שמעון כהן
ביגון עמוק ובקבלת הדין בדומייה הילכו תושבי ביתר ומכרים רבים אחר מיטתו של האברך הצדיק הרב נפתלי לנקרי זצ”ל, מחשובי בני העלייה בעיר, בן תורה שהיה שוקד על התורה והעבודה רבות בשנים, ומי שהתייחד בכך שצהלתו הייתה על פניו בכל עת – גם כאשר סבל ייסורים קשים ומרים.
ובשבוע שעבר, ביום י”ד טבת, הגיעו לסיומם ארבעים שנה של תורה מתוך הדחק, כאשר רבי נפתלי זצ”ל הסתלק לבית עולמו למגינת לב משפחתו, קרוביו וידידיו, בהותירו אחריו את אלמנתו שתחי’ ותשעה ילדים שרק שלושה מהם זכה ללוות לחופה, ואחד אמור להתחתן בשבוע הבא.
חייו של הרב לנקרי היו מסכת רצופה של תורה ויראת שמים. הוא היה שוקד על תלמודו בשמחה, ורעייתו עבדה כמטפלת במעון, והכניסה הביתה משכורת צנועה. הם תמיד הסתפקו במועט, אבל ביתם היה מתוחזק היטב ולא חסר להם דבר: ידידיו מתארים את סגנון החיים במשפחה, “מה שצריך היה להם, אבל לא מעבר לכך”.
תורה בהשקט ובצנעה
הרב לנקרי חלה לפני כעשור במחלת הסוכרת שהיתה סוערת ולא יציבה, למרות התרופות שקיבל בניסיון לייצב אותה. הנזקים שגרמה המחלה גרמו לו לבעיות רפואיות רבות נוספות, ולפני שנתיים וחצי לקה בליבו. היה זה במהלך הלווייתו של אביו המנוח. ליבו של הרב לנקרי לא עמד במעמסה הבריאותית, שאליה נוספה פטירתו המצערת של אביו. הוא הובהל לצנתור בבית החולים, ומאז התדרדר מצבו, כשהוא מתמודד עם בעיות לב וסכרת במקביל.
פניו המאירות לא הסגירו את ייסוריו הרבים. גם בימים קשים ביותר היה משכים ומעריב בבתי כנסיות ובתי מדרשות לעסוק בתורת ה’ ביגיעה ובהתמדה עצומה. דבר לא היה לו בעולמו מלבד העסק בתורה וביראה. ובצוותו לבנו בחוליו האחרון היו לו הוראות ברורות וחד משמעיות: “תלמד תמיד תורה, תישאר אברך כולל, אין דבר יותר חשוב מהתורה”.
ומאידך, ענוותן ושפל ברך היה רבי נפתלי זצ”ל – “שייף עייל ושייף נפיק לא מחזיק טיבותא לנפשיה”. אהוב לכל ונוח לבריות. הפסוק מהפרשה שקראנו השבת ‘נפתלי איילה שלוחה הנותן אמרי שפר’ – כה התאים לרבי נפתלי, בהיותו זריז לדבר מצווה ומייחל תמיד לבשר בשורות טובות, וכפירושו של רבינו בחיי: “שיהיו בני נפתלי קלים כאילה לרוץ ולבשר בשורות טובות ולהודיעם תחילה, כאיילה זו המבשרת בכתב השלוח בין קרניה”.
ועתה, משפחתו של רבי נפתלי שאהב בשורות טובות – קיבלה את הבשורה הנוראה מכל – – –
חתונה בשבוע הבא
באחרונה סבל מאנמיה חריפה, מדי שבועיים היה צריך לקבל מנת דם כדי לחזק את גופו. הוא סבל ייסורים קשים ומרים, ואפילו עבר החייאה אחת כשבועיים לפני שנפטר. בסופו של דבר נכנע גופו החלוש למחלות הרבות שתקפו אותו, והוא השיב נשמתו ליוצרה, מבלי שהספיק לראות את בנו הרביעי מתחתן.
כבר כמה שנים שהיה יוצא ובא אצל רופאים ובבתי חולים בתדירות גבוהה כשהוא סובל ממחלות רבות שגרמו לו ייסורים נוראיים, עד שלאחרונה נאלצו הרופאים להרדימו – ומאז לא קם ממיטת חוליו והסתלק לבית עולמו למגינת לב. יהודי מאמין היה רבי נפתלי זצ”ל, מאמין בה’ בכל לבו, אך הדחק והמחסור הכבידו עליו וייסרו אותו.
בבית נותרו עוד שישה ילדים לא נשואים, הצעיר ביניהם בן 20 והמבוגר בן 31. הוא זכה כאמור להשיא רק שלשה מצאצאיו, כשהרביעי אמור להינשא בשבוע הבא. אבא כבר לא ישתתף בשמחתו רק ממרומים, ואת ההוצאות הרבות יש לשלם כאן בעולם החומרי.
על כתפי האלמנה
החובות העצומים מנישואי הילדים והחתונה הנוכחית כשהבית כולו חי בדחקות, עם הצורך בפרנסת וכלכלת משפחה של תשעה ילדים, כשאליהם מצטרפות הוצאות רפואיות כבדות – היו למעמסה על רבי נפתלי זצ”ל ומעתה מעיקות על רעיתו שתחי’ ובני המשפחה. היא מעולם לא התעסקה בנושאים הכלכליים. כמעט אינה יודעת צורת מטבע. אמא שמתמסרת לגידול ילדיה באהבה ובחיבה וסומכת ידיה על בעלה שידאג לצרכי הפרנסה.
ומה תעשה עכשיו האלמנה המיוסרת והכאובה? מי יישא בעול החובות הגדולים והכלכלה השוטפת? הבן עומד להתחתן בעוד ימים ספורים והמצב של אבא לא בשבועות האחרונים לא נתן מנוח ורגיעה בכדי להתארגן כראוי.
עכשיו הכל נופל עליה. איך היא תשא את הכאב והעול גם יחד? עיניה צופיות גם אל חמשת הילדים שנותרו יתומים באין אב והיא דואגת את דאגת עתידם שנעשה עכשיו לוט בערפל כבד.
“המשפחה נותרה עם הכנסה זעומה של האם מעבודתה כמטפלת, ועוד חובות רבים מדי…”, מספר אחד מידידי המשפחה, “בעוד כשבועיים תתקיים החתונה של אחד הילדים, ויש לה עוד חמישה ילדים לחתן אחריו. המשמעות היא שהמשפחה ניצבת בפני קושי כלכלי עצום, והיא חייבת לקבל עזרה דחופה מהציבור כולו, כדי לכסות את החובות ושהיתומים הבוגרים יוכלו להתקיים בכבוד ובעז”ה גם להתחתן בכבוד”.
‘קופת ביתר’ הקימה עבור האלמנה והיתומים קרן לסיוע שתהיה לצידה בשעותיה הקשות, שתחוש שדואגים לה ורוצים בטובתה. כשהיא תדע שמשתתפים אתה בעול החובות וכלכלת הבית היא תמצא טללי ניחומים ומזור לכאבה העצום.
אחים יקרים, זוהי חובתנו. העול שלה צריך להיות מוטל על כתפינו להושיט לה יד מסייעת ועזרה בשברה הגדול. כמה זכויות צריך עם ישראל בימים קשים אלו, כמה מליצי יושר דרושים לנו על כל צעד ושעל. זכות זו של לשמח לב אלמנה ויתומים בוודאי תועיל לכולנו להיוושע בתשועת עולמים בקרוב.
