שמעון כהן
אלפי בתי אב בעירנו מותירים את קופות הצדקה שחולקו בערב חנוכה למשך כל השנה. הרושם הכביר שנתינת צדקה בעת רצון של הדלקת נר חנוכה עשה על נפשות הילדים הרכים – הוא רב ועצום. הילדים חשו אולי בפעם הראשונה חיבור למצוות צדקה מהו, הרגשה של נושא בעול חברו, תחושה של ערבים זה לזה.
גם עתה, לאחר עבור ימי החנוכה, מבקשים רבני העיר שליט”א להמשיך זאת ולהותיר את הקופה בבתי התושבים, בכדי להרגיל את הילדים לתת בכל יום צדקה ולחברם למצוות חסד, גם אם מדובר בסכום סמלי ופעוט.
נוכח זאת ביקשנו את התייחסות מורנו המרא דאתרא מרן הגר”ח וייס שליט”א וזכינו לקבל את דברי קדשו שנמסרו במיוחד עבור הקוראים ואף הוגהו על ידי המרא דאתרא, כאשר כל מילה מחושבת ומדויקת.
רושם לכל החיים
הרב שליט”א פותח בנועם-שיחו באומרו: “זה אכן דבר עצום ביותר, לחנך את הילדים כבר מנעוריהם למצוות צדקה. גם באם הילד ייתן פרוטה, הוא ירגיש חיבור, הוא ירגיש שייכות. תורת חיים ואהבת חסד. ‘תורת חיים’ הולכת עם ‘אהבת חסד’.
“זה יסוד גדול ונפלא. אם הילד מחונך כבר מנעוריו לתת לשני, לוותר לשני, זה עושה עליו רושם עצום כאן ולדורות, וכן ראינו אצל הרבה יהודים יר”ש שהיו נותנים לילדיהם פרוטות כדי לחלק לגבאי הצדקה בבתי מדרשות כדי לחנכם למצוות”.
#ערך חינוכי עצום
הרב שליט”א מוסיף בדבריו, כי “אסור לשכוח – אנו מקיימים כאן הלכה בשולחן-ערוך; ההלכה אומרת שכל יהודי צריך לתת לצדקה. על ידי נתינה קבועה לצדקה מחנכים את הילדים שלא מדובר במשהו לפנים משורת הדין. גבאי הקופה נותנים ‘שירות’ נפלא לתושבים, ומאפשרים להם לקיים את החובה המוטלת עליהם מצד ההלכה, בשיא ההידור והשלימות.
“בדיוק כמו שכל אחד מבין שהוא צריך לשלם על תפילין, על מזוזה, על ציצית, על אתרוג, על חינוך הבנים, ממש באותו שולחן ערוך כתוב שחייבים לדאוג לצרכי עניי העיר. הקופה עובדת בשירות הציבור, להמציא להם את האפשרות המהודרת ביותר לקיים את המוטל עליהם. זוהי הקופה שדואגת לכל עניי העיר מכל החוגים ומכל הקהילות ללא שום הבדל וחשבונות, מי שזקוק לכך מקבל”.
מסירים חרון אף
עוד מציין הרב שליט”א: “הרי זה כל העניין של הקמת ‘קופה של צדקה’. לכאורה זה הרי מיותר. למה צריך קופה של צדקה. אפשר לבד לתת לעניים. אבל חז”ל הקדושים הבינו לנפשו של העני, שגם ככה קשה לו עד מאוד, ורצתה להפחית משאת הייסורים שלו, את ייסורי הבושה, והם גם ידעו שבגלל הבושה יהיו הרבה עניים שלא ירצו לקחת מהקופה גם אם הם יהיו חייבים”.
בדבריו המיוחדים לקוראים מזכיר הרב שליט”א, כי “אחת משבע המעלות בנתינה לעניים – הוא נתינה לקופה שאין הנותן מכיר העני ואין העני מכיר בנותן וחז”ל אומרים על זה שצדקה זו ‘כופה אף’, כלומר – זו צדקה שמסירה את החרון אף.
“ובדיוק בגלל זה קבעו חז”ל לתת צדקה באמצעות גבאי צדקה ו’קופה של צדקה’. השו”ע מבקש אותו, הקב”ה דורש אותו מאיתנו. גבאי הצדקה של הקופה של עירנו הם רק השליחים שלנו להעביר את זה בצורה הטובה והנכונה ביותר לעניים.
“אם תשימו לב, הגמרא לא קוראת להם ‘מבקשי צדקה’ וגם לא ‘אוספי צדקה’, הגמרא קוראת להם “גבאי” צדקה. הם גובים את מה שדיירי העיר חייבים לתת על פי דין. וזה מצווה שאפשר וצריך לחנך את הילדים כבר מגיל קטן, פעם ביום, פעם ביומיים, תשלשל מטבע לקופת הצדקה של עירנו”.
כל המשפחה מרוקנת
את דבריו הנרגשים מסיים מורנו הגאב”ד ורב העיר שליט”א בקריאה של חיבה: “הבה נאמץ את קופות הצדקה הללו שנמצאים בבתינו, וכך בסייעתא דשמיא נזכה לקיים ‘חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסיר ממנו’. אין ספק שבזכות זה יזכו כל התושבים שיש בידיהם קופות אלו להיות תמיד מן הנותנים והמסייעים, ולא חלילה מן הנזקקים, ויזכו לרוות רב נחת דקדושה מיוצאי חלציהם היקרים”.
“וכדאי מאוד כשנרוקן הקופה, ייכנס את כל הילדים וירוקנו את זה ביחד כדי שהילדים יראו שהתאסף הרבה צדקה בזכותם. בכל הדורות הקפידו צדיקים להחזיק קופה של צדקה בבית, זוהי סגולה ושמירה עליונה להינצל מכל רע, ובוודאי בימים אלו בהם אנו זקוקים לכך ביותר. השי”ת יעזור שכל מי שיחזיק קופה בביתם יזכה להינצל מכל פגע רע ומכל משחית, ואך טוב וחסד יסובבנו מעתה ועד עולם.
