שמעון כהן
מזה יותר מ-70 ימים שכלל ישראל נמצא במצור ובמצוק, מצפה לישועת ד’ נוכח הישמעאלים המרצחים אשר “אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד” רח”ל. השמועות שיצאו בבוקר שמחת תורה על הנעשה ביישובי הדרום, התפתחו לכדי מלחמה קשה שנערכת ברצועת עזה, ואין לך יום כמעט שלא מגיעות בשורות קשות על פטירתם של יהודים הי”ד בשדות הקרב, והלב היהודי מתפלץ בתחינה ובבקשה ובתחנונים כי הקב”ה יחיש לנו ישועה מעל לדרך הטבע.
דומה כי הסליחות שנאמרו בבוקרו של יום עשרה בטבת – נאמרו הפעם בהשתפכות הלב והנפש יותר מבכל שנה. המילים “אזכרה מצוק אשר קראני, בחודש הזה היכני”, קיבלו משמעות מוחשית ויתרה, כאשר המחשבות נשואות ליישובי החזית ולזירות המלחמה, כאשר כלל ישראל חרד וחושש ואינו יודע מה יילד יום, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
בצל המצב הקשה, גדולי התורה והחסידות וראשי הישיבות שליט”א ממשיכים לעורר את צאן מרעיתם על אודות הצורך להתחזק בתפילה ובמעשים טובים, בלימוד התורה בדבקות ובכל פעולה רוחנית להצלת ישראל מיד צר.
כך למשל, בדברים שהשמיע כ”ק מרן האדמו”ר מצאנז במהלך ימי החנוכה, דיבר הרבי רבות על החוסן והאמונה של עם ישראל בימי המלחמה, ועורר את חסידיו על כך שיש לתגבר את לימוד התורה והאמונה בהקב”ה.
כ”ק האדמו”ר מקרלין־סטולין הקדיש את ה’שמוע’ס’ של ‘זאת חנוכה’ כשאמר לחסידיו כי כל אחד צריך להקדיש מזמנו ומרצו כדי לסייע ליהודים שמתמודדים עם קשיים כתוצאה מהמלחמה, וכי זו הדרך של חסידים מקדמת דנא – להיות מצרים ודואגים ולתת לב ומוח למען יהודים הנמצאים במצוקה. ואכן, חסידי קרלין פועלים רבות למען אחינו בני ישראל המתמודדים עם מצב המלחמה.
‘אבי ישן על הארץ’
בוועד השבועי לאברכים אמר בשבוע שעבר הגאון רבי שרגא שטיינמן, בנו של מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן זצ”ל: “אנחנו נמצאים עכשיו בזמן מלחמה… למעשה, גם אם אנחנו לא היינו עושים את המלחמה הזאת, כרגע יהודים בצער ובסכנה, וודאי שצריכים להיות איתם נושא בעול ולמעט משהו בשמחה ובהנאות.
“אבי מורי זצ”ל בכמה מלחמות (במלחמת השחרור, יום הכיפורים, ונדמה לי שבעוד מלחמות) ישן על הארץ בהרגשה שכל כך הרבה יהודים בצער, חלק שוכבים בשטח הלחימה, וחלק סתם רחוקים מביתם, וצריך להיות נושא בעול, אז ודאי שהיום אברך שישן על הארץ רק יפריע לו ללמוד למחרת ויצא שכרו בהפסדו, אבל פשוט שצריך משהו למעט בהנאות ושמחה.
“כשלמדתי בישיבת פוניבז’ הייתה מלחמה בסיני, כל השיחות של מרן המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ”ל היו על דבר אחד: נושא בעול עם חברו, להרגיש את החיילים שנמצאים בתוך משוכות ותעלות, בפחד וצער, רק להרגיש אותם, ולהתחזק מזה. הוא לא דיבר על שום דבר אחר”.
בחודשיים האחרונים הגיעו שאלות רבות מיהודים שצריכים לחגוג מסיבת אירוסין לבתם, בר מצווה וכדומה, אם לדחות אותה או לקיימה במועדה. השיב הגר”ש: מה פתאום לדחות? למתי? מישהו יודע כמה זמן ייקח? לקיים בזמנו אבל לעשות אירוע יותר צנוע.
כך גם על חתונות ששאלו בימים הראשונים שפיקוד העורף אסר לקיימן באולמות ברוב עם אלא הגביל את המשתתפים, אם כדאי לדחות את החתונה, אמר הגר”ש: אדרבה זו זכות, להרבות זכויות זה טוב, לא צריך לפחד, יהודים באמצע השואה התחתנו. יש משהו אחר, שצריך להיזהר שלא לעשות אירוע מדי גדול, דבר מדי שמח, כיוון שחסר בזה נושא בעול עם חברו, אלפי יהודים אבלים, וכן רבבות אנשים שדואגים לשלום יקיריהם בשבי או בחזית, ונמצאים במתח איום ונורא, מאות אלפים עקורים מבתיהם במצב לא פשוט, צריך הרגשה של נושא בעול עם חברו”. (הגר”ש, דיבר רבות בכאב על כך שכל כך הרבה יהודים בצער וישנם שעורכים שמחות גדולות כרגיל ממש בלי שום נשיאה בעול).
‘להרגיש את הצער’
גם מרן ראש הישיבה הגרמ”ה הירש בדברים שנשא בסיום ימי החנוכה לבני הישיבה עורר על חשיבות השתתפות בצער הזולת בימי המלחמה: “העניין של חנוכה הוא להודות ולהלל. ככל שאדם מבין שנתנו לו, והכל מאיתו יתברך, ואין לנו שום כוחי ועוצם ידי, ממילא הכרת הטוב יותר גדולה. ככל שיש הרגשה שאני עשיתי את זה, הכרת הטוב היא פחותה.
“המעלה של חנוכה שהגיעו למקסימום הכרת הטוב לקב”ה. וזה יש לנו כל שנה ושנה, הכוח להכיר שכל החיים שלנו רק מהקב”ה. היום אנחנו בתוך המלחמה, שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט הנה עין ה’ אל יראיו המייחלים לחסדו. ככל שנכיר שהקב”ה עושה הכל, זו תהיה הישועה שלנו. אנחנו צריכים להתפלל, ללמוד. צריכים לדעת שזכות התורה עוזרת”.
הגרמ”ה הירש התבטא בעניין המלחמה והמשפחות שבניהם במלחמה: “גם צריכים להרגיש שהמצב כה קשה, וכל כך הרבה אנשים ומשפחות דואגים ומאבדים חלקים מהמשפחה: אבא או בן או אחיין. צריכים שתהיה גם השתתפות. זו הסיבה שאין מוזיקה במסיבת חנוכה וההשתתפות בצערם היא גם זכות עבורם.
“ככל שנכיר שהכל מהקב”ה, התפילות שלנו יהיו יותר חזק. צריכים להרגיש את הצער של האחרים, ולייחל לחסדו. הקב”ה יעזור שהמלחמה תסתיים ונוכל לחזור לשגרה. עד אז עלינו בני התורה להמשיך ללמוד ולהתפלל ולדקדק במצוות. ובעזרת השם חנוכה ייתן לנו את הכוח להכיר את הקב”ה שהכל ממנו”, סיים ר’ משה הלל את דבריו.
השמירה העליונה
מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין הקדיש את שיחת החיזוק בהיכל בית הכנסת ‘המרכזי’ ברמת אלחנן, לשאלת ההשתתפות של בחורי הישיבה. בדבריו אמר כי “אנו מאמינים בני מאמינים בתורה הקדושה כי היא ‘מגנא ומצלא’, והיא השמירה העליונה.
בדבריו הזכיר הגר”י את פרופסור אלווין רדקובסקי ז”ל אשר התגורר בשכונת רמת חן ברמת גן, אשר היה יהודי שומר תורה ומצוות, ממפתחיה של הצוללת הגרעינית הראשונה, והיה פיזיקאי ומומחה בכיר להנדסה גרעינית. אירע פעם שיהודי אחד פגש אותו בעת מלחמה ושאלו מדוע אינך מתגייס לצבא לסייע בשדה הקרב. הפרופסור השיבו: ‘שוטה שכמותך, אני בחוכמתי מסייע למדינה כולה, ובפיתוחיי אני מונע איומים ומפגעים על החיילים הנמצאים במשימות השונות בשדה הקרב. אם אעזוב את הכל ואלך לצבא, הרי שאכניס את כולם לסכנה גדולה’. הגר”י עורר את הבחורים לא לנטוש את משמרתם, ולהקדיש כל עוז ותעצומות ללימוד התורה הקדושה להצלחת עם ישראל.
במסיבת חנוכה בישיבת פוניבז’, שנערכה בליל זאת חנוכה בראשותו של ראש הישיבה מרן הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, ראש הישיבה נשא דברים וחיזק את אלפי הבחורים על עצם היותם מקדשי שם שמיים בהיותם יושבים ולומדים גם בחנוכה. “תמשיכו קינדרלעך עוד ועוד יום, לא רק עוד יום, תמשיכו, תמשיכו לקדש את שם השם, כשם שמקדישים אותו בשמי מרום, וכשנזכה לקידוש השם הזה – בעזרת השם יבוא משיח צדקנו”.
