יעקב מרגליות
שבת פרשת מקץ תשפ”ה תיזכר לזמן רב בזיכרונם של תושבי העיר. קרוב לארבעת אלפים איש, תושבי העיר ואורחים שהגיעו במיוחד מחוצה לה, גדשו את אודיטוריום פריימן שברחוב החוזה מלובלין, אשר עבר מהפך מרשים והפך ל”היכל בית הכנסת הגדול דגבעה ב'”.
המראה היה מרהיב: קירות האולם חופו בווילונות מלכותיים, במרכזו הוצבה בימת עץ מפוארת, ומהתקרה הדקורטיבית שהוצבה במקום השתלשלו נברשות קריסטל מרשימות. במזרח האולם התנוסס ארון קודש רחב ידיים, שעוצב בהשראת חומות ירושלים ובית המקדש, משולב במיצג מרהיב של כלי בית המקדש. האקוסטיקה באולם עברה התאמה מיוחדת כדי להעצים את קולות התפילה.
כל זה אורגן ביוזמת ‘דגל התורה’, בפעילותו הנמרצת של יו”ר ‘דגל התורה’ ומ”מ רה”ע ר’ דוד זלץ יחד עם לשכת רה”ע – תוך מחשבה על כל פרט והשקעה גדולה להפיק שבת מרוממת שרישומי תפילותיה לא יישכחו מהלבבות.
כבר בערב שבת, סמוך שקיעת החמה, החלו המוני מתפללים לנהור מכל רחבי העיר אל ההיכל המפואר. על כל כיסא מהודר המתין סידור מיוחד שהופק במיוחד לשבת זו, ובו תפילות השבת באותיות מאירות עיניים, לצד קריאת התורה, המפטיר והדף היומי.
בין הבאים נראו רבים שעשו את כל הדרך מגבעה A, כמו גם אורחים מירושלים, מבני ברק, ממודיעין עילית וממקומות נוספים, שטרחו להגיע ולעשות את השבת בביתר כדי להשתתף בתפילות החוויותיות במחיצת החזן העולמי ניסים סאאל שהגיע במיוחד מארה”ב.
ה’רזא דשבת’ שהרטיט
קבלת השבת הייתה מרוממת במיוחד, כששני החזנים בעלי קול הטנור העשיר – החזן העולמי ניסים סאאל והחזן המקומי ר’ אברהם ברנהולץ – בליווי מקהלת ‘ישיש’ המורחבת בניצוחו של החזן ר’ יוסל’ה קלצקין, העלו את הקהל טפח מעל הקרקע. ברגע המסורתי של “בואי בשלום”, הסתובב הקהל כאיש אחד לקבל את פני שבת מלכתא, והאווירה הייתה סוחפת.
לאחר מכן ביצעה המקהלה והחזן ברנהולץ את ‘רזא דשבת’ – יצירתו המרטיטה של החזן פנחס פינצ’יק ז”ל שמרטיטה לבבות מזה דורות. על פניהם של החסידים הרבים שגדשו את המעמד נראתה נהרה – שכן את תפילת ‘כגוונא’ לא אומרים בנוסח אשכנז, אולם במסגרת השבת שעמדה בסימן אחדות לא נעדר מקומה של ‘רזא דשבת’, לצד ה’במה מדליקין’ הליטאי.
לאחר מכן הושלך הס באולם. הגאון רבי משה דוד אדלר שליט”א, רב קהילות בני התורה בגבעה ב’, נשא דברים וחיבר בין פרשת השבוע לרגעים המרוממים של ימי החנוכה, תוך שהוא משבח את היוזמה המבורכת של מ”מ ראש העיר דוד זלץ וראש העיר מאיר רובינשטיין.
לאחר התפילה הארוכה והמרוממת התפזרו ההמונים לבתיהם בחיוך ונהרה על הפנים, תוך ציפייה לתפילת שחרית ומוסף של בוקר שבת קודש.
השתוקקות לגאולה
וכמעשהו בליל שבת – כך מעשהו בבוקרו. תפילות יום השבת נמשכו למעלה מחמש שעות של עונג רוחני צרוף. שיא ההתרגשות הגיע באמירת ‘בריך שמיה’, כשהחזן סאאל ניצב עם ספר תורה עטור בכתר כסף טהור, ולצידו החזן ברנהולץ והמקהלה, בנוסח מרגש שסחף את כל הקהל.
רגע בלתי נשכח התרחש בברכת כהנים של תפילת מוסף, כאשר עשרות כהנים עלו אל בימת ארון הקודש המעוצב כבית המקדש. המראה המרגש, על רקע דגמי כלי בית המקדש, עורר בקהל השתוקקות עזה לגאולה השלמה.
השבת המרשימה והמרגשת חתמה את אירועי “בתנופה של אורה” של חנוכה תשפ”ה, ביוזמת מ”מ ראש העיר דוד זלץ ובשיתוף ראש העיר מאיר רובינשטיין. חובבי חזנות מרחבי העולם הביעו את קנאתם בתושבי ביתר עילית, הזוכים מדי שנה לארח את צמרת עולם החזנות העולמי באירוע מפואר שכזה.
בצאת השבת התפזרו אלפי המתפללים לבתיהם, כשפניהם קורנות מאור השבת והם טעונים בעושר רוחני, מצפים כבר לשבתות דומות בעתיד שיעניקו להם שוב את מתיקות התפילה באופן כה מיוחד ובלתי נשכח.
