שמעון כהן
בצל החששות ומצב המלחמה שנמשך, לצד ההסלמה המתעצמת בחלקה הצפוני של ארצנו הקדושה – בחורי הישיבות הק’ מביתר עילית ומכל הארץ מתחילים ביום שלישי השבוע את ‘בין הזמנים’ של חודש ניסן במתכונת שונה לחלוטין מהרגיל, ותוך הדגשה של גדולי הדור וראשי הישיבות שליט”א על אודות הצורך להמשיך בחיזוק התורה גם מחוץ למסגרת הישיבה, כדי להרבות זכויות בכלל ישראל.
בחלק מהישיבות הייתה מחשבה לבטל או לדחות את בין הזמנים השנה, לנוכח המצב. כזכור, השנה הוקדם זמן חורף בשבוע, לאור הטבח הנורא של שמחת תורה. מהלך כזה של הארכתו אל תוך חודש ניסן, לצד השנה המעוברת שהוסיפה בלאו הכי חודש נוסף, היה הופך את זמן חורף השנה לארוך ביותר, מה שהיווה חשש לפגיעה בהתרעננות הנדרשת לתלמידי הישיבות הק’ על מנת שיחזרו לתלמודם ביתר שאת לאחר חג הפסח. מסיבה זו, לאחר שישבו על המדוכה ובחנו את העניין מכל צדדיו, החליטו גדולי הדור שלא להאריך את הזמן, וכי זמן חורף יסתיים כנהוג בא’ בניסן.
עם זאת, האופי שיישא בין הזמנים השנה יהיה שונה ורוחני יותר, מתוך רגישות ואחריות לאחינו הנתונים בצרה. ההחלטה נמסרה על ידי מרן הגרמ”ה הירש שליט”א, ראש ישיבת סלבודקה וממנהיגי עולם התורה, לרבני ‘איחוד בני הישיבות’ שעלו למעונו לקבל עצה ותושייה. ראש הישיבה הכריע כי הזמן יסתיים כרגיל, “מתוך ההערכה עצומה לתלמידי הישיבות שהיו שקועים בתורה שישה חודשים בתוך כותלי היכלי הישיבות הק’ ולא השביתו את עסק לימוד התורה בכל התקופה הזאת”, וכן בשל “הצורך הנפשי והפיזי להתרענן ולפוש לקראת זמן הקיץ הבעל”ט, ובמיוחד במצב המתמשך שמעורר מתח ודאגה תמידיים”.
‘לא להסתובב בחוץ’
רבני ‘איחוד בני הישיבות’ כתבו לכלל רכזי האיחוד כי “לאור המצב הקשה שאנחנו, כל יושבי הארץ הק’, נתונים בו מיום שמחת תורה, עלינו לא להרפות מתפקידנו להיות שקועים בעמלה של תורה, שהיא מגנא ומצלא והעוגן היחיד לקיומנו כאן ברחמי השי”ת המרובים על עמו ישראל. ולכן עלינו לחזק ביתר שאת את מסגרות הלימוד ביומי דניסן, כדי שקול יעקב ימשיך להדהד בעוז ותעצומות, להגן ולהציל מכל צרה וצוקה”.
במכתב המיוחד שכתבו בשם מרן ראש הישיבה הגרמ”ה הירש, הבהירו כי “אין לנסוע לטיולים כלל, ולא לערוך שום פעילות חווייתית בפרהסיה הכללית”. עם זאת, ציינו כי “ישנו צורך נפשי של הבחורים להתרענן ולהחליף כוחות במיוחד עקב המתח הנפשי בחודשים האחרונים ועל כן חשוב לקיים בתוך הקהילות פעילויות שיתנו מענה וכי אפשר להתרענן בבריכת שחייה או פעילות אחרת במתחמים סגורים. אך לא במרכזי ערים או ריכוזים חילוניים”.
הוראה מיוחדת ניתנה כי בבין הזמנים הקרוב יוקדשו משאבים רבים לחיזוק לימוד התורה ו”גם ייתנו יקר לכל בני העלייה שזכו לסיים מסכת לימודם, על ידי עריכת סיום בפאר והדר ושיר והלל לכבודה של תורה ועמליה”.
גדולי ישראל נועדו
המצב בו נתון כלל ישראל, לצד ההסתה בתקשורת ובמחוזות הפוליטיים נגד לומדי התורה הק’ – מדירים שינה מעיניהם של גדולי ישראל שליט”א. כידוע, בשבוע שעבר הורה בג”ץ על הפסקת התקצוב לישיבות הק’ והפיכת כלל בחורי הישיבות לעריקים, במהלך שמעורר דאגה עצומה בעולם התורה.
ביום שישי האחרון נועדו בבני ברק גדולי ראשי הישיבות מכל העדות והחוגים, כדי לזעוק את זעקת עולם התורה.
במהלך הכינוס נשא דברים ראש הישיבה מרן הגר”ד לנדו בפני מאות ראשי הישיבות שהתכנסו לבקשתו. בדבריו, שנאמרו, מעומק ליבו הטהור, פנה גם אל הציבור הכללי. כך אמר בדבריו: “ברשות מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט”א המעמידים את עולם התורה בתפארתו ומשמרים את משמרת התורה שלא תשתנה חלילה כהוא זה מכפי המסורה שקבלנו דור אחר דור מאז קבלו עם ישראל את התורה בסיני מבורא העולם נותן התורה.
“התורה ולימודה הם חיינו ואורך ימינו, ובהם, ורק בהם, נהגה יומם ולילה, והיא ורק היא המגינה על כל היישוב כאן בארץ הקודש מכל אויבינו מכל צד שקמים לבלענו חלילה, וכל הישוב בארץ ישראל חייבים את חייהם ללומדי התורה הדבקים בלימודה בישיבות ובכוללים, ולא שום דבר זולת, ותקוותנו שיתרבו עוד ועוד לומדי תורה סוד ושורש קיום עמא קדישא ומשמרת קיומו כאן בארעא קדישא.
“ועל כן חובתנו גם לחזק הנחשלים בלימוד התורה שיתחזקו ויתאמצו בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז, ולימוד תורתם מתחבר עם לימוד בני הישיבות והכוללים ונוסף גם הוא להגן עלינו מכל אויבינו, ולפום צערא אגרא.
“המצב הוא לדאבוננו שיש מאחינו התועים שמנסים לעקור את לימוד התורה מבני הישיבות ואברכי הכוללים, וכעת הרשויות גמרו אומר לשנות את ההסדר המקובל עשרות בשנים לפטור את בני הישיבות מחיוב שירות צבאי ואזרחי.
“אנו מצווים ובטוחים בדברי הנביא יהושע “לא ימוש ספר התורה הזה מפיך… תמיד עסקנו בתורה וכך נמשיך בעוז ותעצומות, ללא הרף וללא מעצור. ולעת כזאת חובתם של ראשי הישיבות שליט”א לחזק בהיכלי הישיבות את תלמידיהם על דבר חשיבות לימוד התורה, וחשיבות השקיעות בה, ושלא לשים על לב את כל הדיבורים הנאמרים בחוצות, כאילו יש דבר אשר דוחה מפניו את עסק התורה חלילה וחלילה, כל הדיבורים האלו אינם נוגעים לתלמידי הישיבות כלל ואינם צריכים להתפעל מדברי שווא אלו, וגם כשאחינו תועים בשגגה או במזיד ואינם מבינים את יקרת לימוד התורה וגודל סגולתה ועוצם כוחה להגן עליהם ועלינו.
“כולנו, בני הישיבות ואברכי הכוללים, שבנפשנו הדבר ויודעים ומכירים את יקרת לימוד התורה ומבינים היטב את גודל מעלתה וחשיבותה, החובה המוטלת עלינו להעצים הדבר בנפשותינו, ולומר קבל עם אין שום דבר בעולם זולתי התורה ולימודה, תורה תורה תורה ורק תורה”, אמר מרן ראש הישיבה.
הדרך להינצל מאויבינו
בדבריו הנרגשים הוסיף מרן הגר”ד לנדו: “ראשי הישיבות שליט”א אשר דאגת עולם התורה בראש מעיינם, ידעו שיש עסקנים שמטפלים בעניין עצמו כולל ההשלכות מכל מיני בחינות שבאו בעקבותם, באחריות ובכובד ראש, ונועצים כל העת בעצת חכמים, ונישא כולנו תפילה שהקב”ה יתן להם תבונה וסייעתא דשמיא לנהל את הדברים בצורה נכונה, ואין לבני הישיבות להתערב ולדוש בזה כלל, תפקידם של בני הישיבות ואברכי הכוללים הוא כאמור, תורה ולימודה ורק תורה.
“כעת בבין הזמנים הקרב ובא, יש להתאמץ ולהתחזק בלימוד התורה בימים אלו יותר מכפי שרגילים תמיד בבין הזמנים, כי עת צרה היא ליעקב וממנה ניוושע, ומלבד אשר בעת סכנה כנס רגליך, הרי צריכים כל העם היושב בציון את זכות התורה להינצל מאויבינו, ואנו צריכים ריבוי זכויות להיחלץ מהגזרה המרחפת על עולם התורה, ולכן ראשי הישיבות שליט”א נקראים לייסד ישיבות בין הזמנים ולתקן תקנות נחרצות ולהקפיד עליהם ביותר כל אחד ואחד בישיבתו שלא לצאת למקומות שאינם נצרכים, וקל וחומר שלא לקיים טיולים וכיוצא בזה.
“ואף מקיום המצוות יש ליזהר מאד מאד מלהתרופף בימי בין הזמנים, התחזקו בני הישיבות בתפילה בכוונה ובציבור, ובהקפדה על קרית שמע בזמנה ובברכותיה, הרבו בתורה, ויחד עם זה היו לעזר ואחיסמך בבתי הוריכם כפי הרגילות בערבי פסחים.
“ולסיום נבוא בקריאה מעומקא דליבא לאחינו שלא זכו לטעום את טעם התורה, אנא, הניחו לנו החרדים לדבר השם, הניחו לנו להגות בתורת בורא העולם, הניחו לנו להגן עלינו ועליכם, אל תגעו במשיחי, אנא, אל תחוררו את הספינה שכולנו יחד נמצאים בה בתוך ים סוער וזועף, יש קונה עולמו בשעה אחת, וכל מי מכם שיסייע כעת לעולם התורה שלא תינעץ בו חרב, יזכר לטובה בדורנו ובדורות הבאים, הניחו לנו להמשיך באורח חיינו כי הוא אורך ימינו, אנו כרוכים אחר התורה בעבותות של אהבה אל תנתקונו ממקור חיותנו, אחים אנחנו, קול דמי אחיך זועקים אליך, הניחו לנו ואל תקטעו את המשך קיומו של עם ישראל, ובזכות זה נינצל מכל אויבינו הצרים עלינו ונדע רק שלום ושלוה.
יעזרנו השם שניגאל גאולת עולמים במהרה בימינו, ותחזינה עינינו בביאת משיח צדקנו ובשוב השם לציון ברחמים, ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם”, סיים מרן הגר”ד לנדו.
אנחנו נושאים בנטל’
גם המשגיח הגאון רבי דן סגל, שבאורח קבע בורח מאירועים ציבוריים ופומביים, ואף ממעט להתבטאות בנושאים ציבוריים, חרג ביום רביעי האחרון ממנהגו, ותקף את החלטת בג”ץ למנוע תקצוב מעולם התורה.
את הדברים אמר במהלך נאומו בועידת ‘איחוד בני הישיבות’, כאשר הוא שב והדגיש, שישנה טעות יסודית לחשוב שהציבור החרדי ‘צריך להשתתף בנטל’. האמת היא שרק לומדי התורה נושאים בנטל, אם הציבור הכללי גם ילמד תורה אז זה יהיה נקרא שוויון בנטל מצידם.
“באמת כלל ישראל הוא כלל ישראל, אפילו שיש הרבה טועים אבל כלל ישראל הוא כלל ישראל אחד, ולכן אמת שכולם צריכים לשאת ולתרום את ההצלחה של כלל ישראל, אבל יש פה טעות אחת יסודית, מה זה נקרא שוויון בנטל? האמת היא שהנושאים את הנטל באמת זה הבחורי ישיבה, הלומדי התורה הקדושים.
“אמרה לי לפני שנה אשה חופשייה מחיפה ‘אני מוכרחה להאמין שלבחורי ישיבה יש משהו שנותן להם איזה סיפוק, אחרת אין פשט למה הם לא עושים כל מה שהעולם עושה, איך הם יכולים להישאר ככה בלי כלום, מוכרח שיש להם משהו שנותן להם סיפוק הרבה יותר’. זה אמרה אחת שלא יודעת מימינה לשמאלה, לא למדה אף פעם תוספות, לא ברכה, לא קרבת אלוקים.
“באמת אנחנו אלו שנושאים את הנטל האמיתי ושאר הדברים זה תוצאות, לכן אדרבה זה מחייב אותנו להתעצם ולהתחזק בלימוד התורה, בתפילה, בקדושה ובכל דבר. כל אחד יודע שאם זה נוגע רק לו הניחא, אבל אם הוא יודע שהוא אחראי על אחרים כמו אבא שיודע שאחראי על משפחה אז יש לו אחריות.
“האמת היא שהבני תורה היקרים שומרי התורה והמצוות הם המעמידים של הכל, של כל האומה הישראלית ושל כל המצב. שוויון בנטל? זה לא נקרא שוויון! זה נקרא שאנחנו נושאים בנטל! הנשיאה בנטל זה את החיזוק בתורה ובתפילה”.
שיחת גדולי ישראל
בשבוע שעבר פורסם על דו-שיח מיוחד שהתנהל בעת שכ”ק מרן האדמו”ר מצאנז ערך ביקור מיוחד בבית האכסניה של מרן פוסק הדור הגר”מ שטרנבוך, השוהה בימים אלו למנוחה בדירת נופש בקריית צאנז בנתניה.
מרן הגר”מ, שעסק בתורה בחצר מול שפת הים, קיבל את כ”ק האדמו”ר בחצר, ובמקום התפתח שיח צדיקים עם זיכרונות הוד מימי קדם. מרכז השיחה נסוב על העניין הבוער שעל הפרק – חוק הגיוס. לאחר דרישת שלום הדדית, ציין פוסק הדור: “העיקר שהקב”ה ירחם עלינו ויציל אותנו מהגזרות”.
האדמו”ר מצאנז: “(נאנח מרות) מה נאמר. תמיד היו בעם ישראל רשעים, גם בזמן חורבן ירושלים היו בריונים… אבל האמת היא שהתורה לא תפשוט רגל”.
פוסק הדור: “זה נכון שהתורה ח”ו לא תפשוט רגל, אבל מי יכול להציל אותנו? רק שבט לוי שלא נתנו נזם לעגל”.
האדמו”ר מצאנז: “כבר לפני 50 שנה הם חשבו שלא יישארו ‘ערליכע יידן’ ולא יהיו ישיבות, אבל ב”ה לא עלה בידם, וב”ה יש היום הרבה ישיבות ו’ערליכע יידן'”.
פוסק הדור: “סיפר לי האדמו”ר הרה”ק בעל ה’כנסת מרדכי’ מסדיגורה זצ”ל שפגש בכנסייה הגדולה במרינבאד את הגה”ק רבי אלחנן וסרמן זצ”ל, וסיפר לו שהוא עומד לנוסע לארץ ישראל להשתקע בה, ובדעתו לגור בתל אביב. נחרד הגה”ק ר’ אלחנן ואמר לו: “אני בשום אופן לא הייתי יכול להיות בתל אביב, משום שאינני מסוגל לראות חילולי שבת”. והשיב לו האדמו”ר מסדיגורה זצ”ל: “ואני נוסע להפוך את המחללי שבת לשומרי שבת, והוסיף ‘ואתם עוד תראו שאני צודק'”.
פוסק הדור הוסיף: “הם לא יוכלו לגייס אותנו בכפייה, הם מחפשים רק סיוע מבפנים”.
האדמו”ר מצאנז: “הם באמת לא יכולים להזיק לנו”.
פוסק הדור: “הלוואי. יותר מזה לא צריך לבקש. שהם יהיו בשקט ולא יזיקו לנו”.
האדמו”ר מצאנז: “כ”ק אאמו”ר בעל ה’שפע חיים’ זי”ע היה אומר שכל עוד שהרשעים גוזרים רק גזרה אחת נגד התורה רח”ל, אז יש סכנה גדולה, אבל אם הם גוזרים לאבד את כל התורה כולה, וכמו ‘לבן ביקש לעקור את הכל’, אין מה לפחד מהם, כי אז מובטחנו שלא תשתכח תורה מפי זרעו”.
