שמעון כהן
את המעמד הזה לא ישכחו תושבי ביתר זמן רב: במשך למעלה משלוש שעות ישבו כאלפיים תושבים סביב שולחנות ערוכים ב’מתנ”ס פריימן’, השתתפו בניגוני חסידים והיטו אוזן לדרשות סוחפות – כחלק מהתוועדות היסטורית שנערכה לכלל תושבי העיר לרגל י”ט כסלו – חג הגאולה של כ”ק ‘האדמו”ר הזקן’, בעל התניא והשולחן ערוך זי”ע, ויומא דהילולא של רבו הרה”ק המגיד ממעזריטש זי”ע.
המעמד, שנשא את השם ‘צמאה נפשי’, נערך ביוזמת ובארגון ‘הסיעה החסידית’ כחלק מאירועי ‘מיט א ברע’ן’, יחד עם לשכת רה”ע ובדרבונו האישי של רה”ע ר’ מאיר רובינשטיין בשילוב זרועות עם סגנו, יו”ר הסיעה החסידית ר’ גדליה אייזנשטיין, ונציג חב”ד בעיר סגר”ע ר’ מאיר בר-לב.
כבר עם ההודעה הראשונית לקראת האירוע הצפוי – לראשונה עבור כלל תושבי העיר, בהשתתפות מקהלת ‘מלכות’ ועם דרשתו הצפויה של אורח הכבוד הגאון החסיד רבי דניאל אלתר שליט”א – ניכרה תכונה של התרגשות ברחבי העיר. לוחות המודעות בכל העיר כוסו במודעות מטעם ‘מיט א ברען’ שהזמינו את הציבור למעמד, לכבוד חג גאולת בעל התניא והשולחן ערוך זיע”א, מייסד שושלת חב”ד אשר כלל החסידים צועדים לאור תורתו ופסיקותיו בהלכה.
עד אפס מקום
בשעה היעודה התמלא מתנ”ס פריימן עד אפס מקום, כאשר המשתתפים, חסידים ואנשי מעשה מכל החוגים והעדות בעירנו, תפסו כל מקום פנוי, סביב עשרות השולחנות הערוכים, כאשר גם הטורבינות במזרח האולם וכן המעברים שסביב השולחנות וביניהם התמלאו עד אפס מקום. את המעמד הנחה הרה”ח ר’ מנחם מנדל מרקוביץ’, משגיח רוחני דישיבת ‘לומדי תורה’ דחסידי בעלזא מכנובקא בבית שמש ומראשי קהילת ‘מעייני ישראל’ בעיר המפיצים את מעיינות החסידות.
המעמד נפתח בסדרת ניגוני קודש של האדמו”ר הזקן בעל התניא, שבוצעו על ידי מקהלת ‘מלכות’ העולמית, עם בעל המנגן החסידי הנודע ר’ עוזיאל דויטש שניגן בחן רב ובאופן שסחף את ההמונים לאווירה חסידית מיוחדת ומרוממת, תוך קיום מהודר של הבטחת בעל הגאולה – “מי שישמח בשמחתי אוציאנו מן המיצר אל המרחב ומן הגיהינום”. ואכן, הייתה זו שמחה אמיתית, מרוממת ונשגבה בשמחתו של בעל ההילולא.
ראשון נושאי הדברים היה הגאון החסיד רבי טוביה זילברשטרום, רב שיכון חב”ד בירושלים, שסחף את הציבור בנאום ייחודי ונלהב על מעלתו של היום שבו האדמו”ר הזקן קורא לכל יהודי להשתתף בשמחתו – שמחת הגאולה ממאסר שמבטאת את ההורמנא משמים להמשיך בהפצת מעיינותיה של החסידות ביתר שאת ויתר עוז.
הגר”ט זילברשטרום ציין את שכתב בעל התניא על כל מי שלומד בספרו, ספר התניא קדישא, ספר היסוד של תורת חסידות חב”ד – שהלומד הוא “ביודעי ומכירי קאמינא”. ומי לא רוצה להיות מיודעיו ומכיריו של רבינו הזקן בעל התניא, שהחיה ומְחַיֶה עד עצם היום הזה את העם היהודי באור ולהב יקוד אש לעבודתו יתברך שמו בהבנה עמוקה, בחיות ובשמחה. כמו כן דיבר על הצורך לקרב ליבות בני ישראל לאביהם שבשמים ולעשות את העולם כלי ראוי ומתוקן למלכותו יתברך שמו.
לא להשיב למחרפים
כעת פצחו המנגנים בשירת ‘פדה בשלום נפשי’ – הניגון של חג הגאולה, כאשר כלל הציבור בראשות המרא דאתרא ואדמו”רי העיר ורבניה מצטרפים לשירה בדבקות ובשמחה של מצווה, כאשר בשירת ‘ואני אבטח בך’ רקע האולם משמחה אדירה ומיוחדת.
כעת הוזמן לשאת דברים המרא דאתרא וגאב”ד ביתר הגאון הגדול רבי חיים וייס, שנשא דיבורים נרגשים במעלת היום שבו זכה עם ישראל לאור חסידותו, תורתו וקדושתו של בעל התניא, כאשר ה’אלטער רבי’ זי”ע מדגיש באגרת ‘קטונתי’ שכתב לאחר יציאתו מהמאסר בפטרבורג – שלא להשיב למחרפים דבר, ואף להשפיל רוחם מול המקטרגים והמלשינים שהביאו למאסרו של בעל התניא.
המרא דאתרא ציטט מאגרתו של בעל התניא: “ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ”ש על ריבוי החסדים אשר הגדיל ד’ לעשות עמנו, לאחוז במידותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל, שמֵשִׂים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך. לבלתי רום לבבם מאחיהם, ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח”ו. הס מלהזכיר באזהרה נוראה, רק להשפיל רוחם ולבם במידת אמת ליעקב מפני כל אדם בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה. ורוח נכאה כו’. וכולי האי ואולי יתן ד’ בלב אחיהם כמים הפנים”.
“ביומא דהילולא של הרה”ק הרבי ר’ בער זי”ע (כינוי למגיד ממעזריטש) ויום גאולתו הרה”ק בעל התניא – זאת היא הדרך שהורה לנו בעל הגאולה, לאחוז במידת אמת יעקב, להשפיל רוח בפני כל אדם ולנהוג במענה רך משיב חימה – וכך זוכים לקרב לב ישראל לאבינו שבשמים”. המרא דאתרא סיים בברכה למשתתפי האירוע ולמארגנים – העירייה והעומדים בראשה, הסיעה החסידית והנציגים, וכן לאנשי ‘היכל מנחם’ בראשות הרה”ח ר’ חיים גרינברג.
רה”ע ר’ מאיר רובינשטיין, שביום י”ט כסלו מציין את יום הולדתו, הוזמן לעלות אל הבמה ולקבל תשורה מיוחדת – ספר תניא שהודפס בביתר עילית, בהתאם להוראתו של כ”ק מרן האדמו”ר מליובאוויטש זי”ע להדפיס את ספר התניא בכל מקום ומקום. ספר התניא הודפס במעמד רבני העיר באוטובוס של הרה”ח ר’ משה דוד כהן, בנו של מרא דאתרא דקהילת חב”ד בעיר הגאון החסיד רבי אשר לעמיל כהן שליט”א.
רה”ע הודה נרגשות והזמין אל דוכן הנואמים את אורח הכבוד – הגאון החסיד רבי דניאל אלתר, בנו של ראש ישיבת ‘פני מנחם’ ובנו של כ”ק מרן ה’פני מנחם’ מגור זי”ע, שהגיע במיוחד למעמד.
משך שעה ארוכה נמשך משאו המיוחד של הגר”ד אלתר, שהסביר במתק שפתיים ובטוב טעם ודעת את משמעותה של היציאה מן המיצר אל המרחב, בהתאם להבטחתו של בעל הגאולה על מי שישמח בשמחתו. “בראש ובראשונה צריך האדם לדעת שהוא נמצא במיצר, ואז לחתור את הדרך אל המרחב הרוחני”. הגר”ד אלתר הדגים במשלו של רבינו יונה ב’שערי תשובה’ על אותו ‘קשה יום’ שלא נמלט כאשר חבריו חתרו מחתרת, כיוון שלא ידע שהוא נמצא במאסר.
“הרה”ק בעל התניא זי”ע גילה לכל אחד ואחד מישראל את הידיעה מתי הוא נמצא במיצר, וכיצד יוצאים ממנו אל האור הגדול – אור החירות והשמחה בעבודת השם, וכפי שהבטיחו לנו חז”ל ‘אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה’.
עוד המשיך הגר”ד אלתר וסיפר את שסיפרו חסידים על כך שהבעש”ט זי”ע גילה לתלמידיו על עץ מסוים ביער מסוים שאם נושאים לידו תפילה מסוימת – התפילה מתקבלת על אתר. בדור הבא כבר לא זכרו את התפילה – אך זכרו את העץ. בדור שלאחר מכן כבר לא זכרו את העץ – אך זכרו את היער. בדור הבא כבר לא זכרו גם את היער – אבל זכרו את הדרך אליו. “ואם לא נשכח את הדרך אל המקום בו ישכון האור – אנו מובטחים כי נזכה להחזיק בעץ החיים”.
שעה ארוכה נמשך משאו המיוחד של ראש ישיבת פני מנחם, כאשר הקהל מרותק ומאזין בשקיקה לדיבורים חוצבי הלהבות במעלתו של יום הגאולה ומעלתם של בעל הגאולה ורבו בעל ההילולא, והדבקות בדרכים שסללו עבור בני ישראל.
עד ארבע בבוקר
כלל המשתתפים ציינו בהתרגשות את ההיענות הרבה בהשתתפותם המרשימה של כ-2,000 תושבי ביתר מכלל החוגים שבאו לטעום מאור החסידות, במעמד שנערך במתכונת ייחודית ונרחבת במיוחד, לראשונה מזה למעלה משלושים קיומה של ביתר.
לאחר תום החלק הרשמי, עוד הוסיפו המוני המשתתפים לשמוח בשמחתו של בעל הגאולה בשמחה וריקודים עם מקהלת ‘מלכות’ ובעל המנגן ר’ עוזיאל דויטש, כשלאחר מכן התיישבו המשתתפים ל’חסידישע פארבריינגען שנערך עד קרוב לשעה ארבע לפנות בוקר עם המשפיע הגה”ח רבי מרדכי דויטש, משפיע ישיבת ‘תומכי תמימים’ במגדל העמק, והגה”ח רבי אברהם ישעיהו כהן, שליח חב”ד ורבה של מדינת קזחסטן.
ה’מזרח’ של ביתר
במעמד השתתפו כ”ק האדמו”ר מנדבורנה ביתר, כ”ק האדמו”ר מסטניסלב, והגאונים הגדולים: המרא דאתרא רבי חיים ווייס, חברי הבד”צ רבי ישראל ברזובסקי, רבי שלמה איצקוביץ’ ורבי אברהם שרגא שטיגליץ, אב”ד בית הדין הספרדי בביתר רבי יצחק מועלם, רב קהל ‘היכל פנחס’ רבי יהודה לייב הלשטוק, רב ‘קהל חסידים’ רבי מרדכי היילפרין, ראש כולל ערלוי רבי יצחק מאיר וייס, רב קהל פינסק קארלין רבי מנחם קוריץ, רבי יצחק יהודה דויטש מרבני ערלוי, רב חב”ד ברחוב אוהב ישראל רבי אברהם ליכטר ומו”צ חב”ד בביתר רבי צבי וייס.
עוד השתתפו: גאב”ד בודפשט ביתר רבי משה טוביה וייסברגר, ראש כולל להוראה וחסידות רבי שלום רבינוביץ, והמשפיעים הרב שאול רוזנבלט, רבי יהושע שארף ורבי חיים גרינברג מ’היכל מנחם’.
במעמד השתתפו רה”ע ר’ מאיר רובינשטיין שפרס את חסות העירייה למעמד הכביר, יו”ר הסיעה החסידית וסגר”ע ר’ גדליה אייזנשטיין שפרס את חסות הסיעה ו’מיט א ברען’, וחברי המועצה סגר”ע ונציג חב”ד ר’ מאיר בר-לב ור’ דוד שפיצר מ’הסיעה החסידית’, ור’ אברהם יודייקין מדגל התורה.
