שמעון כהן
בצער וביגון עצום, תחת גשם שוטף ובלבבות הולמים מכאב, השתתפו רבים מתושבי עירנו ביתר עילית בהלווייתו של אוריאל פרץ הי”ד, בן למשפחה חשובה בעירנו ביתר עילית, שנהרג על קידוש השם והוא בן 23 בלבד. אביו, הרה”ג רבי חנניה פרץ יבלדחט”א, הוא מו”צ מוכר ומוערך בביתר ובכיר במחלקת הנישואין במועצה הדתית בירושלים. אמו, מרת אסתר תחי’, היא מחנכת דגולה בעיר.
אוריאל הי”ד נפגע מירי נ”ט של מחבלי חמאס ברצועת עזה ביום שלישי שעבר, נר שישי של חנוכה. ביום שבו הדליק עם ישראל את הנר השישי – כבה נר חייו של אוריאל הי”ד, בדמי ימיו ובשיא פריחתו. בני המשפחה והמכרים תיארו אותו כעלם חמודות, ירא שמים ובעל מידות תרומיות שהקרינו על כל מכריו.
בהלוויה שנערכה ביום שלישי שעבר, נפרד האב הרה”ג רבי חנניה פרץ מבנו יקירו במילים קצרות ומטלטלות: “אנחנו מאמינים בני מאמינים ומקבלים את גזירת שמיים באהבה. האסון הכבד נפל עלינו כרעם ביום בהיר, ואנו מאמינים כי מה שנגזר על האדם משמיים, יבוא עליו. לא מבינים בחשבונות שמיים, ומקבלים את הדין באהבה”.
הרב פרץ סיפר על בנו מחמד-עינו: “בני היה ירא שמיים, עם ענווה מופלגה לכל אדם. חבריו סיפרו לי כי מעולם לא פגע באיש, תמיד היה מקבל את כולם בחיוך רחב ובסבר פנים יפות. מעולם לא כעס, והיה אהוב על הבריות”.
תחת כנפי השכינה
אוריאל למד בישיבת ראדין בנתניה וכן בישיבת שבות יהודה. חבריו לישיבה תיארו בדמעות את אישיותו המיוחדת: “הוא היה בחור מיוחד ואהוב על כולם, זה פשוט הלם בלתי נתפס, איך הוא הלך, תמיד נזכור אותו לטובה”.
אחד מרבותיו של אוריאל הי”ד סיפר על מידת הנתינה לזולת שהייתה טבועה בו, ואשר אף הובילה אותו ללמוד כיצד להציל נפשות בשעת חירום. “הייתה לו יכולת של נתינה”, סיפר הרב בר-חיים. “עלם חמודות, נעים לסביבה, בעל אצילות נפש. לקח אחריות ותמיד דאג לחבריו. היה נורא אהוב על הבריות. פגשתי אותו לפני מספר ימים. אחר כך שלחתי דרישת שלום לבני המשפחה, שרואים את הערכים שהביא איתו מהבית. לא שמעו אותו צועק או כועס, תמיד רגוע ומחושב”.
הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף ספד בהלוויה ודיבר על היותו הרוג מלכות: “איזו זכות היא לסיים את החיים ולהיות במדרגה הגבוהה ביותר תחת כנפי השכינה, להיות ליד הקדוש ברוך הוא”. בדבריו פנה למשפחה הכאובה ואמר: “קשה לנחם אתכם, המשפחה. הגעגועים, הכאב, המחשבה שלא זכיתם לראות אותו תחת החופה. תדעו לכם שטוב לו. הוא נמצא במקום הכי גבוה ליד הקב”ה”.
גם הראשל”צ הגאון רבי שלמה עמאר ספד בהלוויה ואמר: “אם היינו יכולים להבין מה המקום שזוכים להגיע הקדושים כמו הקדוש הזה, בוודאי זו הייתה נחמה. משפחת פרץ, אתם צדיקים וגם בנכם הלך באותה הדרך. היום הוא נמצא בגובהי מרומים, אם היה יכול לדבר ולומר איפה הוא נמצא היינו נדהמים”.
דודו, הרב יוסף ישראל פרץ, דיבר על יראת השמים שלו והקפדתו להתפלל שלוש תפילות ביום בכל מצב ובמסירות נפש. “הרב חנניה”, פנה בדמעות לאב השכול, “איזה ילד גידלת! הלוואי שיתפלל בפני כיסא הכבוד שהקב”ה יאמר די לצרותינו”.
אחיו, יבדלח”ט מיכאל פרץ, נשנק בדמעות כשתיאר את רגעי קבלת הבשורה האיומה: “היינו במסיבת חנוכה בבית, כולם שמחים, ופתאום נכנסו לבשר עזבת אותנו… אני מתגעגע אליך. אני מתגעגע. איפה אתה? הקב”ה, תיתן כוח לאמא ואבא. כשהייתי קטן הייתי מקנא בך שהיית קם בבוקר מוקדם ללמוד תורה”.
ראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין ספד לבן העיר החלל ואמר: “היום קראנו בתפילה את מוסף יום ראש החודש הזה, נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצוות רצונך. לא ידענו שיקחו מהעיר שלנו, מהמשפחה המפוארת ביותר, מרביץ תורה, גדול תורה, ייקחו את המוסף יום ראש החודש הזה, שאותו רצה הקדוש ברוך הוא כקורבן”.
עוד אמר, “ריבונו של עולם, תקיים בנו, מה שאנחנו אומרים קודם בתפילה, ומלוך עלינו, מהרה אתה אשר לבדיך, אבל בחסד וברחמים. אומר רבי נחמן מברסלב, ראינו בפרשה הקודמת, את הפסוק וק’-ל ש-ק-י יתן לכם רחמים. מה הפירוש יתן לך רחמים? אומר רבי נחמן, שגם כשהקדוש ברוך הוא נותן מחלה או מכה, זה גם רחמים. זה לא ההיפך מרחמים חלילה. גם רופא שמנתח ומכאיב, חותך בבשר החי, זה מתוך רחמנות”.
רובינשטיין המשיך ואמר: “יעקב אבינו בירך את הילדים שלו, שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ברחמים שלנו, ברחמים של עיני בשר, ויאמר די לצרותינו. במלחמת ששת הימים, האדמו”ר מסאטמר, שחשב מה שחשב על מה שקורה פה בארץ, על כל חייל שנהרג הוא בכה והוריד דמעות כמים. כל עם ישראל עומד כאן היום ומתאחד ובוכה כמים, ביום ראש חודש, בחג החנוכה, על כל בחור, על כל חלל”.
“ואנחנו צריכים להתחזק, מה אנחנו יכולים להתחזק חוץ מהאחדות, היה הגאון הקדוש רבי חיים מצאנז, הוא אמר, הגעתי לדרגה, הוא רוצה לתקן את כל העולם, הוא ראה אחרי תקופה שלא הצליח, הוא אמר, אני אתקן את כל העיר שלי, הוא לא הצליח, אמר, אני אתקן את כל המשפחה, וראה שזה גם כן לא קל, אז הוא אמר, אני אתקן את עצמי, הוא הגיע לשלמות שלו. נתקן את עצמנו, נתחזק כל אחד לעצמו באחדות ישראל, באהבת ישראל, ללא שום שינויים, ללא שום הפחדות, להתחזק כל אחד בתוספת חיזוק לאהבת ישראל”.
לסיום אמר: “אנחנו מלווים כאן, בחור, קורבן ראש חודש, אוריאל, זה פעמיים אורי, פעמיים אור, גם אור, וגם שם השם, שמענו פה, מהרבנים, איזה אור, איזה משפחה מפוארת. אין לנו רק להתחזק באמונה, ונצעק לקדוש ברוך הוא, מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די, ונזכה בעזרת השם לראות בישועתם של ישראל, ונזכה לראות בעינינו ממש בקרוב”.
‘העיר כולה מתאבלת’
לצד האבל העמוק של בני המשפחה, ביטאו הפרנסים ונציגי הציבור בעירנו את כאבם על האסון הקשה. מדוברות עיריית ביתר עילית נמסר: “בצער רב אנו מודיעים על נפילתו ברצועת עזה של תושב עירנו אוריאל פרץ הי”ד שנפל על קידוש השם בעת שחירף את נפשו למען עם ישראל וארץ ישראל. צוותים מקצועיים מטעם העירייה מלווים את המשפחה בשעה קשה זו”.
סגן ומ”מ רה”ע דוד זלץ מסר: “זו בשורה קשה מאוד וכאובה – לנו כנציגי הציבור וכתושבי העיר. אנחנו שולחים חיבוקים למשפחה הכבודה ומתפללים שזה יהיה הקורבן האחרון במלחמה הזו ובעזרת השם לא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו”.
יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. בעל הנחמות ירפא את שברה של המשפחה החשובה, ולא יישמע שוד ושבר בגבולנו.
