יעקב מרגליות
המחזה היה קשה ומצמרר. ביום חמישי האחרון, קצת אחרי השעה 13:30 בצהריים, זמן שבו רחובות ביתר סואנים מאלפי ילדים וילדות שחוזרים מבתי הספר, נשמעו זעקות שבר מחרידות במורד רחוב כנסת מרדכי בואכה רחוב כנסת יחזקאל. העוברים והשבים בצומת שבמרכזו נמצאת ‘כיכר מרן’, עם הכיסא הגדול והספרים לזכרו של מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל – נחרדו לראות ילדה כבת 8 שרועה על הכביש לאחר שרכב חולף שנסע במהירות מופרזת פגע בה ופצע אותה במצב קשה.
בתוך מספר דקות הגיעו לזירה כוחות ההצלה, שניסו בראש ובראשונה לוודא שחיי הילדה לא נגדעו ח”ו. הוא העניקו לה טיפול ראשוני מציל חיים, כשלאחר מכן היא פונתה למרכז הרפואי הדסה עין כרם כשהיא סובלת מחבלת ראש. על פי הדיווח, מדובר ברכב מסחרי שבו נהג ערבי נהג בצורה פרועה. גורמי רפואה ממד”א, ‘צוות הצלה’ ו’איחוד הצלה’ שהגיעו לזירה, העניקו טיפול ראשוני לילדה.
זמן רב לאחר שהסתיימה התאונה, עוד עמדו עוברים ושבים במקום והעידו על אשר ראו עיניהם. היו שהאשימו את הנהג הערבי (ראו מסגרת), היו שהאשימו את תנאי הראייה באזור, והיו מי שאמרו: “לנסוע במהירות בעיר עמוסת ילדים – זה פיגוע לכל דבר ועניין, ולא משנה מה הייתה כוונת הנהג”.
עד מהרה נפוצו בקווי הטלפון של העיר בקשות לתפילה עבור הילדה שנאבקת על חייה, שושנה סימה רייזל בת לאה, לרפואה שלמה במהרה. הילדה היא בת למשפחה חשובה בעיר, מקהילת חב”ד אשר הוריה עוסקים בחסד ללא גבולות ומחיים נפשות רבות בפעילות שלהם למען הכלל.
עדויות החובשים
יעקב ולך, מאיר ביטון ודב קסטלניץ, חובשי ‘איחוד הצלה’, העידו על אשר ראו עיניהם ברגע הגעתם לזירה: “מדובר בילדה כבת 8, הולכת רגל, שנפגעה מרכב. בסיוע חובשים נוספים הענקנו לה סיוע ראשוני בזירה ולאחר מכן היא פונתה במצב קשה להדסה עין כרם בירושלים”.
מתנדבי ‘צוות הצלה’, שמחה פייט, אברימי זייבלד וחיים משי זהב הוסיפו: “כשהגענו למקום ראינו הולכת רגל, ילדה כבת 8 מוטלת על הכביש כשהיא סובלת מחבלת ראש קשה לאחר שנפגעה מרכב. יחד עם פרמדיקים וחובשים נוספים הענקנו לה סיוע רפואי ראשוני הכולל קיבוע וחבישות”.
חובש רפואת חירום במד”א חננאל גיאת סיפר אף הוא: “כשהגענו למקום ראינו את הילדה כשהיא שוכבת על הכביש מעורפלת הכרה וסובלת מחבלת ראש קשה. הענקנו לה טיפול רפואי מציל חיים ופינינו אותה בדחיפות לבית הרפואה כשמצבה קשה”.
ממד”א נמסר כי “בשעה 13:47 התקבל דיווח במוקד 101 במרחב ירושלים על הולכת רגל שנפגעה מרכב ברחוב כנסת מרדכי בביתר עילית. חובשים ופרמדיקים מעניקים טיפול רפואי ומפנים ילדה כבת 8 במצב קשה עם חבלת ראש”.
מציאות מסוכנת
לגודל הצער והדאגה, התאונה המחרידה הזו, איננה הראשונה בביתר עילית שבה נפגעים ילדים כתוצאה מהשתוללות של רכבים פרטיים או אוטובוסים בכבישי העיר. בעבר אף נהרגו ילדים רחמנא ליצלן בתאונות דרכים מחרידות שאירעו בעיר.
ביתר עילית מורכבת מילדים לרוב (קרוב ל־70 אחוז מהתושבים הם מתחת לגיל 18), וכבישיה הם חד נתיביים, כלומר, באותו כביש נוסעים בנתיב אחד לכיוון אחד ובנתיב שלצידו לכיוון ההפוך – לרוב ללא גדר הפרדה.
בתקופה האחרונה שוקדת העירייה על בניית גדרי הפרדה באזורים מועדים לסכנה, כמו ברחוב קדושת לוי, אך עדיין, המציאות בעיר שקורסת מעומס יתר של רכבים ואוטובוסים שמתערבבים באלפי ילדים המבקשים לחצות, כאשר לא אחת מתפרעים נהגים ומנסים לעקוף אוטובוסים שעומדים בתחנה – היא מציאות יומיומית מסוכנת שראוי לתת עליה את הדעת.
ציבור הקוראים מתבקש להרבות בתפילה לרפואתה השלמה של הילדה שושנה סימה רייזל בת לאה – לרפואה שלמה ומהירה בתוך שאר חולי ישראל, השתא בעגלא ובזמן קריב.
כן, הנהג הוא מחבל!
מערכת ‘שערים’
בשעות שלאחר התאונה המחרידה נפוצו בעיר שמועות משמועות שונות על אודות כוונתו של הנהג שפגע בילדה שושנה סימה רייזל בת לאה, בת 8 מקהילת חב”ד בעיר, שצעדה לתומה ב’כיכר מרן’. היו שהעידו על שלושה ערבים שישבו ברכב, ועל כך שלא מדובר בתאונה רגילה – אלא ב”פיגוע דריסה” לכל דבר. צוותי המשטרה שהגיעו למקום גבו עדויות בדקו את כלל האפשרויות, הנהג הפוגע נחקר, וטרם גובשו המסקנות הסופיות.
אלא שיהיו אשר יהיו המסקנות – אנחנו כאן כדי לומר שגם אם יתברר שלא הייתה כוונה לאומנית – מדובר בפיגוע לכל דבר! וגם אילו הנהג לא היה ערבי, אלא תושב העיר מאנ”ש – עדיין מדובר בפיגוע! והסיבה לכך פשוטה: מי שנוסע בלב ביתר עילית במהירות של 100 קמ”ש במקום 30, בזמן שמאות ילדים וילדות יוצאים מהגנים, תלמודי התורה ובתי הספר – הוא לא “נהג שפגע בשוגג”; הוא “מחבל” לכל דבר ועניין.
“אדם מועד לעולם” – אמרו חז”ל. גם אם אדם מזיק תוך כדי שינה הוא חייב לשלם, כיוון שהוא מועד “בין ער ובין ישן”. על אחת כמה וכמה שנהג מועד לעולם. הכביש הוא זירת קרב; הרכב הוא כלי שעלול להפוך ברגע אחד למכונת ירייה שקוצרת חיים. נהג שלא מבין את זה, נהג שלא מסוגל לפנות את עצמו בעת הנהיגה מכל עיסוק שהוא ולהפנות ריכוז של 200 אחוז לנעשה בכביש, נהג שלא מסוגל להתאזר בסבלנות ולנסוע באיטיות ובזהירות בתוך העיר – עליו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו בסניף הקרוב של משרד הרישוי. אסור לו לנהוג, ככה פשוט.
כולנו מתגוררים בעיר הזו. כולנו רואים בכל יום, בעיניים כלות מדאגה, את המציאות המחרידה של נהגים שנוסעים בפראות, עוקפים ככל העולה על רוחם, נוסעים במהירות שמעל המותר, לא נותנים זכות קדימה לילדים במעבר חצייה, מסתכלים על הטלפון במקום על הכביש, מאיצים היכן שאמורים להאט, עוקפים אוטובוסים שעומדים בתחנה, ועוד ועוד עבירות תנועה מחרידות שנעשות בשאט נפש.
כולנו רואים, בכל יום כמעט, את המקרים המחרידים של “כמעט תאונה”, שמסתיימים בניסי-ניסים. כולנו רואים את התיעודים המוסרטים שנפוצים לעיתים, על “ילד שהתפרץ לכביש” והנהג, שלגודל המזל נסע במהירות סבירה – הצליח לבלום ברגע האחרון; כולנו שומעים בכל יום את חריקות הבלמים הללו. וכולנו רואים איך כבישי העיר הופכים בכל יום בשעות הבוקר והצהריים – זמני השיא של תפוסת הולכי הרגל והילדים בכבישים – לשדה קרב של הולכי רגל ונוסעי רכבים, כאשר כל אחד משני צידי המשוואה הזו מנסה לתפוס לעצמו מרחב וזכות קדימה בזירה המסוכנת והבלתי אפשרית הזו.
בכל יום קורים ניסים בכבישי ביתר. ניסים גלויים משמים – אבל חז”ל לימדו אותנו שאסור לסמוך על הנס. מי שסומך על הנס וממשיך בשגרה כאילו כלום לא קרה – הוא פושע לכל דבר. ונהג שמסתמך על הניסים הללו ולא פוקח שבע עיניים – הוא בגדר מחבל; הוא מחבל בחייהם של ילדים ומבוגרים.
כיוצא בו, הורים ומורים שלא משננים באוזני הילדים השכם והערב – עד כדי אובססיביות ממש – את כללי הזהירות בכביש, את החובה לחצות רק במעבר חצייה ורק בפיקוח מבוגר עד לגיל הרלוונטי, ואת החובה להסתכל שוב ושוב ימינה ושמאלה ולחצות במקום הנכון רק לאחר שמוודאים במאה אחוזים שהכביש פנוי לחלוטין או שהנהג עצר עצירה מוחלטת ומסמן לעבור – הוא הורה או מורה שאינו עושה די למען בטיחותם וחייהם של ילדיו ו/או תלמידיו.
תקופת החופש הגדול לפנינו – זמן שבו הסכנה מתעבה, והילדים מתהלכים ברחובות העיר בכל שעות היממה. זה הזמן להגביר את תשומת הלב ואת הזהירות. לשנן לילדים על הסכנה בכביש, וברחובות בכלל. גם נושא המוגנות האישית, מכל מיני פוגעים ומרעין בישין שעלולים להסתובב רח”ל ולהרוס את נפשות הילדים לנצח – חייב לעלות בשיחות בין הורים לילדים, בצורה הנאותה והנכונה על פי תורה, למען יישמרו בנפש ובגוף, למען לא יינזקו בגופם ובנשמתם, ובתפילה שנזכה לגדלם לתורה ולחופה בבריאות שלמה לאורך ימים.
וזהו גם המקום לפנות לעיריית ביתר עילית בהצעה דחופה – להתקין כמה שיותר מצלמות באזורים של גנים ובתי ספר, בצמתים ובאזורים המועדים, על מנת שרחובותינו יהפכו למוגנים ובטוחים יותר בס”ד, ונזכה לקיום הפסוק בפרק קמד בתהילים: “אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו”.
מתי תבינו שזה פיגוע דריסה ולא תאונה?????!!!!!
ב.ד.ה כבר לא איתנו