בלשכתו שבמשכן הכנסת: יו”ר ועדת הכספים חה”כ חנוך מילביצקי בראיון בלעדי ומקיף ל’שערים’
יעקב מרגליות
מסדרונות משכן הכנסת סוערים בימים אלו בצל הדיונים הקדחתניים על תקציב המדינה, אך נראה כי המערכה האמיתית רחוקה מלהיות ויכוח טכני על מספרים, גרפים או טבלאות איזון בלבד. בעוד פקידי האוצר ואנשי אגף התקציבים עוסקים בשגרה בסעיפים ארוכים ובתתי-סעיפים מורכבים, עולם התורה ניצב בחזית המאבק מול גזירות משפטיות בלתי פוסקות מצד הייעוץ המשפטי לממשלה, שמבקש לפגוע בציפור הנפש של הציבור החרדי ובחוסנה הרוחני של המדינה כולה.
בלב העשייה הזו, בחדר שבו מתקבלות ההחלטות הכלכליות הרגישות ביותר במדינת ישראל, עומד יושב ראש ועדת הכספים, #חה”כ חנוך מילביצקי (הליכוד)#. על כתפיו מוטלת בימים אלו המלאכה המורכבת של ניווט הספינה התקציבית בתוך ים של לחצים פוליטיים קשים, דרישות ביטחוניות מורכבות וניסיונות בלתי פוסקים של פקידים בכירים להצר את צעדיה של הממשלה הנבחרת ולמנוע את מימוש המדיניות שלשמה קיבלה את אמון הבוחרים.
השבוע, בין דיון קדחתני אחד למשנהו באולם הוועדה, ורגע לפני עוד מרתון הצבעות מתיש במליאת הכנסת, פתח חה”כ מילביצקי את דלת לשכתו העמוסה לראיון עומק נרחב וגלוי. בשיחה ממושכת, יציבה ומכבדת, ניכר כי יו”ר הוועדה אינו בורר מילים ואינו מנסה להסתתר מאחורי ניסוחים דיפלומטיים מעורפלים. הוא מציג תפיסת עולם ימנית מוצקה וברורה, מעניק גיבוי מלא, חם ובלתי מסויג ללומדי התורה ולעסקנים החרדים, ומותח ביקורת חריפה, נוקבת וחסרת תקדים על התנהלותה של מערכת המשפט.
מלחמה על הזהות
השיחה בלשכה מקבלת תפנית חדה, ישירה ונוקבת כאשר אנו מגיעים לסוגיית הפגיעה התקציבית הקשה בלומדי התורה וגזירת מעונות היום המשפיעה על אלפי משפחות. חה”כ מילביצקי מסרב בכל תוקף לקבל את הניסיון להגדיר את האירועים הללו כוויכוח משפטי, אכיפת חוק שגרתית או מאבק כלכלי טכני, ומבקש לחשוף את השורשים העמוקים של המשבר המאיים על צביונה היהודי של המדינה.
“מי שבוחן את שרשרת האירועים הזו דרך משקפיים משפטיים צרים או באמצעות כלים פרוצדורליים, טועה בגדול ומפספס לחלוטין את מהות העניין”, קובע נחרצות יו”ר ועדת הכספים. “זה לא בני הישיבות ולא סוגיה של תקציב כזה או אחר, זו המורשת שלנו שעומדת כאן על הפרק. המטרה האמיתית והסופית מאחורי ההחלטות והגזירות הללו היא מחיקת מורשת העם היהודי, ואי אפשר להמשיך לעצום עיניים מול המציאות הזו”.
לדבריו, ההחלטה על שלילת סבסוד מעונות היום מהאברכים ממחישה את האבסורד השלטוני במלוא כיעורו הציבורי. “כשהיועצת המשפטית לממשלה מוציאה תחת ידיה החלטה מרושעת, שלפיה אברך שלומד תורה ומקדיש את חייו לשימור המורשת שלנו לא יקבל סבסוד בסיסי למעונות, בשעה שסטודנט ערבי כן יקבל את מלוא המימון וההטבות – ברור לכל בר דעת שזה אינו אירוע משפטי טהור. מערכת המשפט נלחמת בעם היהודי ובזהות המדינה. יש כאן ניסיון אגרסיבי, מתוכנן ומכוון לעקור את הדת ואת המורשת מהמרחב הציבורי, ולא הגנה על שלטון החוק כפי שהם מנסים להציג זאת בתקשורת”.
לוחמי הדת האמיתיים
שבוע כזה, שבו המערכת הפקידותית והמשפטית מסתערת במלוא הכוח על קודשי ישראל ומנסה להצר את צעדיהם של לומדי התורה, הוא בדיוק הזמן והמקום המתאים להעריך את פועלם של לוחמי הדת האמיתיים. אותם נציגי ציבור ועסקנים חרדים, העומדים כחומה בצורה בועדות ובמסדרונות, נאבקים יום ולילה בכל הגזירות החדשות והישנות כאחד, הודפים מתקפות דורסניות, פועלים ללא לאות לשחרור חסמים בירוקרטיים מורכבים, ומאפשרים ללומדי התורה להמשיך במאבק העיקרי והחשוב מכל: להמשיך ללמוד וללמד ללא מורא וללא פחד מהתנכלויות שלטוניות.
כמי שיושב בצומת המרכזי ביותר של הכנסת ופוגש מדי יום את כלל קבוצות הלחץ, הלוביסטים, נציגי התאגידים וראשי החברות הגדולות במשק, יו”ר הוועדה מביע הערכה עמוקה ויוצאת דופן לעבודתם של העסקנים והנציגים החרדים. “הם מן הטובים, המקצועיים והישרים ביותר בבניין הזה”, הוא משתף אותנו בגילוי לב נדיר. “בדרך כלל, כשמישהו מגיע אליך ללשכה ומבקש לקדם סעיף כזה או אחר, אתה מיד שואל את עצמך מה האינטרס הנסתר שלו או מה ה’ביזנס’ שעומד מאחורי הפנייה הזו. אבל אצל שליחי הציבור החרדי המצב שונה לחלוטין. הם באים מתוך תחושת שליחות אדירה, בלב פתוח ובנפש חפצה, כשהמטרה היחידה שלהם היא לדאוג לציבור שלהם, למוסדות החינוך ולפתרון מצוקות קיומיות – בלי שום אינטרסים עסקיים או טובות הנאה אישיות”.
חה”כ מילביצקי חוזר ומדגיש את החשיבות של העבודה המשותפת והשקטה מאחורי הקלעים בוועדות: “כשאני יושב עם הנציגים החרדים, אני יודע שהמילים שלהם הן ברזל. הם מכירים את הפרטים הקטנים ביותר של התקציבים, מבינים את הבירוקרטיה ועושים הכל כדי להגן על המשפחות ועל עולם התורה מפני הניסיונות הבלתי פוסקים לפגוע בהם. היכולת שלהם לעבוד יחד, באחדות ובמטרה ברורה, היא דוגמה ומופת לכל חבר כנסת בבניין”.
פיתוח התשתיות באזורנו
הראיון המקיף נוגע כמובן גם בשאלה הבוערת והחשובה ביותר עבור תושבי #עירנו ביתר עילית# ועבור שאר יישובי האזור – פיתוח ההתיישבות, הרחבת צירי התנועה ובניית מבני ציבור וחינוך. בעירנו, הממוקמת מעבר לקו הירוק, סוגיות אלו אינן רק שאלות של נוחות או איכות חיים, אלא צורך קיומי של ממש לאור מצוקת הדיור החריפה בציבור החרדי והגידול המבורך של משפחות ברוכות ילדים בלע”ה, הנאלצות להתמודד עם תשתיות תחבורה שאינן תואמות את קצב הגידול של העיר.
מילביצקי, שמכיר היטב את המערכת המוניציפלית ואת האתגרים הייחודיים של הרשויות המקומיות, אינו מהסס להציג עמדה ימנית מוצקה וברורה בכל הנוגע ליהודה ושומרון. “אנחנו לא מכירים בקו הזה שנקרא #הקו הירוק#”, הוא מצהיר בתקיפות. “מבחינתנו מדובר בקו ישן שאולי מופיע על מפות ישנות והיסטוריות, אבל השטחים הללו הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ושייכים לעם ישראל בזכות מלאה. תושבי עירנו עושים עבודת קודש אמיתית וגואלים את הארץ בגופם, יום-יום ושעה-שעה, ואנו מחויבים להעניק להם את מלוא הגיבוי והתקציבים הנדרשים לפיתוח שוטף של תשתיות, כבישים ומוסדות”.
הוא מוסיף ומפרט על העבודה המשותפת עם משרדי הממשלה השונים: “שר האוצר עושה ביהודה ושומרון עבודה שהיא כמעט חסרת תקדים בכל קנה מידה, והוא מתפקד כבולדוזר אמיתי בשטח. תנופת הבנייה, השקעת המיליארדים בתשתיות התחבורה והפיתוח המואץ שנעשה בשנים האחרונות הם אדירים, וחשוב שהציבור ידע זאת ויוקיר תודה על כך. הפיתוח הזה כולל לא רק סלילת כבישים פיזיים אלא גם שינויים מבניים עמוקים כמו הסדרת רישום המקרקעין – תהליך שנראה לאזרח מהצד כטכני או בירוקרטי, אך בפועל הוא מהווה החלת ריבונות מעשית והקניית בעלות חוקית על הקרקע. אף יהודי לא רשאי למסור שום שטח מארץ ישראל לאף גורם זר, ואנו נמשיך לדחוף להרחבת הבנייה ולפיתוח הכבישים באזורנו ללא הפסקה, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה להבטיח את עתיד האזור”.
חלון הזדמנויות מדיני
במהלך הראיון, מספק יו”ר ועדת הכספים הצצה נדירה ומפוכחת גם לראייה האסטרטגית ארוכת הטווח של ראש הממשלה בנוגע לסטטוס המדיני הבינלאומי של ישראל וליחסים המורכבים עם ארצות הברית, במיוחד לאור השינויים הפוליטיים בוושינגטון והאתגרים הגלובליים החדשים. שאלנו אותו האם ישנו סיכוי ריאלי להחלת ריבונות רשמית עוד במהלך קדנציה זו, ותשובתו הייתה ישירה ומציאותית מאוד.
“בקדנציה הנוכחית, שאנו נמצאים לקראת סיומה, לא תהיה החלת ריבונות רשמית”, הוא מבהיר בכנות. “מדובר במהלכים היסטוריים מורכבים שאולי יהיו אפשריים מבחינה דיפלומטית רק לקראת סוף כהונתו של דונלד טראמפ בארצות הברית, כמעין מהלך סיום דרמטי לפני ירידתו מהבמה הציבורית. זהו אירוע אסטרטגי שראש הממשלה עשוי להוביל ולתאם יחד עם הממשל האמריקאי, אך הדבר דורש הבשלה של תנאים פוליטיים ובינלאומיים מתאימים”.
הוא מרחיב ומנתח את מגמות העומק בחברה ובפוליטיקה האמריקאית, מגמות שמשפיעות ישירות על מרחב התמרון הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל: “ראש הממשלה מזהה בצורה חדה ומדויקת שתור הזהב שיש לנו כעת מול הממשל הנוכחי בארה”ב הוא חלון הזדמנויות חד-פעמי והיסטורי, אך הוא עלול להסתיים. בתוך ארצות הברית, כולל בתוך האגף הרפובליקני השמרני שנחשב באופן מסורתי כאוהד מובהק של ישראל, ישנה התעצמות ברורה של כוחות בדלניים משמעותיים. אלו גורמים פוליטיים שסבורים ודורשים בצורה תקיפה שיש להשקיע את כספי המיסים של האזרח האמריקאי אך ורק בתוך גבולות המדינה שלהם, ולהפסיק להתערב בסכסוכים צבאיים או פוליטיים זרים ברחבי העולם ובמזרח התיכון בפרט”.
לקראת כלכלה עצמאית
לדבריו של חה”כ מילביצקי, ההבנה העמוקה של המגמות המדיניות הללו היא זו שמנחה את ראש הממשלה בניהול הכלכלה הלאומית ובתקצוב מערכות הביטחון השונות בשנים האחרונות, לקראת בניית מודל של עצמאות מוחלטת.
“זו הסיבה המרכזית שראש הממשלה דיבר לאחרונה במונחים של ‘ספרטה’ – מתוך הבנה ברורה ומפוכחת שנידרש בעתיד הלא רחוק להסתדר אך ורק בכוחות עצמנו, ללא הישענות על סיוע חיצוני”, הוא מסביר את האסטרטגיה הכלכלית-ביטחונית. “בראיון רשמי שהעניק שבוע שעבר, הוא אף הצהיר בצורה הגלויה ביותר כי ישראל שואפת להתנתק לחלוטין מהסיוע הכלכלי והצבאי האמריקאי בתוך תקופה של שמונה שנים. הוא מבין היטב שאם לא נדע לתכנן ולהוביל את תהליך היציאה הזה מהתלות בעצמנו, ביוזמתנו ובתנאים הנוחים והמתאימים לנו תוך בניית תשתיות תעשייתיות עצמאיות, הממשלים העתידיים בארה”ב יעשו זאת עבורנו באופן חד-צדדי ובתנאים כואבים ומפתיעים הרבה יותר, שיעמידו את המדינה בסכנה כלכלית וביטחונית”.
שבירת הכלים בחקיקה
לקראת סיום הראיון הממושך, חוזר יו”ר ועדת הכספים לקרוא לפעולה נחרצת, מהירה וחסרת פשרות של הרשות המחוקקת מול מה שהוא מגדיר כניסיונות של מערכת המשפט להכתיב את ערכי המדינה ולפגוע במורשת היהודית. פנינו אליו ושאלנו מדוע, לנוכח העובדה שכל החלטה של הממשלה נתקלת בצווי ביניים של בג”ץ, נציגי הימין והציבור החרדי אינם פועלים באותן שיטות ומגישים עתירות נגדיות נגד מוסדות שמאל וארגונים שונים שמפרים את החוק.
חה”כ מילביצקי פוסל את הרעיון הזה על הסף ומציג תפיסה חוקתית מורכבת וברורה: “למי בדיוק אתה מציע שאגיש עתירות? לגוף שיפוטי שאיני מכיר כלל בסמכותו החוקית והמוסרית להתערב בנושאים הפוליטיים, הכלכליים והערכיים הללו? לבית משפט שיושבים בו שופטים פרוגרסיבים שונאי דת שברור מראש ובאופן מוחלט כיצד יפסקו בכל עניין שקשור למסורת או להתיישבות. צריך להבין את המשמעות העמוקה של הצעד הזה: ברגע שאני, כנציג ציבור וכמחוקק, הולך ומגיש עתירה לבג”ץ, אני למעשה מכשיר במו ידיי את הפעילות הדורסנית שלו, מעניק לו לגיטימציה שלטונית שלא מגיעה לו ומכיר בסמכותו לפסול חוקים של הכנסת”.
“כל פעם שאנו משחקים לפי החליל של בג”ץ ומגישים עתירות – אנו מעניקים לו סמכות פסולה שאינה קיימת בחוק”, הוא מדגיש שוב ושוב את עמדתו העקרונית. “מתנהל נגד ממשלת ישראל ונגד העם מרד של ממש על ידי בכירי מערכת המשפט ופקידים הסרים למרותם, ואי אפשר לטפל במרד כזה על ידי הגשת ניירות ועתירות בתוך המגרש הבירוקרטי שלהם. את הכלים מולם צריך לשבור אך ורק באמצעות חקיקה ברורה, תקיפה וחד-משמעית כאן בבית המחוקקים”.
הוא מסכם את משנתו הפוליטית ומתווה את היעדים הברורים למושב הכנסת הבא: “אנו מחויבים לפעול באופן מיידי להפרדת סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה ולפיצול התפקיד שלה לחלוטין, לשלול את הסמכויות המנהליות המופרזות שנטל לעצמו בית המשפט העליון, ולהקים בית משפט לחוקה שישקף את ערכי העם. זהו היעד המרכזי והעליון שלנו, ואני אומר בצורה הברורה ביותר – אם לא נשכיל לבצע את הרפורמה המשפטית העמוקה הזו ולא נחזיר את כוח הממשל לנבחרי העם כדי להגן על המורשת היהודית, פשוט אין לנו מה לבקש מנדט מחודש מהציבור בבחירות הבאות. לשם כך נשלחנו לכאן, וזו חובתנו ההיסטורית לעם ישראל ולדורות הבאים”.
