יעקב מרגליות
סכנה בשקית במבה: אנשי ונשות צוותי ההוראה בביתר מתריעים על הצורך של הורים בכלל מוסדות החינוך לשים לב ולהיזהר שלא לשלוח עם ילדיהם ההולכים למוסדות מוצרים אלרגניים לסוגיהם, העלולים לסכן את חייהם של ילדים רגישים.
אלרגיה למזון היא תופעה ששכיחותה עולה בשנים האחרונות, ויכולה לסכן את חייהם של ילדים הרגישים למוצרים הללו. כחמישה אחוזים מהילדים הם אלרגיים לסוגים שונים של מזון כאשר המזונות האלרגניים העיקריים בישראל הם חלבון חלב, בוטנים, אגוזים, שומשום, ביצים ודגים.
תגובה אלרגית למזון היא תגובת יתר חריגה של מערכת החיסון למרכיבים חלבוניים המצויים במזון, התגובות האלרגיות מתפתחות מאכילת המזון האלרגני, ולו גם בכמות מזערית. ולעיתים יגרום מגע בלבד או אף הרחה של האלרגן לתגובה משמעותית – העלולה להגיע עד לכדי סכנת חיים רח”ל.
ישנו סיכוי גבוה שבכל מוסד חינוכי לומדים תלמידים שהם אלרגיים למוצרי מזון בדרגות שונות. בחוזר מנכ”ל משרד החינוך נכתב, כי “על כן על מוסדות החינוך להיערך לתופעה, תוך התייחסות להיבטים שונים בחיי התלמיד הסובל מאלרגיה, כדי לאפשר לו סביבה פיזית בטוחה ונקייה מהאלרגן – החומר שהוא רגיש אליו. כמו כן על מוסדות החינוך לאפשר לתלמיד תנאי לימוד נאותים, תוך הכלה רגשית וחברתית”.
סכנת חיים של ממש
לפעמים שקית במבה תמימה שילד מביא לכבוד מסיבת יום הולדת – עלולה לגרום נזק רציני לחברו לכיתה, לעתים מבלי שההורים יידעו על כך. התגובה האלרגית עשויה לבוא לידי ביטוי בדרגות שונות, החל מתגובה קלה המערבת מערכת מסוימת של הגוף ועד לתגובה קשה ומסכנת חיים המערבת את כל מערכות הגוף, מסוג של שוק אנפילקטי, כמפורט להלן: בעור ובריריות – מִגרד ותפרחת, נפיחות קלה ועקצוץ בפה ועד לתפרחת קשה המפושטת בעור ונפיחות ובצקת בשפתיים ובפנים; במערכת העיכול: דרגות שונות של אי-נוחות בבטן, כאבי בטן, בחילות, הקאה, שלשול; במערכת הנשימה: גרד באף ובעיניים, עיטושים ונזלת מימית, עיניים דומעות, תחושת מלאות בגרון, קשיי נשימה עד קוצר נשימה, צרידות, שיעול טורדני וצפצופים; במערכת הקרדיו-וסקולרית: ירידה בלחץ הדם, עילפון ואיבוד ההכרה.
לילדים הסובלים מאלרגיה ברמה גבוהה ישנו איש צוות לסיוע והשגחה, אך במקרה של חשיפה איש הצוות לא באמת יכול לסייע מעבר להזרקת אפיפן הדוחה את התגובה האלרגית עד לפינוי בנט”ן למרכז הרפואי הקרוב להמשך טיפול. מחשיפה לחשיפה התגובה חמורה יותר ועלולה לסכן יותר את הילד האלרגי.
חוזר המנכ”ל האוסר על הכנסת מזון אלרגני לכיתה בה מתחנך הילד האלרגי – נכתב בדמם של ילדים ובני נוער שחלקם לצערנו הרב כבר לא איתנו וחלקם בעלי פגיעה משמעותית בתפקוד, בעקבות שקית במבה תמימה או מוצר המכיל אגוזים וכדומה, שאחד הילדים בכיתה היה רגיש אליהם.
כדאי לזכור, שחתיכה מכריך כזה שתגיע לילד האלרגי אם באכילה ממש ואם במעבר דרך משחקים וצבעים – עלולה לסכן את חייב באופן מוחשי ומיידי.
הזדמנות לחנך את הילד
מבדיקת ‘שערים’ עולה, כי בגנים ובבתי הספר בביתר רווחת תופעת ה’סמוך’ המרתיחה והבלתי מתקבלת על הדעת, תוך הקלת ראש שלא במודע בחייהם של ילדים רח”ל. הורים רבים מדווחים על כך שהמזון האלרגני נכנס פעם אחר פעם ומסכן את ילדיהם. אם זה בכריכים המכילים את האלרגן (כריך עם חמאת בוטנים או אפילו גבינה למשל. די בכך שהריח מרחף בחלל הכיתה באופן קלוש, כדי לגרום לתגובה אלרגנית חריפה אצל הילד הרגיש) ואם זה בחטיפי בוקר, או בחטיפים הנשלחים למסיבות בכיתה.
ישנם הורים המתלוננים שילדיהם רגילים לאכול לדוגמה גבינה ולא יאכלו מזון אחר, וקשה להם להתחשב ברגישות של ילד בכיתה למוצרי חלב. התשובה הפשוטה היא: בשביל מה אנחנו יהודים – אם לא בשביל להקריב ולהתחשב בילד שהמוצר עלול לסכן את חייו? וכי אנחנו רוצים לחנך את ילדינו לאגואיזם? אדרבה, זוהי הזדמנות חינוכית מצוינת לומר לילד: ‘נכון, אתה אוהב גבינה, אבל יש לך אהבת ישראל, וכדי שלא לפגוע בחבר שלך שרגיש לגבינה – אתה מתגבר ולא לוקח כריך עם גבינה/חמאת בוטנים/במבה לבית הספר.
התקף בגן השעשועים
אחת הקוראות מספרת ל’שערים’ על החוויה הנוראית שהבת שלה עברה:
“ההתקף הראשון של בתי היה בגן השעשועים. היא עלתה למגלשה סגורה וכשהתגלשה ראיתי שהיא לא במיטבה, כשהתקרבתי ראיתי שכולה מתגרדת, מנוזלת, מתמלאת בשלפוחיות ומתקשה לנשום. הזרקתי אפיפן וחייגתי למד”א.
“כשהם הגיעו עליתי למגלשה לראות מה גרם להתקף וראיתי שני ילדים חמודים שאכלו מעדן וטפטפו סביבם. בתי נגעה בטיפה המעניינת והמשיכה בדרכה. היא הכניסה את האצבע לפה וכאן החל ההתקף. בעלי עבד במאפיה המייצרת גם מזונות חלביים. כשהיה חוזר הביתה היה מעדכן אותי, היתי מכניסה את הילדה לחדר, הוא היה מחליף בגדים ומתקלח ורק אז יכול היה לחבק אותה בלי לסכן.
מבדיקת המציאות עולה, כי צוותי חינוך להם ילד אלרגי בכיתתם – אינם יכולים לסמוך רק על ההורים. עליהם לפקוח עין ולחנך את ילדי הכיתה לכך שישנו מצב בו מזון טעים ואף בריא עבורם – הוא מסוכן לחברם ושההימנעות מהבאת מזונות אלרגניים תגיע מהילדים עצמם.
עלול להכיל רעל
צריך לחדד בפני הילדים, כי חיים של ילד אלרגי הם מורכבים, הן בהימנעות ממזון והן בהימנעות מארועים חברתיים העלולים להכיל את המזון האסור עליהם. גם בגנים, על אף חוזר מנכ”ל המדבר על החלק הרגשי והחברתי של ילדים אלו ושאוסר להושיבם בצד – פעמים רבות בגלל חוסר הקפדה של הורים שלא להביא את המזון האלרגני, הילד מושב בצד, מה שמסמן אותו כשונה זר ומוזר.
נקודה נוספת שטעונה חידוד: על הורים לילדים אלרגיים לדעת שהכיתוב “עלול להכיל” שמופיע על עטיפות שונות – אינו רק טריק משפטי של חברות המזון כדי להיות מכוסים מפני תביעה במקרים של תגובה אלרגית מסכנת חיים, אלא כשמו כן הוא. לפעמים המוצר באמת מכיל את המוצר האלרגני. מוצר יכול להיות “פרווה” בהכשר הטוב ביותר – ועדיין להיות “חלבי” עבור סובלים מאלרגיה חמורה לחלב. שמתם לב שכמעט ואין ארטיקים שלא כתוב עליהם “עלול להכיל”? זאת כיוון שהם מיוצרים בסביבה חלבית.
מוצאי זמן מתן תורתנו – הוא זמן נפלא לחזק את העניין הזה בקרבנו ובקרב ילדינו: להתחשב בחיי הילד האחר ולהימנע מכל מוצר שעלול לסכן את חייו רח”ל.
