יעקב מרגליות
שבוע ימים לפני ההילולא הגדולה – והפריט המבוקש ביותר בציבור החרדי, ובביתר בפרט, הוא כרטיס נסיעה למירון בל”ג בעומר. ביום חמישי בשבוע שעבר פתחו הרשויות את מכירת כרטיסי הנסיעה לפי שעות, ובתוך שעה קלה ‘נחטפו’ כל הכרטיסים לנסיעה למירון מביתר בל”ג בעומר, מבלי שנותר אף לא כרטיס אחד בשעות המבוקשות שמאפשרות להגיע למירון ביממה של ההילולא.
ביתר עילית נחשבת לאחת הערים המובילות בנסיעה למירון. זכו תושבי ביתר, והקשר שלהם לרבי שמעון בר יוחאי – הוא איתן ובלתי ניתן לערעור. זו העיר שבכל שנה בל”ג בעומר עוצרת מלכת; כביש הכניסה לעיר ורחובות שלמים נסגרים כדי לאפשר את תנועתם של מאות אוטובוסים המשנעים אלפים רבים של נוסעים לעבר אתרא קדישא מירון, לאחר חודשים ארוכים של הכנה. כל העיר נושמת וחוגגת מירון.
ואכן, הזריזים שנערכו מראש – השיגו כרטיסים ברגע הראשון שבו נפתחה מכירת כרטיסי הנסיעה. כבשנים עברו, גם השנה התקיימה מכירת כרטיסי הנסיעה מראש, וזאת, לדברי המארגנים ומשרד התחבורה – “כדי לתכנן בצורה הטובה ביותר את מערך ההיסעים לכיוון מירון לרווחת הנוסעים”. מכירת הכרטיסים הייתה אמורה להתקיים מיום חמישי הקודם ועד ליום חמישי השבוע (י”ג אייר), בפלטפורמות דיגיטליות שונות וכן באמצעות מוקד טלפוני שמספרו כוכבית 2111. אלא שכאמור, זמן קצר לאחר פתיחת המכירה – כבר לא ניתן היה להשיג כרטיסים. כעת, היצע הכרטיסים שנותר הוא מצומצם, וניתן להשיג רק כרטיסים לשעות הערב של ל”ג בעומר (יום שלישי), כאשר המשמעות היא הגעה למירון במוצאי ההילולא.
כרטיסים למוצאי ל”ג בעומר
ל’שערים’ נודע כי נכון לשעת כתיבת השורות (בוקר יום ראשון השבוע) עדיין נותרו 60,000 כרטיסי נסיעה למכירה ברחבי הארץ, אלא שרובם ככולם אינם מאפשרים להגיע להר ביום ההילולא עצמו. הקריאה של שערים ותושבי העיר לשר הממונה, ר’ מאיר פרוש, ולפרויקטור, ר’ יוסי דייטש, שיפעלו מול הגורמים הרלוונטיים על מנת להתגבר על הבעיה ושיתגברו את מכירת הכרטיסים לטובת קהל העולים מירונה.
עשה שבעים תיקונים
בשנה שעברה התרענו ב’שערים’ על התכנון הלקוי, ובמוצאי ל”ג בעומר סיכמנו את שרשרת הכשלים שאפיינו את ארגון ההילולא, כאשר בראש כיכבו ‘חניוני הוויסות’ שהפכו למתקני כליאה מרתיחים (תרתי משמע), לצד מאמץ שנעשה לדלל את מספר המשתתפים בהילולא. השנה, כך ניכר, הופקו הלקחים. חניוני הוויסות הידועים לשמצה – בוטלו; השוטרים שיצרו חיכוך – הורחקו, ובמקומם יהיו סדרנים מאנ”ש; המתחמים הורחבו והוכשרו שטחים נוספים. אם בשנה שעברה הייתה התחושה שהוציאו נשמת ההילולא – השנה התחושה היא כי האחראים עשו הכל כדי להחיות את האירוע ולהיצמד למסורת המקורית, תוך שמירה על נהלי בטיחות.
בין החידושים השנה בולטת המגמה להגדיל את מספר העולים למירון, להכשיר את מתחם 89 למעמדים גדולים, לאפשר את ההדלקה המסורתית של כ”ק האדמו”ר מבאיאן על גג הציון, ההתכנסויות במתחם ‘בני עקיבא’ (בו ייערכו הדלקות של חסידות קרלין-סטולין, מתמידים ועוד), מאות סדרנים מאנ”ש שישמרו על הסדר במקום שוטרים חסרי הבנה ורגישות, הרחבת דרך המהדרין ל-6 מטרים והכשרתו לכהנים בפיקוח ‘אתרא קדישא’ (דבר שיחסוך מעתה את הצורך ב’גשר הכהנים’ הצר שפורק), ומתחמי ההתקהלות שסודרו בסמיכות לציון, כאשר ‘רחבת תולדות אהרן’ תשמש לריקודים ו’רחבת תולדות אברהם יצחק’ תשמש כאוהל תפילה.
פרטים נוספים ניתן לשמוע בקו מידע מיוחד לעדכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בהילולא דרשב”י: 03-566-1111
חמש נקודות אזהרה
ברקע התקווה להתנהלות ההילולא כסדרה – ‘שערים’ רואה לנכון להעלות חמש נקודות חשובות שטרם נתנו עליהן את הדעת, וחשוב לעורר על אודותיהן כדי לחסוך עוגמת נפש למשתתפים.
הראשון – כרטיסים: כפי שפירטנו בתחילת הכתבה – הכרטיסים אזלו, וכעת לא ניתן להשיג כרטיס נסיעה למירון בשעה שמאפשרת להגיע לאתרא קדישא מירון בשעות ההילולא. חשוב שהמארגנים יתנו את הדעת לנושא ויאפשרו רכישה של כרטיסים נוספים. אשר לחשש מעומס-יתר על ההר, יש לציין כי ישנם יישובים שבהם נרכשו פחות כרטיסים, כך שאפשר להעביר כרטיסים מאזור עם ביקוש נמוך לאזורים עם ביקוש גבוה דוגמת ביתר עילית, וכך לספק את רצונו של כל מי שמעוניין לעלות למירון.
השני – חניונים לרכבים פרטיים: על אף הפתרון שהוצג בדמות חניון לרכבים פרטיים בצומת אליפלט – נראה שזהו פתרון בלתי מספק. הניסיון מראה שחניון זה – שקיבולתו מצומצמת – מתמלא במהירות, ונהגי רכבים פרטיים מטורטרים בכבישי הצפון במשך שעות ונאלצים לאלתר פתרונות. מי שרצה הוכחה לכך, יכול היה לגלות שחצי שעה לאחר שנפתחה מכירת הכרטיסים – לא נשארו כרטיסים לבעלי רכבים פרטיים שרוצים לעלות עם שאטלים מצומת אליפלט. ישנם אנשים מבוגרים, או אנשים שלא השיגו כרטיסים וכדומה, שאינם מסוגלים לנסוע בתחבורה ציבורית. אין סיבה שלא וכשרו עבורם.
השלישי – יותר התחשבות בצרכני תקשורת כשרה. אף שנעשה מאמץ להנגיש את שירותי מכירת הכרטיסים למי שזכו להתנזר מכל סוג של גישה לפלטפורמות הדיגיטליות, כולל קו מיוחד למכירת כרטיסים – המציאות היא שמי שרכשו דרך הפלטפורמות הצליחו לעשות זאת ביתר מהירות ויעילות, כי אלו התעדכנו און ליין ברגע שנפתחה המכירה. מן הראוי לתת על כך את הדעת, ולא לאפשר תעדוף של צורת מכירה מסוימת, כאשר לכל ידוע שבציבור החרדי ישנם רבים שזוכים לנהל את חייהם מחוץ לפלטפורמות הדיגיטליות למיניהן (אף אלו המסוננות) וקדוש ייאמר להם.
הרביעי – דרך מהדרין. יהודים יראים ושלמים ידעו כל השנים, שאחת הנקודות החשובות בהר מירון בל”ג בעומר הוא הצורך לשמור על גדרי הצניעות, שהרי עלייה לציונו של רשב”י תוך ערבוביה וחוסר קדושה – הם תרתי דסתרי. לכן הקפידו יהודים יראים ושלמים לעלות בדרך מהדרין, אלא שלצד זאת, מתעוררת השאלה כיצד יתנהלו הדברים במתחמים החדשים בתחתית ההר. אם בהר עצמו ישנה דרך מהדרין מורחבת שמתחילה בכניסה להר ומגיעה עד לציון.
אך למתחם החדש לא כן הוא, כפי שרבים מתריעים למתחם 89 אין דרכי גישה מהודרים, וראוי לכל ראש בית אב לכלכל את צעדיו בטרם יאפשר לילדיו לעלות מירונה, מחנכים בעיר מתריעים לשלוח בחורי ישיבות בליל לג בעומר לבד מירונה, ישנו חשש שנזק יותר מהתועלת, והאזהרה השנה ביתר שאת, עם המתחם החדש שאינו ערוך ומוכן עדין למהדרין מן המהדרין, אנו בשערים מקווים כי בזמן שנותר יסודרו דרכי מהדרין מהודרים גם למתחם זה, כדי שיוכלו לשמוח בקדושה בשמחתו של רשב”י ואי”ה נוכל לדווח על כך שבוע הבא.
החמישי – חצר המערה. במשך כל השנים שימשה חצר המערה כמוקד השמחה המרכזי, כאשר המוני יהודים רקדו במקום וחשו אווירת שמחת-תורה, כידוע. השנה, כדי להתגבר על הצפיפות הנוראה, הוכשרה רחבת תולדות אהרן לשמש כרחבת השמחה, כאשר התזמורת המסורתית ובעלי המנגנים יעמדו שם וישמחו עם ציבור הרבבות שישמחו בשמחת רשב”י, כאשר המתחם משמש המשך ישיר לציון מכיוון מערת רבי אלעזר. מדובר אמנם בכורח השעה, ומתוך רצון לאפשר שהחצר תשמש כמעבר עבור היציאה מהציון.
יחד עם זאת, לא מן הנמנע שיהיו יהודים שיתקשו לוותר על המנהג המסורתי לרקוד ולשיר שירי ‘בר יוחאי’ ו’ואמרתם כה לחי’ בחצר המערה כפי שהורגלו מזה שנים, גם אם ללא תזמורת. בוודאי שאין הבדל בין מתחם החצר למתחם הסמוך למערת רבי אלעזר, אולם מי שליבו הומה מרגשות געגועים דווקא בחצר כפי שהורגל – אין היגיון למנוע זאת ממנו. חשוב מאוד לאפשר זאת, ובוודאי להבטיח מראש שלא ייווצרו חיכוכים עם שוטרים בשל כך. על המארגנים להכיל את הריקודים שייווצרו בחצר ולהתריע בפני המשטרה שלא תעורר מהומות בשל כך. אשר למעבר – הסדרנים מאנ”ש יכולים לוודא שהריקודים הללו ייערכו בצד ימין (בצמוד למחיצה), ואילו צד שמאל (בצמוד לקיר המערה, המקווה וכוכי הכנסת אורחים) – יישר פנוי למעבר הקהל.
לא לחזור על טעויות
לצד שאלת הנסיעה למירון – ישנה ההילולא עצמה, כאשר התקווה היא שהשנה יופקו כל הלקחים וההילולא תיערך בס”ד כסדרה, ללא הגבלות והפרעות.
ברקע ההכנות להילולא מרחף החשש מפני שחזור חלילה של חוסר הסדר בשנה שעברה, אז לא הצליח הפרויקטור דאז, צבי טסלר, שפעל מטעם השר הממונה מתן כהנא בהתאם להחלטה שהוציאה ועדת החקירה, להשתלט על מערך הארגון של ההילולא. רבים נאלצו לחזור ממירון בפחי נפש, לנוכח התנהלות משטרתית וארגונית מחפירה ובלתי נסבלת. בליל ההילולא נסגר ההר באופן שרירותי, עד שבשעות הצהריים של ההילולא ‘נפרץ’ ההר בידי אנשים מהיישוב הישן שהביאו להסתלקותם של השוטרים מסביבות הציון.
התחושה בשנה שעברה הייתה מרמור גדול, זעם ועלבון, לנוכח התנהלות בלתי מתקבלת על הדעת מצד הרשויות שקיבלו אז את מלוא ההזדמנות, הקרדיט והתקציבים לעשות שינוי יעיל – אלא שאז התברר כי הזלזול רק העמיק. הסיבה העיקרית לכישלון הייתה תחושת פטרונות והתנשאות מצידם של הגורמים שהופקדו מטעם המדינה, כשהתברר שהללו אינם יודעים ואינם מסוגלים להבין מהו מירון עבור רבבות אלפי ישראל שעולים למקום במסירות נפש בל”ג בעומר ולאורך השנה כולה. התוצאה הייתה תחושה צורבת של זלזול והשפלה מצד הרשויות.
בשנה שעברה, עשרות אלפים מקרב רוכשי הכרטיסים, אפילו לא הצליחו לממש את הכרטיס שאותו רכשו במיטב כספם. חלק אחר הגיע לאחר שעות רבות ומייגעות ועצירות ארוכות ושרירויותיות ב’חניוני הוויסות’, וכשהגיעו להר – התאכזבו לגלותו דליל, עם יותר שוטרים ממתפללים (אפילו ההגבלה של 16,000 איש לא יושמה – התברר שהמשטרה, על דעת עצמה וללא כל סמכות, לא אפשרה ליותר מ-9,000 איש לשהות בהר), והכל תוך ניסיון להשליט אווירה מנוכרת, שאין לה כל קשר לצביון ההילולא מקדמת דנא. “עקרו את הנשמה של ההילולא”, אמרו רבים בתחושת עלבון כלפי הריסתה של מסורת ההילולא בת מאות השנים על ציונו, שיסודתה בהררי קודש.
האנדרלמוסיה בשנה שעברה החלה בהחלטת המשטרה המרתיחה – להגביל את כמות השוהים בכמעט חצי ביחס למה שהוחלט במתווה (9,000 במקום 16,000), כאשר כל השאר הוחזקו בתנאי כליאה באותם ‘מתחמי ויסות’ אומללים, כך שעשרות אלפי נוסעים טורטרו בנסיעות שנמשכו בין 6 ל-9 שעות, מבלי שיסופקו להם שירותים סבירים בחניוני הוויסות, הכל כדי להיות חלק מגחמה פתאומית לדלל את מספרם של השוהים בהר למספר שאף גורם מוסמך לא אישר ולא החליט עליו.
התקווה היא כי השנה יופקו הלקחים במלואם, ונזכה לראות את ההילולא נערכת כהלכתה, ונזכה לשאוב מלוא חופניים שמחה וקדושה בזכות התנא האלוקי זיע”א.
הפרויקטור הביתרי
החידוש השנה נעוץ בזהותם של מארגני ההילולא קדישא – כולם חרדים מאנ”ש, שהחליטו לקחת אחריות במקום לברוח מאחריות ולהתלונן. במקום שר טייס במיל’ ממפלגתו של נפתלי בנט בתפקיד השר הממונה – נבחר שר בן היישוב הישן, ובמקום פרויקטור מהציונות הדתית, שספק אם ביקר אי פעם במירון קודם לכן – נבחר פרויקטור חסיד סלונים, אשר ידיו רב לו בעסקנות ציבורית, ושניהם מכירים את מירון לפני-ולפנים.
לתפקיד המפיק הראשי נבחר אברך מביתר עילית, העסקן ר’ שמואל הולצמן, אשר ידיו רב לו בהפקת מעמדי ענק בחצרות החסידות. ההילולא השנה תיערך במתכונת הרגילה והמוכרת, עם תזמורת והכנסת אורחים כמיטב המסורת (דבר שנשלל בשנה שעברה) ותוך מאמץ להחזיר להילולא את צביונה המוכר והראוי, כמובן בתוספת של אימוץ כללי בטיחות מתבקשים.
החידוש העיקרי בשטח נעוץ בהקמת ‘מתחם ההילולא’ בשטח הענק סמוך לכניסה להר מירון. מתחם 89 מתוכנן להוות מוקד התאספות מרכזי לקראת העלייה לציון עצמו, כאשר פעילות הכנסת האורחים וההדלקות המרכזיות ייערכו במקום ויחסכו את הצפיפות בסביבת הציון הקדוש.
במתחם, שגודלו 110 דונם – הוקצו כולל 50 דונמים חדשים של חניונים לתחבורה, ועוד 60 דונמים של שטחי התקהלות. במתחם יוקמו שטחי כינוס לאירועים, שבכל אחד מהם יוכלו להתכנס אלפי אנשים, עם פארענצ’עס ומקומות ישיבה. המתחם כולל שטח לחלוקת מזון ושתיה, כאשר ‘הכנסת אורחים מירון’ (קרליבך ופרלמוטר) יקיימו את מנהג הכנסת האורחים במקום כבכל השנים. גדולי האדמו”רים והמשפיעים, ובהם כ”ק האדמו”ר מתולדות אברהם יצחק והמשפיע הגה”צ רבי אלימלך בידרמן – יערכו מעמדי הדלקה רבתיים בשטח.
הזכות של כולנו
לסיום, לקראת היום המקודש והנשגב בו יעלו רבבות עמך בית ישראל לפקוד את ציונו הקדוש של אדוננו בר יוחאי – חשוב לזכור את עיקר העיקרים: “רבי שמעון לכל”. כל יהודי באשר הוא ראוי וזכאי להגיע ולשמוח בטוב לבב בשמחת התנא האלוקי רשב”י, ולשאוב ישועות מלוא החופן. כדאי לזכור שהמאמצים הרבים שהושקעו בארגון ההילולא – נעשו על ידי יהודים מתוכנו, לטובתנו, לטובת כולנו, על מנת שנזכה לחגוג בקדושה, בשמחה ובבטחה. בוודאי שנדרשת עין טובה, וגם הכנעה – דוגמת מה שמסופר על ה’אור החיים’ הקדוש, שעלה על ידיו ורגליו באימה וביראה. במקום קדוש שכזה ברור שאין מקום למריבות, חיכוכים, דחיפות ויצירת מהומות.
התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי הוא זה שאמר (מדרש רבה שמות ז, ח): “אמר רשב”י, אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן”. ועוד אמר (במדרש תנחומא שמות כ”ד): “וראך ושמח בליבו – אמר רשב”י הלב ששמח בגדולת משה אחיו, ילבש אורים ותומים”.
זוהי זכות עבור כולנו לנהוג בעין טובה ולדאוג כי בהילולא דרשב”י לא נהיה חסרים אפילו אדם אחד, ולתת את הדעת לכך שכל מי שרוצה לעלות למירון ולשמוח ביום שמחתו של התנא האלוקי, יוכל לעלות ולשמוח ולא ייאלץ להתעכב. ואם לשם כך נצטרך לצמצם את שהותנו לחמש שעות (זמן שבו אפשר להספיק את כל התהילים, לרקוד, לטעום משהו ולחזור בשמחה ובבטחה) – בוודאי שראוי לנהוג כן לטובת הזולת. איזו שמחה גדולה יותר יש בכך שאנו מסייעים לעוד יהודי לעלות אל שמחת ההילולא של רשב”י?!
ולוואי שנזכה כבר לקיום התפילה שעם ישראל מתפלל מאות בשנים ביומא דהילולא דרבי שמעון בר יוחאי: “תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, ימליץ טוב בעדנו אדוננו בר יוחאי”!
