבושיהם ובעיקר מלבושי הכהונה, ציוותה התורה להפריש להם את ראשית גז הצאן, שנאמר (דברים יח, ד-ה): “רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ. כִּי בוֹ בָּחַר ה’ אֱלוֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה’ הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים”.
ביארו חכמים שכשהתורה אמרה ‘צאן’ כוונתה לכבשים, בין זכרים ובין נקבות, אבל לא לעיזים או מינים אחרים. ואם צמרו של הכבש קשה עד שאינו ראוי ללבישה, פטור מהפרשת ראשית הגז (שו”ע יו”ד שלג, ב).
עוד למדו חכמים, שרק אם יש לו חמישה כבשים, ומשקל צמרו של כל אחד מהם לפחות י”ב סלע, הרי הם חייבים בהפרשה, אבל אם יש לו פחות מחמישה, או שמשקל הצמר של אחד מהחמישה פחות מי”ב סלע – אינו חייב בהפרשה. משקל י”ב סלע הוא כ240- גרם. משקל הצמר הנגזז מכבש ממוצע מהגזע האווסי המצוי בארץ הוא כשנים וחצי ק”ג. כך שנדיר מאוד למצוא כבש שצמרו שוקל פחות מ240- גרם, ובאופן טבעי מכל חמישה כבשים צריך להפריש ראשית הגז.
אם הכבשים שייכים לכמה שותפים, חובת ראשית הגז חלה רק אם יש שם שיעור של חמישה כבשים לכל אחד. אבל, למשל, אם ישנם עשרה שותפים ולהם ארבעים וחמישה כבשים – פטורים מראשית הגז, מפני שחלקו של כל אחד בארבעה כבשים ומחצה.
בדרך כלל גוזזים את הצאן בארץ ישראל בחודשי האביב. אדם שיש לו חמישה כבשים וגזז שניים מהם בשנה אחת ושלושה בשנה אחרת, נחשב שגזז חמישה כבשים וצריך להפריש ראשית הגז לכהן (שו”ע יו”ד שלג, יב).
אם היו לו כמה מיני כבשים, יש להפריש לכהן צמר מהמין המשובח (שו”ע שם יב). כיוון שנאמר (דברים יח, ד-ה): “וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ”, מלכתחילה יש להפריש לכהן מגיזת הכבש הראשון. ויתן את המתנה רק לאחר שיסיים את גיזת חמשת הכבשים, כי רק אז הוא מתחייב בנתינת ‘ראשית-הגז’ (ס’ גז צאנך ע’ לו).
לכתחילה נותנים לכהן צמר במצב גולמי, היינו לפני ניקויו מהשומנים והעפר שדבקו בו. ואם כבר ניקה את הצמר, יפריש מהצמר הנקי ויתן לכהן (שם ע’ מז).
כיום, בארץ ישראל אין הזדמנות טבעית לקיים את המצווה, וזה מפני שצמרם של הכבשים הארץ ישראלים פשוט וגס, ועושים ממנו חוטים עבים בלבד. יתר על כן, בסוג כזה של צמר, מחיר הגזיזה גבוה ממחיר הצמר, והגז נעשה לצורך הכבשים בלבד. לכן נוהגים היום לשלם כסף לגוזזים ובנוסף לכך לתת להם את הצמר בשכרם. במצב כזה, גם לכהן לא כדאי לטפל בצמר שיקבל. ואע”פ כן, אין לטעון, שהואיל והצמר של הכבשים הללו אינו ראוי למלבוש, ה…
